Page 403 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 403

‫פרק שמיני‬                                                                                      ‫‪388‬‬

‫במנהל העות'מאני‪ .‬חשוב להדגיש כי מעמדן של המשפחות הנכבדות התחזק במידה‬
        ‫רבה כיוון שלעדה הערבית לא היו מוסדות נבחרים וייצוג ערבי כלל־ארצי‪52.‬‬

‫בתקופה הראשונה שלאחר תום המלחמה‪ ,‬עד ראשית ‪ ,1920‬שרר בירושלים‬
‫שקט יחסי‪ .‬בעקבות הפעילות הציונית — הצהרת בלפור‪ ,‬הגעת ועד הצירים הציוני‬
‫לעיר ופעילותו בה ועוד — החלו מתחזקים רגשות לאומיים ערביים‪ .‬אחד הביטויים‬
‫הראשונים לכך היה ייסוד "אגודות לאומיות מוסלמיות־נוצריות"‪ ,‬שביקשו להדגיש כי‬
‫ארץ־ישראל היא חלק מסוריה‪ ,‬והואיל וסוריה נמצאת בתהליך של קבלת עצמאות‪,‬‬

‫חייב תהליך זה לחול גם על ערביי ארץ־ישראל שצריכים להצטרף אליה‪ 53.‬משחלו‬

‫שינויים בסוריה‪ ,‬ומשנכשל הניסיון להמלכתו של פייצל בדמשק‪ ,‬הם פנו לחפש ייחוד‬
‫לאומי בביתם הם‪ .‬גם מבחינה חברתית־תרבותית החל מתחזק מעמדה של ירושלים‬
‫כמרכז ההנהגה של ערביי ארץ־ישראל‪ .‬כבר ב־‪ 1918‬קמו בירושלים מועדונים‪" :‬מועדון‬
‫ספרותי־ערבי" ו"מועדון ערבי כללי"‪ .‬בשנת ‪ 1919‬נשיא הסניף הירושלמי של המועדון‬
‫הערבי הכללי היה לנשיא המועדונים בכל הארץ‪ .‬הסניף הירושלמי התנגד לדרישה של‬
‫אחד ּות סוריה והיה מעוניין בכינונו של ממשל נפרד בארץ־ישראל‪ .‬ממשל כזה היה‬

                      ‫הופך את נכבדי ירושלים לממלאי המשרות החשובות בתוכה‪54.‬‬

       ‫חגיגות נבי־מוסא ומאורעות פסח תר"פ; מעורבות הגדוד העברי;‬
                                               ‫שינויים בעיריית ירושלים‬

‫ב־‪ 27‬בפברואר ‪ 1920‬התכנס בדמשק‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬הקונגרס הכללי הסורי‪ ,‬ובו חזרה‬
‫הדרישה למדינה סורית אחידה בשלטון פייצל‪ ,‬שארץ־ישראל תהיה חלק ממנה (סוריה‬
‫הדרומית)‪ .‬ב־‪ 7‬במרס ‪ 1920‬הוכרז פייצל למלך בדמשק‪ ,‬ובירושלים השתלהבו הרוחות‪.‬‬
‫למחרת נשמעו הקריאות‪" :‬הלאה הציונות" ו"מוות ליהודים"‪ .‬עוברי אורח יהודים‬
‫הותקפו‪ .‬באותם ימים נערכו חגיגות נבי מוסא‪ ,‬בדרך ליריחו‪ .‬השלטונות הבריטיים‬
‫הוציאו כוחות מהעיר לשמור על האירועים שם‪ ,‬ואז החלו התפרעויות קשות בירושלים‪,‬‬
‫מאורעות פסח תר"פ (‪ .)1920‬הפרעות החלו ביום ראשון א' חול המועד פסח‪ .‬חוגגים‬
‫ערבים מחברון נכנסו לעיר‪ .‬פורעים ערבים פגעו ביהודים ברחוב יפו ופרצו לחנויות‪.‬‬
‫ב־‪ 6–4‬באפריל נהרגו ‪ 5‬יהודים ונפצעו יותר מ־‪ .200‬הבריטים פתחו באש‪ 4 ,‬ערבים‬
‫נהרגו ו־‪ 21‬נפצעו‪ .‬למחרת אסרו הבריטים על אחזקת נשק ללא רישיון ועל מעורבות‬

‫ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ ;320–315‬הנ"ל‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬חלק א‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ' ‪;310–307‬‬              ‫‪5	 2‬‬
                                             ‫פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ ,‬עמ' ‪.12–10‬‬        ‫‪5	 3‬‬

‫אילת‪ ,‬המופתי‪ ,‬עמ' ‪ .24–22‬שם על סוריה אל ג'נוביה (סוריה הדרומית)‪ ,‬העיתון הערבי‬                  ‫‪5	 4‬‬
‫הירושלמי הפן־ערבי והאנטי־ציוני‪ ,‬שהיה קשור לאגודה המוסלמית־נוצרית‪ ,‬וגם מובאה ממנו‪,‬‬

            ‫‪ .20.2.1920‬וראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.561–556 ,545–543‬‬
‫פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ ,‬עמ' ‪ ;88–56‬יעקב שמעוני‪ ,‬בתוך פורת ושביט‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬

                                                                              ‫‪ ,9‬עמ' ‪.277–276‬‬
   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407   408