Page 414 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪399‬‬
‫באותן שנים‪ ,‬בסוף ‪ ,1921‬התכנס בלונדון הקונגרס הציוני הי"ב‪ ,‬הקונגרס הראשון‬
‫לאחר המלחמה‪ .‬הקונגרס החליט על פיצול ההנהלה בין לונדון לירושלים‪ .‬המרכז‬
‫המדיני יישאר בלונדון‪ ,‬אך המחלקות הביצועיות — עלייה‪ ,‬התיישבות ועבודה —‬
‫יעברו לארץ־ישראל‪ .‬אוסישקין נבחר לראש ההנהלה הארץ־ישראלית‪ ,‬וכאמור ועד‬
‫הצירים‪ ,‬שהוקם קודם כנציגות הציונית בארץ‪ ,‬התבטל‪ .‬במהלך הקונגרס הוחלט‬
‫על הקמת קרן היסוד‪ .‬ויצמן ביקש בקונגרס להימנע מהתנפלות על סמואל ועל‬
‫מדיניותו בארץ־ישראל ולהצהיר על כוונות השלום של הציונות ונכונות לדו־קיום‬
‫עם היישוב הערבי בארץ־ישראל ובעולם‪ .‬אולם לא הכול קיבלו את עמדתו‪ .‬הבולטים‬
‫שבמתנגדיו היו אוסישקין וז'בוטינסקי‪ .‬לאחר שחזר ז'בוטינסקי לאמריקה הוא יצא‬
‫בגלוי נגד ויצמן והחל מסמן את הקו האופוזיציוני הרביזיוניסטי שלו‪ 88.‬ז'בוטינסקי‬
‫סבר שההנהלה הציונית צריכה לנקוט קו של התנגדות תקיפה למדיניות של סמואל‪,‬‬
‫להוקיע את הפרת ההבטחות של הבריטים‪ ,‬לתבוע את הגשמת הסעיפים הציוניים של‬
‫כתב המנדט ולהחליף את הפקידים הבריטים האנטי־ציונים בממשלת ארץ־ישראל‪89.‬‬
‫ז'בוטינסקי האמין שפעולה מדינית תוכל להוביל את המדינאים הבריטים לשמור על‬
‫סעיפי המנדט‪ ,‬בשעה שוויצמן היה משוכנע שבנסיבות המדיניות שנוצרו בארץ־ישראל‬
‫ובבריטניה‪ ,‬המרב שאפשר להשיג מהממשל הוא חוסר התנגדות לעלייה ולהתיישבות‬
‫בארץ‪ .‬ויצמן‪ ,‬מתוך הערכתו הפסימית‪ ,‬הגיע למסקנה שהבית הלאומי ייבנה בהדרגה‬
‫ובאמצעי העם היהודי בלבד‪ 90.‬למרות זאת פנה ויצמן לסמואל ועשה כל מאמץ להשפיע‬
‫עליו שלא לנקוט צעדי הגבלה קשים בנושא העלייה‪ .‬אך היחסים הטובים‪ ,‬שהיו‬
‫ביניהם קודם לכן‪ ,‬הלכו והידרדרו‪ .‬הדילמה שנוצרה הייתה כפולה‪ .‬ההנהלה הציונית‬
‫בלונדון לא רצתה לוותר על סמואל‪ ,‬אך הוא לא רצה לכפות דבר על הערבים‪ .‬מזלה‬
‫של הציונות היה שבאותם ימים עדיין עמדו בראש הקבינט הבריטי אישים כמו לויד‬
‫ג'ורג' ובלפור‪ ,‬שהשפיעו על סמואל שלא לשנות עמדות‪ ,‬ובבירורים שנערכו בלונדון‪,‬‬
‫ביולי‪-‬אוגוסט ‪ ,1921‬בהשתתפות ויצמן‪ ,‬הם חזרו ואישרו את מחויבותה של בריטניה‬

‫לציונות‪91.‬‬

‫אוסישקין וז'בוטינסקי היו שניהם בצד הימני והתנגדו בחריפות לבריטים‪ ,‬אבל היחסים ביניהם‬ ‫‪8 8‬‬
‫היו קשים‪ .‬ראו בסיפורו האישי של סמילנסקי‪ ,‬תקומה ושואה‪ ,‬עמ' ‪ .13–11‬שם הערכותיו‬ ‫‪8 9‬‬
‫‪9 0‬‬
‫החיוביות על שניהם‪ ,‬למרות עמדתו השונה משלהם וניסיונו לפשר ביניהם‪.‬‬ ‫‪9 1‬‬
‫לז'בוטינסקי היה מעמד מיוחד באנגליה‪ ,‬כיוון שהיה הרוח החיה בהקמת גדוד ‪ 38‬של קלעי‬
‫המלך‪ ,‬הגדוד הלונדוני‪ ,‬שהורה את הדרך להקמת הגדודים היהודיים האחרים‪ ,‬האמריקני‬

‫והארץ־ישראלי‪ ,‬שנתכוונו לסייע לבריטים בתקופת המלחמה‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬בפרק השביעי‪.‬‬
‫שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .69–62‬על השקפת ז'בוטינסקי בקשר למחויבות הבריטית‬

‫בהצהרת בלפור לעם היהודי‪ ,‬ראו להלן בפרק תשיעי‪ ,‬הערה ‪.59‬‬
‫עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .216–206‬על הקונגרס הציוני הי"ב ראו גם פריזל‪ ,‬המדיניות‬

‫הציונית‪ ,‬עמ' ‪.285–277‬‬