Page 415 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪400‬‬

‫סמואל מצדו המשיך לנסות ולפשר בין היהודים לערבים‪ .‬באוגוסט ‪ 1921‬הזמין‬
‫סמואל לביתו קבוצה נכבדה של ערבים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים‪ ,‬כדי לדון בנושאים שונים‪,‬‬
‫ואף ניסה ליזום פגישה שנייה‪ .‬אך ניסיונותיו לא הועילו‪ 92.‬כאמור סמואל הושפע‬
‫מאוד ממאורעות תרפ"א שאירעו בשנה הראשונה לנציבותו‪ ,‬וחשש לפרוץ עוד פרעות‪.‬‬
‫בשיחות של סמואל עם מנהיגים ציונים הוא ניסה לשכנעם כי יצהירו שאין כוונה‬
‫להקים בארץ מדינה יהודית שתשלוט בערבים‪ ,‬אלא רק בית לאומי יהודי‪ .‬אך היהודים‬

‫שללו את בקשותיו מכול וכול‪93.‬‬
‫גם באנגליה נעשו ניסיונות לגשר על הפער בין דרישות התנועה הציונית‬
‫להתארגנות הלאומית של ערביי ארץ־ישראל‪ .‬בנובמבר ‪ 1921‬נערך מפגש משולש‬
‫בביתו של בלפור בלונדון‪ .‬צ'רצ'יל לא בא לפגישה‪ .‬המשלחת הציונית הציגה את‬
‫עמדתה המקובלת‪ ,‬הערבים דחו אותה‪ .‬במרס ‪ ,1922‬בניסיון לעקוף את הבריטים‬
‫ובידיעת ויצמן‪ ,‬נערכו פגישות בין חיים מרגליות קלווריסקי ואשר ספיר עם נציגים‬
‫גולים של התנועה הלאומית הסורית‪ .‬כמו כן השתתף אידר כמשקיף בוועידה ערבית־‬
‫סורית בקהיר‪ .‬הערבים הגיעו להישג בבית הלורדים בהצבעה לטובתם‪ ,‬אך בבית‬
‫הנבחרים חזרה וזכתה מדיניות הממשלה הבריטית ברוב‪ .‬בראש התומכים ביהודים עמד‬
‫בלפור‪ .‬התעורר החשד שהוותיקן מתחיל לגבש עמדה לטובת הערבים‪ ,‬ויצמן נסע גם‬

‫לשם‪94.‬‬

‫על פעילות סמואל לפיוס הערבים‪ ,‬מיד לאחר בואו לירושלים‪ ,‬ראו לעיל בהערה ‪ 68‬על‬ ‫‪9 2‬‬
‫פגישותיו עם מכובדים מוסלמים ונוצרים בבית הממשלה באוגוסט ‪ ,1921‬ראו וסרשטיין‪.‬‬ ‫‪9 3‬‬

‫בריטים‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬ ‫‪ 94‬‬
‫תיאור מעניין של משה סמילנסקי‪ ,‬שהיה חבר בגדוד העברי‪ ,‬על פגישתו עם אדווין סמואל‬
‫ואביו הרברט סמואל‪ ,‬באנייה שנסעה לאנגליה‪ ,‬לאחר ‪ .1921‬שם הוא מספר על השיחה‬
‫האישית שלו עם הנציב‪ ,‬שבה שפך הנציב את לבו לפניו וסיפר שהוא מודע לכעס שהיישוב‬
‫היהודי רוחש לו וניסה להסביר את עמדתו ואת הבעיה הקשה של האריסים הערבים‪ .‬סמואל‬
‫קבל על היהודים שאינם עושים די כדי לפייס את הערבים‪ ,‬ראו סמילנסקי‪ ,‬תקומה ושואה‪,‬‬

‫עמ' ‪.63–61‬‬
‫עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;216–215‬פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ ,‬עמ' ‪.93–91‬‬
‫שם גם על פעילותו של אשר ספיר (‪ ,)1942-1893‬יליד ירושלים‪ ,‬אשר למד באיסטנבול לפני‬
‫מלחמת העולם הראשונה והתקרב למנהיגי התנועה הלאומית הערבית‪ .‬אחר כך עבר לפריס‪,‬‬
‫ראו עליו‪ ,‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ,)26.11.1939( 598‬הערה ‪ .2‬בעת ביקור ועדת פיל בארץ‬
‫פרסם חוברת ובה השגותיו על תכנית החלוקה‪" ,‬אחדות או חלוקה"‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬שם‪ .‬על‬
‫קלווריסקי‪ ,‬שנסע לדמשק לפגישה עם פייצל כבר ב־‪ 22‬ביוני ‪ ,1920‬ראו אסף‪ ,‬התעוררות‪,‬‬
‫עמ' ‪ .92–79‬על תכניתו של קלווריסקי ממאי‪-‬יוני ‪ ,1919‬ראו קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪,‬‬
‫א‪ ,‬תעודה ‪ ,12‬עמ' ‪ .153–152‬שם גם המכתב שלו לוויצמן‪ ,21.9.1922 ,‬תעודה ‪ .25‬סיכום על‬
‫פעילות קלווריסקי‪ ,‬ראו להלן בפרק עשירי‪ ,‬הערות ‪ .110–107‬על פגישות בקהיר של משלחת‬
‫ציונית ונציגים של פדרציית מדינות ערב‪ ,‬במרס–אפריל ‪ ,1922‬ראו קפלן‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬תעודות‪,‬‬

‫‪.23 ,22 ,21 ,20‬‬