Page 401 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪386‬‬

‫באותה עת נמשך תהליך ההקמה של מוסדות היישוב היהודי הארץ־ישראלי‪ .‬קודם‬
‫כבר ציינתי שבאספה המכוננת השלישית‪ ,‬בדצמבר ‪ ,1918‬הוחלט על בחירות לכנסת‬
‫ישראל‪ .‬הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים נערכו באייר תר"פ (אפריל ‪ ,)1920‬אך‬
‫הבריטים עיכבו את ההתכנסות עד אוקטובר ‪ .1920‬החוגים החרדיים האנטי־ציוניים‬
‫לא השתתפו בבחירות‪ ,‬והשלטון הבריטי הכיר בהם כעדה עצמאית נפרדת הרשאית‬

‫לתת שירותי דת‪.‬‬
‫מושבה הראשון של אספת הנבחרים נמשך שלושה ימים‪ .‬במהלך דיוניו נקבעו‬
‫היסודות לצורת התארגנותו כפרלמנט לדיונים בעלי אופי כללי‪ .‬האספה נבחרה לארבע‬
‫שנים ובחרה ב"ועד לאומי"‪ ,‬ובו כמה עשרות חברים‪ .‬משך כהונתו היה שנה אחת‪.‬‬
‫ועד זה קבע את המדיניות השוטפת והתכנס לעתים קרובות‪ .‬הוועד הלאומי בחר את‬
‫הנהלתו‪ ,‬שמנתה ‪ 8‬עד ‪ 17‬חברים והייתה הגוף המבצע שניהל את כל ענייני הוועד‬
‫הלאומי‪ 46.‬מבין חברי ההנהלה בלטו שלושה אישים‪ :‬דוד ילין‪ ,‬שנבחר אחר כך לכהונת‬
‫נשיא הוועד הלאומי‪ .‬הוא היה אז בן שישים בקירוב‪ ,‬דמות ייצוגית‪ ,‬וניצב בין היישוב‬
‫הישן ליישוב החדש ובין הספרדים לאשכנזים;‪ 47‬טהון‪ ,‬שהיה אז בן ארבעים‪ ,‬מוותיקי‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬איש הכשרת היישוב והמשרד הארץ־ישראלי; יצחק בן־צבי‪ ,‬בן ‪46‬‬
‫אז‪ ,‬נציגה הבולט של תנועת העבודה בוועד הלאומי בכל שנות קיומו‪ .‬כבר בשנות‬
‫העשרים היה חבר הנשיאות‪ ,‬אלא שאז עדיין לא הקדיש את כל זמנו לגוף זה ופעל‬

‫בעיקר בהסתדרות העובדים‪48.‬‬
‫אספת הנבחרים והוועד הלאומי אמנם ביטאו את המבנה ואת האופי הפוליטי‬
‫של היישוב היהודי‪ ,‬אך בשנות העשרים עדיין לא היו הגורם המרכזי בעיצוב דמותו‬
‫ובניהול חייו של היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬לכך היו כמה סיבות‪ :‬הבריטים הגבילו‬
‫את סמכויות אספת הנבחרים והוועד הלאומי והכירו בהם כנציגי היישוב רק בעניינים‬
‫פנימיים בארץ ובתחום מוגבל‪ .‬כמו כן הוועד הלאומי היה חסר משאבים כספיים‬
‫מספיקים‪ .‬אך דומה שעיקר חולשתו נבע מכוחה של ההנהלה הציונית‪ ,‬ואחר כך של‬
‫הנהלת הסוכנות‪ ,‬שפעלו עם ממשלת בריטניה ברוב התחומים‪ ,‬גם כנציגי היישוב‬

‫בארץ‪ ,‬ובעצם הפקיעו מהוועד את ריבונותו‪.‬‬
‫לאמתו של דבר ההנהלה הציונית שימשה מעין ממשלה של היישוב היהודי בארץ‪.‬‬
‫היא הייתה נציגתו כלפי חוץ‪ .‬בתחומים רבים עיצבה את מדיניותו‪ ,‬את סדרי חייו‬
‫ואת דפוסי התפתחותו‪ .‬כוחה הפוליטי בא לה משום שסמכותה הייתה מעוגנת בכתב‬

‫למדינה‪ ,‬עמ' ‪.143–142‬‬ ‫‪4 6‬‬
‫ארבע פעמים בתקופת המנדט נערכו בחירות לאספת הנבחרים‪ :‬באפריל ‪ ,1920‬בדצמבר ‪,1925‬‬
‫בינואר ‪ 1931‬ובאוגוסט ‪ .1944‬תוצאות הבחירות שיקפו את יחסי הכוחות של המפלגות ואת‬ ‫‪ 47‬‬
‫‪4 8‬‬
‫כוחן ביישוב בארץ‪ ,‬ראו רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה; אטיאש‪ ,‬כנסת‪ ,‬עמ' ‪.86–19‬‬
‫על דוד ילין נכתב רבות‪ .‬לאחרונה אף התפרסמה ביוגרפיה חדשה עליו‪ .‬על קשריו לחקר ארץ־‬

‫ישראל‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬חקירת ארץ־ישראל‪ ,‬והמקורות שם‪.‬‬
‫גם על יצחק בן־צבי נכתב רבות‪ .‬על תרומתו לחקר ארץ־ישראל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬והמקורות שם‪ .‬על‬

‫הסתדרות העובדים‪ ,‬ראו צחור‪ ,‬ההסתדרות‪.‬‬