Page 409 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪394‬‬

‫עבר הירדן שנמצא בחסותם‪ .‬ב־‪ 21‬באוגוסט ‪ 1920‬הופיע כבר סמואל לפני אספה של‬
‫שיח'ים ערבים נכבדים בעיר א־סאלט בירדן‪ ,‬שם הצהיר על תכנית הקמת היחידה‬
‫הנפרדת של ארץ זו ועל המעמד המיוחד שיינתן לה‪ 71.‬מי שמילא גם הוא תפקיד מרכזי‪,‬‬
‫באותו זמן‪ ,‬בהקמת עבר הירדן היה הלורד ג'ורג' נתניאל קרזון‪ ,‬שר החוץ הבריטי דאז‪.‬‬
‫קרזון שלח קצינים בריטים לארגן את הכוחות הערביים שם‪ ,‬ובהם הקולונל פרדריק‬

‫ג'רארד פיק‪ ,‬מאנשיו של לורנס איש ערב‪ ,‬שייסד את הלגיון הערבי‪72.‬‬
‫בינואר ‪ 1921‬החל וינסטון צ'רצ'יל לשמש בתפקיד שר המושבות הבריטי‪ .‬זמן קצר‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בסיוע אנשים מהמשרד הבריטי בקהיר‪ ,‬כמו לורנס איש ערב ונוספים וכן‬
‫בשיתוף עם הרברט סמואל החל נכנס לבעיות המזרח התיכון‪ ,‬כולל הנושא של ארץ־‬
‫ישראל‪ .‬אז הוחלט גם על ועידה בנושא המזרח התיכון בקהיר‪ .‬ב־‪ 12‬במרס ‪1921‬‬
‫הגיע צ'רצ'יל לקהיר כדי לדון בעקרונות לעיצוב השלטון הבריטי במזרח התיכון‪.‬‬
‫ב־‪ 20–19‬במרס ‪ ,1921‬התקיימה שם הוועידה‪ ,‬שנועדה להכין‪ ,‬בין היתר גם את‬
‫השלטון הערבי בחסות בריטית‪ ,‬בעבר הירדן‪ ,‬כאחת מאבני הדרך החשובות‪ ,‬בעיצוב‬

‫החדש של המזרח התיכון‪73.‬‬
‫ב־‪ 24‬במרס ‪ ,1921‬לאחר הוועידה בקהיר‪ ,‬הגיע צ'רצ'יל גם לירושלים‪ ,‬כדי לקדם‬
‫את המשא ומתן עם עבדאללה‪ .‬בעת ביקורו שם סוכם בקווים כלליים על תוכנו של‬
‫הספר הלבן הראשון‪ .‬ב־‪ 29‬במרס ‪ ,1921‬בזמן שהותו בארץ‪ ,‬נשא צ'רצ'יל נאום בקבלת‬
‫פנים שערך הנציב לכבודו‪ .‬בנאומו הוא הביע תמיכה ברורה בהצהרת בלפור ובכתב‬
‫המנדט‪ ,‬בהתחייבויות לתנועה הציונית‪ ,‬ובסמואל שהופקד על הגשמת מחויבויות אלה‪.‬‬

‫על ההחלטה אליה הגיע הרברט סמואל כבר אז שיש צורך לנתק את עבר הירדן המזרחי‬ ‫‪ 71‬‬
‫מארץ־ישראל המערבית מבחינת המחויבות של הצהרת בלפור להקמת בית לאומי יהודי בה‪,‬‬
‫ראו סמואל‪ ,‬הרצאה ‪ ,1935‬עמ' ‪ .18–17‬שם הוא מסביר בפירוט איך הגיע למסקנה זו‪ .‬ובהקשר‬ ‫‪ 72‬‬
‫להקמת עבר הירדן ראו גם אסף‪ ,‬בין ערבים ליהודים‪ ,‬עמ' ‪ .337–327‬אסף סוקר תחילה את‬ ‫‪ 73‬‬
‫האופי הגאוגרפי של המדינה‪ ,‬ומכוון לספר של נעמן‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬ואף מביא מספר זה‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ,44–43‬קטע מנאומו של סמואל בא־סלט‪ ,21.8.1920 ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.389‬‬
‫בשנת ‪ 1919‬החל קרזון בפעילותו בממשלה הבריטית‪ ,‬ושימש שר החוץ במקומו של הלורד‬
‫בלפור‪ .‬קרזון קיבל על עצמו להמשיך במדיניות בריטניה ובהחלטות שנתקבלו בממשל‬
‫שלפניו‪ .‬כך הייתה גם עמדתו בנוגע לארץ־ישראל ולתנועה הציונית‪ ,‬ראו וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪,‬‬

‫עמ' ‪ ;242–239‬שטיין‪ ,‬הצהרת בלפור‪ ,‬עמ' ‪ .663–652‬ראו גם לעיל‪ ,‬הערה ‪.10‬‬
‫על הוועידה בקהיר במרס ‪ 1921‬ראו קליימן‪ ,‬ועידת קהיר ‪ .1921‬זאת במסגרת המחקר המקיף‬
‫שלו על יסודות המדיניות הבריטית בעולם הערבי‪ ,‬במלחמת העולם הראשונה עד לוועידת‬
‫קהיר‪ .‬בספר שלושה פרקים המוקדשים‪ :‬פרק ‪ ,6‬עמ' ‪ ,138-105‬לוועידת קהיר עצמה; פרק ‪,8‬‬
‫עמ' ‪ ,204-171‬לארץ־ישראל המערבית־פלשתינה; ופרק ‪ ,9‬עמ' ‪ ,235–205‬לעבר הירדן‪ .‬פרק‬
‫נוסף מוקדש לעירק‪ .‬ובספר מספר נוסף של פרקי מבוא וסיכום‪ .‬בסוף הספר נספח מפות של‬
‫צוות דה־בונזן ו־‪ 6‬נספחים נוספים הקשורים לארץ‪ .‬על צ'רצ'יל וועידת קהיר במרס ‪,1921‬‬

‫ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪.356–355‬‬