Page 408 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 408

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪393‬‬
‫תר"פ (‪ )1920‬בוטלו‪ ,‬ובכלל זה גם בריחתם של המופתי הערבי חאג' אמין אל־חוסייני‬

                                                     ‫והמנהיג הערבי עארף אל־עארף‪68.‬‬
‫כמה חודשים לאחר מכן בדצמבר ‪ 1920‬התכנסה בחיפה "הוועידה הערבית‬
‫הפלסטינית השלישית"‪ ,‬ובה נבחר "ועד פועל ערבי" של תשעה חברים לשם ייצוג‬
‫הערבים במשא ומתן עם הבריטים‪ .‬בראש הוועד הועמד מוסא כאזם אל־חוסייני‪ ,‬ראש‬
‫העירייה הערבי‪ ,‬שהדיח סטורס בזמנו‪ 69.‬בוועידה התקבלה סדרת החלטות‪ ,‬ובהן שתי‬
‫דרישות מרכזיות‪ :‬ביטול הצהרת בלפור ומעמדה של הציונות וכינון ממשל עצמי‬
‫ערבי‪ .‬סמואל ניסה לשכנע את ההנהגה הערבית שנבחרה‪ ,‬לקבל עליה את דין המנדט‪,‬‬
‫כולל התחייבות להקמת בית לאומי יהודי‪ ,‬ולנסות להשתלב ב"מועצה המייעצת"‪,‬‬
‫שהקים באוקטובר ‪ .1920‬במועצה היו ‪ 20‬חברים‪ ,‬מחציתם פקידי ממשלה‪ ,‬מחציתם‬
‫נציגי האוכלוסייה‪ 4 :‬מוסלמים‪ 3 ,‬נוצרים ו־‪ 3‬יהודים‪ .‬אך הוועד הפועל הערבי‬
‫שנבחר לא הסכים לכך ובהמשך‪ ,‬לאחר שצ'רצ'יל החל בינואר ‪ 1921‬לשמש כשר‬
‫המושבות הבריטי‪ ,‬ניסו אף להגיש עצומות אליו‪ .‬אך הוא לא הסכים לקבלן‪ .‬משרדיו‬
‫של הוועד הפועל היו בירושלים‪ .‬הנוהג שנתקבל בוועידות המוסלמיות‪ ,‬להפקיד‬
‫בידי הירושלמים את ייצוגם של אזורים אחרים בארץ‪ ,‬הגדיל את משקלה היחסי של‬

                                                                 ‫הנציגות הירושלמית‪70.‬‬
‫הרברט סמואל עצמו החל‪ ,‬פחות מחודשיים לאחר שבא ארצה‪ ,‬לנקוט גם בצעד‬
‫הראשון למימוש הרעיון של הקמת עבר הירדן‪ .‬הוא הגיע לתפקידו בארץ כחודש‬
‫בלבד לפני גירושו של פייצל מדמשק (‪ 28‬ביולי ‪ )1920‬ובוא אחיו עבדאללה‪ ,‬לעבר‬
‫הירדן‪ ,‬באותו חודש‪ .‬כאן שכנעו אותו הבריטים להישאר בתור שליט זמני של אזור‬

‫מאוחר יותר בהופעתו ב־‪ 21‬באוגוסט בעבר הירדן אף הודיע הרברט סמואל על חנינתם המלאה‬                 ‫‪6	 8‬‬
‫של חג' אמין אל־חוסייני ועארף אל־עארף‪ .‬ראו וסרשטיין‪ ,‬הבריטים‪ .‬ועליהם גם פרומקין‪ ,‬דרך‬             ‫‪	69‬‬
‫שופט‪ ,‬עמ' ‪ ;285–283‬אילן‪ ,‬המאבק המדיני‪ ,‬עמ' ‪ .30–28‬על עארף אל־עארף ראו אילת‪,‬‬
‫המופתי‪ ,‬עמ' ‪ ,34 ,26 ,25 ,22‬שם גם הערה אישית של אילת עליו‪ .‬ראו עליו גם להלן בפרק‬                ‫‪	70‬‬

     ‫אחד עשר של החיבור‪ .‬באותו זמן חנן סמואל גם את ז'בוטינסקי‪ .‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.56‬‬
‫הוועידה הערבית הפלסטינית השלישית נקראה בתחילה "קונגרס" והמשיכה את שני‬
‫הקונגרסים הקודמים‪ ,‬הסורים הכלליים שהתקיימו בדמשק ב־‪ 8‬ביולי ‪ 1919‬וב־‪ 27‬בפברואר‬
‫‪ ,1920‬ראו אילת‪ ,‬המופתי‪ ,‬עמ' ‪ .65–64‬זו הייתה הוועידה הראשונה שהתכנסה בארץ‪ ,‬שבה‬
‫עלה למנהיגות מוסא כאזם אל־חוסייני‪ ,‬שנבחר ליושב ראש הוועד הפועל ושירת בתפקיד זה‬
‫עד מותו ב־‪ .1934‬הוועד היה המוסד היחיד המוסמך והמוסכם על כל ערביי ארץ־ישראל עד‬
‫לפירוקו במהלך השנים ‪ ,1935–1933‬קרבן התחרות המפלגתית הערבית‪ .‬ראו שמעוני‪ ,‬ערביי‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .278‬על הוועידה ראו‪ ,‬ארליך‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ'‬

                                                                                      ‫‪.341–338‬‬
‫על בחירת הוועד הפועל הערבי לייצוג ולמשא ומתן עם הבריטים ראו שמעוני‪ ,‬בתוך פורת‬
‫ושביט‪ ,‬היסטוריה‪ .9 ,‬עמ' ‪ .277‬על פעילות הוועד הפועל הערבי‪ ,‬על המשלחות מטעמו‬
‫לבריטניה ועוד‪ ,‬ראו במפורט‪ ,‬פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ .‬על הוועד הפועל הערבי‪,‬‬
‫ראו גם ארליך‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ' ‪ .356–353‬תמונה של הוועד הפועל‬

                      ‫הערבי בשלהי ‪ 1920‬ותמונת כאזם אל־חוסייני‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.279–278‬‬
   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412   413