Page 412 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪397‬‬
‫בארץ־ישראל תומס הייקרפט (‪ .)Haycraft‬עד שהוועדה תסיק את מסקנותיה‪ ,‬יצר‬
‫סמואל תקדים בעצמו‪ ,‬הוא הפסיק זמנית את העלייה היהודית לארץ‪ .‬הדוח של‬
‫הוועדה שהגיע אחר כך הצביע גם הוא על הקשר שבין העלייה לתסיסה הערבית‪80.‬‬
‫השינוי בעמדתו התברר במלואו בנאום פייסני לערבים‪ ,‬אותו נשא ב־‪ 3‬ביוני ‪,1921‬‬
‫בחגיגת יום הולדתו של המלך הבריטי‪ .‬בנאום זה הסתמך על מסקנות ועדת הייקרפט‪,‬‬
‫שהמליצה להגביל את העלייה היהודית לארץ‪ ,‬על מנת שזו שלא תפגע באוכלוסייה‬
‫הלא־יהודית‪ ,‬המוסלמית והנוצרית הנמצאת בה‪ .‬וכי את היקפה יקבע הממשל הבריטי‬

‫בארץ‪ .‬בנאום זה אפשר למצוא את יסודות הספר הלבן של יוני ‪81.1922‬‬
‫בשנים הראשונות של השלטון הבריטי בארץ‪ ,‬עד מאי ‪ ,1921‬היו הבריטים אדיבים‬
‫אפילו יותר מההסתדרות הציונית באפשרויות חופש העלייה של היהודים לארץ‪ ,‬שכן‬
‫בהסתדרות הציונית עלה החשש שהעולים לא יצליחו להיקלט בה‪ 82.‬אך לאחר פרעות‬
‫מאי ‪ ,1921‬כמצוין‪ ,‬הסכים סמואל לחידושה‪ ,‬רק בתנאי שלא ההנהלה הציונית תהיה‬
‫אחראית על ויסות העלייה‪ ,‬אלא תפקיד זה יועבר למחלקת ההגירה הבריטית ולידי‬
‫הקונסולים הבריטים ברחבי העולם‪ .‬כן קבע כי ויסות העלייה ורישיונות העלייה‬
‫ייקבעו על פי כושר הקליטה הכלכלי של הארץ‪ ,‬בעיקר על פי אפשרויות התעסוקה‪.‬‬
‫עיקר הפיקוח יהיה על בעלי מלאכה חסרי הון ועל חלוצים התלויים בנשים ובילדים‪.‬‬
‫מדיניות זו נוסחה בתקנות העלייה ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ 1921‬וב־‪ 19‬בדצמבר ‪ .1921‬עקרון‬
‫כושר הקליטה הכלכלי נוסח בהמשך בספר הלבן של צ'רצ'יל‪ ,‬מ־‪ 3‬ביוני ‪,1922‬‬
‫ונמשך עד ועדת פיל‪ .1937–1936 ,‬עד אז היה ויכוח מתמיד בין ההסתדרות הציונית‬
‫לשלטונות הבריטיים‪ .‬והיו גם אישים מהתנועה הציונית שלא התנגדו לעקרון כושר‬

‫הקליטה‪ ,‬אך טענו שיש לקבעו בתיאום עמם‪83.‬‬
‫נאומו של סמואל מיוני ‪ 1921‬שצוין קודם‪ ,‬עורר את חמתם של היהודים‪ ,‬עד‬
‫שנמצאו כאלה שהעלו דרישות לפיטוריו ולניתוק מגע אתו ועם כל הקשורים אליו ואף‬
‫ראו במעשיו בגידה בהצהרת בלפור המקורית‪ .‬למרות זאת המשיך סמואל לאפשר לצד‬
‫הערבי פעילויות משלו ואף החל לדבר על הקמת מועצה נבחרת‪ ,‬שתחליף את המועצה‬
‫המייעצת‪ ,‬וגם על הקמת "סוכנות ערבית" מקבילה לסוכנות היהודית‪ .‬הוא המשיך‬
‫לחשוב כי רק בהגבלת העלייה יש סיכוי להביא לידי שינוי של העמדה הערבית ואף‬

‫שמעוני‪ ,‬ערביי ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;279‬אסף‪ ,‬התעוררות‪ ,‬עמ' ‪ .102–98‬וראו גם עילם‪ ,‬היסטוריה‬ ‫‪8 0‬‬
‫מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ,206–204‬אחד מחברי ועדת הייקרפט‪ ,‬הארי לוק‪ ,‬מילא אחר כך תפקיד בסכסוך‬ ‫‪8 1‬‬
‫‪8 2‬‬
‫הכותל (‪ ,)1929‬על כך ראו להלן‪ ,‬בפרק הבא‪.‬‬ ‫‪ 83‬‬
‫וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪ ,‬עמ' ‪ .270–230‬כן ראו וסרשטיין‪ ,‬הבריטים; גם אסף‪ ,‬התעוררות‪ ,‬עמ' ‪–98‬‬

‫‪.102‬‬
‫ליסק‪ ,‬חברה יהודית‪ ,‬עמ' ‪ .219–213‬כבר באפריל ‪ 1919‬התפרסם חומר של ההסתדרות‬
‫הציונית‪ ,‬בחתימת ויצמן וסוקולוב‪ ,‬שבו הובע החשש באשר לקליטת העלייה היהודית בארץ‪,‬‬

‫ראו שם‪.‬‬
‫חלמיש‪ ,‬יכולת הקליטה‪ .‬שם על עיקרון זה‪ .‬על העלייה לארץ ללא הגבלה קודם לכן‪ ,‬ראו‬

‫טרואן‪ ,‬כושר הקליטה‪.‬‬