Page 396 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪381‬‬
‫הצבאי דחה את כל תכניותיו בטענה שאין לדון בנכסי אויב כל עוד לא נקבע מעמדה‬

‫הסופי של ארץ־ישראל‪26.‬‬
‫שאיפה נוספת של ויצמן הייתה רכישת אתר הכותל המערבי על מנת להפכו‬
‫רכוש לאומי יהודי‪ .‬אולם גם עניין זה לא נסתייע בידו‪ ,‬והרעיון כשל כפי שכשל‬
‫גם בניסיונות קודמים לרכשו‪ 27.‬לימים פעל ועד הצירים בשיקום אתרים היסטוריים־‬
‫דתיים אחרים בירושלים‪ ,‬כמו מערת שמעון הצדיק וקברי הסנהדרין‪ ,‬סייע למוסדות‬
‫חינוך בעיר‪ ,‬לפיתוח מוסדות תרבות כלליים והקצה סכומי כסף להקמת בית עם‪,‬‬
‫לפתיחת בית ספר למוזיקה‪ ,‬לארגון קבוצת הספורט "מכבי" ולבית הספר לאמנות‬

‫בצלאל‪28.‬‬
‫בתחילה לא רצו חברי ועד הצירים להשתקע בירושלים והעדיפו להתמקם ביפו־תל‬
‫אביב‪ ,‬מקום שבו היה ממוקם לפני כן המשרד הארץ־ישראלי‪ .‬אך במאי ‪ 1919‬הוחלט‬
‫סופית על המעבר לירושלים‪ .‬בירושלים השתקע ועד הצירים בבניין ברחוב יפו מול גן‬
‫העיר של היום‪ .‬במעשה זה הכריע בעצם ועד הצירים שירושלים תהיה בירת ההנהלה‬

‫הציונית בארץ־ישראל‪29.‬‬
‫עוד מוסדות ציוניים שקמו בארץ־ישראל השתקעו בירושלים‪ ,‬בתחילה במגורי‬
‫ארעי‪ ,‬שבהם שולם שכר דירה על פי רוב לבעלי בית זרים‪ ,‬לא יהודים‪ ,‬נושא שגרם‬
‫להתמרמרות רבה בקרב יהודי העיר‪ .‬בשנת ‪ 1924‬היו מוסדות אלה משוכנים בבתי‬
‫ארעי במושבה הגרמנית ובעוד מקומות‪ ,‬וב־‪ 1925‬עברו מהמושבה הגרמנית לרחוב בן‬

‫יהודה החדש‪ ,‬והפעם שולם שכר הדירה לבעלים יהודים‪30.‬‬
‫אחת הפעילויות העיקריות הראשונות של ועד הצירים בארץ הייתה ארגון בחירות‬
‫כלליות לנציגות מוסמכת של היישוב‪ ,‬שתפעל עם השלטונות הבריטיים להגשמת‬
‫כתב המנדט הבריטי על ארץ־ישראל‪ .‬בינתיים היה פעיל בארץ הוועד הזמני‪ ,‬שנבחר‬
‫באספה המכוננת הראשונה‪ ,‬שנתקיימה כזכור ביפו בדצמבר ‪ .1917‬באספה זו הוחלט‬
‫על כינוס "אסיפה מכוננת שנייה"‪ ,‬בתמוז תרע"ח (קיץ ‪ .)1918‬ועד הצירים הצטרף‬
‫לסייע בארגון האספה המכוננת השנייה מתוך כוונה שהיא תקבע את סדר הבחירות‬
‫לאספה מייסדת "מכוננת שלישית"‪ ,‬שתפקידה יהיה ליצור את הפרלמנט של יהודי‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬שיבחר הנהגה קבועה ליישוב היהודי בארץ‪ .‬לאספה המכוננת השנייה‬

‫על פעילות ועד הצירים בירושלים‪ ,‬ראו ביגר‪ ,‬סיום‪ ,‬עמ' ‪ ,42‬והמקורות שם; גם לבסקי‪ ,‬ועד‬ ‫‪ 26‬‬
‫הצירים‪ ,‬עמ' ‪ .182–181‬מעניין כי בכתב ההסמכה מטעם בריטניה לוועד הצירים לא הוזכר‬
‫נושא העלייה וגם לא נושאים נוספים‪ .‬הדבר נבע כנראה מהמצב הצבאי ששרר בארץ ועקרון‬ ‫‪2 7‬‬
‫‪2 8‬‬
‫הסטטוס קוו‪.‬‬ ‫‪2 9‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;422–420‬לבסקי‪ ,‬שם‪ .179–178 ,‬לפרטים נוספים ראו במאמרי‪,‬‬ ‫‪3 0‬‬

‫שימורה ותכנונה‪.‬‬
‫לבסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .180–179‬יש חפיפה מעניינת בפיתוח מוסדות תרבות בידי ועד הצירים ובידי‬

‫חברת פרו־ג'רוזלם העירונית‪ ,‬וראו לעיל בפרק שביעי‪.‬‬
‫לבסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;182‬רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.140–137‬‬
‫דואר היום‪ ,18.3.1925 ;27.10.1924 ;1.7.1924 ,‬מתוך ביגר‪ ,‬סיום‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬