Page 410 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 410

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪395‬‬
‫אך פחות מחודשיים לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 1‬במאי ‪ ,1921‬פרצו מאורעות‪ ,‬עוד לפני שכתב‬

                                                                 ‫המנדט אושר סופית‪74.‬‬
‫הכיבוש הבריטי של ארץ־ישראל וניתוקה של ירושלים מהאימפריה העות'מאנית‬
‫העלו גם את מעמדו של מופתי ירושלים‪ .‬בתקופה העות'מאנית היה המופתי כפוף‬
‫לשיח' אל־איסלאם‪ ,‬שישב בבירת האימפריה‪ .‬בראשית השלטון הבריטי הורחבו‬
‫סמכויותיו של המופתי והוענק לו התואר "אל־מופתי אל־אכבר" (המופתי הגדול)‪.‬‬
‫הפיכת ירושלים לבירת הממשל הבריטי‪ ,‬היותה מקום מושב הנציב הבריטי והמעמד‬
‫שנקבע למופתי הערבי העלו מאוד את יוקרתו‪ .‬בראשית מאי ‪ 1921‬מונה לתפקיד זה‬
‫חאג' אמין אל־חוסייני‪ .‬דומה כי במינוי זה קיוו הבריטים להשיג שקט בארץ ופיצוי‬
‫למשפחת החוסיינים על שמשרת ראש עיריית ירושלים נלקחה מהם‪ .‬חג' אמין קיבל‬
‫את כל הסמכויות שהיו לקודמו‪ ,‬ובכלל זה את הפיקוח על ההקדשים (הוואקף) בכל‬
‫הארץ‪ .‬בגלל מעמדו המיוחד קיבל משכורת גבוהה ואחר כך אף קיבל את מעמד ראש‬

                                                        ‫המועצה המוסלמית העליונה‪75.‬‬
‫חשוב לזכור כי עם תום השלטון העות'מאני בארץ־ישראל פסקה הארץ מלהיות‬
‫מדינה מוסלמית‪ .‬לפיכך היה צורך להחליט על המעמד החוקתי של התושבים המוסלמים‬
‫בתוכה‪ ,‬בדומה לאלה של העדות הדתיות האחרות‪ ,‬וגם להקים גופים שינהלו את הקהילה‬
‫המוסלמית‪ .‬הפעולות כללו שני תחומים עיקריים‪ :‬בתי המשפט הדתיים המוסלמיים‪:‬‬
‫בתי דין של ה"שריעה" והוואקף וכן הקרנות ומוסדות הצדקה הדתיים המוסלמיים‪.‬‬
‫עד סוף התקופה העות'מאנית התנהלו נכסי הוואקף בארץ באמצעות "מודיר" (מנהל)‬
‫שישב בירושלים ולו "מאמורים" (פקידים) ביפו‪ ,‬בחברון ובעזה‪ ,‬שנכללו ביחידה של‬
‫ירושלים‪ .‬שכם ועכו היו כפופים למודיר הוואקף של וילאיית בירות‪ .‬עם כיבוש דרום‬
‫הארץ‪ ,‬שהסתיים כאמור בכיבוש ירושלים (דצמבר ‪ ,)1917‬החלה ההנהלה הצבאית‬
‫לטפל בנכסי הוואקף ונפסק הקשר בין הוואקף בארץ למרכז שלו באיסטנבול‪ .‬לוועד‬
‫הוואקף הירושלמי המקומי ניתנה הסמכות של "ועד הוואקף הכללי"‪ .‬לאחר כיבוש‬

‫בירושלים הביע צ'רצ'יל תמיכה עקרונית בציונות לפני המשלחת של יהודי ארץ־ישראל‪ ,‬אך‬                ‫‪7	 4‬‬
‫עיקר עיסוקו בוועדה היה בהקמתה של עבר הירדן‪ .‬לפירוט מעניין של נאום צ'רצ'יל בירושלים‪,‬‬           ‫‪7	 5‬‬
‫ראו פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,‬עמ' ‪ .270–266‬בעניין יצירת עבר הירדן‪ ,‬ראו דן‪" ,‬אמירות עבר‬
‫הירדן"‪ ,‬בתוך פורת ושביט‪ ,‬היסטוריה‪ ,9 ,‬עמ' ‪ ;327–316‬עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .243–241‬על‬
‫האמיר עבדאללה והקמת עבר הירדן‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪.192–191 ,139–134‬‬

                                    ‫וראו להלן בהערה ‪ 100‬על אישים שהשתתפו בפגישה זו‪.‬‬
‫כדורי‪ ,‬במאמרו על המופתי‪ ,‬מציין כי הענקת התואר "מופתי אל־אכבר" למופתי הירושלמי‬
‫הייתה המצאה בריטית‪ ,‬הוא אף משער כי המצאה כזו מתאימה לסטורס‪ ,‬שחיפש תמיד תארים‬
‫מיוחדים‪ ,‬ולא היה תואר כזה עד כה‪ ,‬ראו הפניה למאמר כדורי‪ ,‬בתוך מאמרי‪ ,‬תמורות עיקריות‪,‬‬
‫הערה ‪ .99‬פרומקין טוען שמי שהוביל את הרעיון למנות את חג' אמין אל־חוסייני למופתי‬
‫של ירושלים היה ריצ'מונד‪ ,‬ידידו של סטורס‪ ,‬ראו פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪ .430-429‬ראו גם‬
‫פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ ,‬עמ' ‪ .158–149‬על חייו ופעילותו של המופתי ראו אל־‬
‫פלג‪ ,‬המופתי הגדול; הנ"ל‪ ,‬מאמרי המופתי; לבל‪ ,‬חג' אמין‪ .‬על מינויו של המופתי‪ ,‬ראו גם‬

                                                                    ‫אילת‪ ,‬המופתי‪ ,‬עמ' ‪.36–26‬‬
   405   406   407   408   409   410   411   412   413   414   415