Page 407 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 407

‫פרק שמיני‬                                                                                       ‫‪392‬‬

‫ג'ורג' כי הגיע הזמן לסיים את הממשל הצבאי בארץ ומינה את סמואל לנציב הבריטי‬
‫הראשון בארץ־ישראל‪ .‬מינוי זה נתקל בהתנגדותו של הגנרל אלנבי ושל הלורד קרזון‪,‬‬
‫שר החוץ‪ .‬אך לויד ג'ורג' לא שעה אל בקשותיהם‪ .‬סמואל יצא לדרך והגיע ארצה‬

                                                                     ‫ב־‪ 1‬ביולי ‪65.1920‬‬
‫אירוע מעניין שהתרחש יומיים בלבד לאחר הגעתו של הרברט סמואל ארצה‪,‬‬
‫במוצאי שבת ‪ 3‬ביולי ‪ ,1920‬בקבלת פנים ליום השנה לפתיחת בתי המשפט בארץ‪,‬‬
‫קשור בקיצור שניתן לשם הרשמי של ארץ־ישראל בעברית‪ .‬מספר על כך השופט‬
‫העליון גד פרומקין‪ .‬לפיו‪ ,‬קיצור זה נקבע לאחר שהמתורגמן העברי של המזכיר‬
‫המשפטי נורמן בנטוויץ‪ ,‬מר יעקב יהודה‪ ,‬פנה אליו להתייעצות‪ ,‬בעת האירוע המוזכר‪,‬‬
‫בשאלה כיצד לתרגם את השם 'פלשתינה' בעברית‪ .‬הוא השיב לו כי השם המקובל הוא‬
‫כבר "ארץ־ישראל"‪ .‬אך לאחר שהדבר הובא להכרעת הנציב העליון הרברט סמואל‪,‬‬

                         ‫הוחלט שם על הפשרה של ראשי התיבות (א"י)‪ ,‬בסוגריים‪66.‬‬
‫עוד לפני בואו של הרברט סמואל ארצה‪ ,‬כבר ב־‪ 27‬בפברואר ‪ ,1920‬יצאה הודעה‬
‫של הגנרל בולס‪ ,‬האדמיניסטרטור הבריטי הראשי בארץ‪ ,‬על כוונות הממשלה הבריטית‬
‫להקים בארץ ממשל אזרחי‪ ,‬שיפעל בין היתר‪ ,‬גם להגשמת הצהרת בלפור‪ .‬אז אמנם‬
‫עדיין הייתה התקווה ששלטון פייצל בדמשק יצלח ובעקבותיו אולי יושג הסכם בין‬
‫היהודים לערבים‪ .‬אלא שלאחר פרוץ מאורעות ‪ 4‬באפריל ‪ ,1920‬החליטו הבריטים‬
‫להחיש את תכניתם להחלפת הממשל הצבאי בממשל אזרחי‪ ,‬בראשות הרברט סמואל‪.‬‬
‫כבר בביקור הראשון של סמואל בארץ‪ ,‬אשר הוזכר כבר לעיל‪ ,‬בראשית ‪ ,1920‬למד‬
‫הוא להכיר לראשונה את הבעיה הערבית‪ .‬סיור זה השפיע עליו מאוד ומאז החל רואה‬

                                   ‫את בעיות הארץ‪ ,‬דרך עיני הסכסוך היהודי‪-‬ערבי‪67.‬‬
‫כך כבר בראשית יולי ‪ ,1920‬זמן קצר מאוד לאחר בואו לעיר‪ ,‬החליט סמואל‬
‫להכריז על חנינה כללית ליהודים ולערבים שהשתתפו במהומות הקודמות ונידונו‬
‫למאסר‪ .‬הצעדים הקשים שנקט סטורס נגד המנהיגים הערבים שהיו פעילים במאורעות‬

‫על כל נושא מינויו של סמואל לנציב הבריטי הראשון ראו פירוט אצל סמואל‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬עמ'‬               ‫‪6	 5‬‬
‫‪ .152–149‬גם וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪ ,‬עמ' ‪ .245–244‬שם גם על התנגדות אלנבי וקרזון למינויו‬                 ‫‪6	 6‬‬
‫בגלל היותו יהודי‪ .‬גם סמואל פקפק תחילה אם לקבל את התפקיד‪ ,‬מאותה הסיבה‪ ,‬אך לויד‬
                                                                                                ‫‪6	 7‬‬
                                                                     ‫ג'ורג' לא שינה את דעתו‪.‬‬
‫ראו פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,‬עמ' ‪ .238–233‬גם נורמן בנטוויץ בספרו זיכרונות המנדט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 64-63‬מאשר דיווח זה‪ .‬תרגום ראשון של הצהרת בלפור לעברית ראו בריטניה‪ ,‬ארץ ישראל‪,‬‬
‫בתחילת החוברת‪ .‬בהמשך ספרו מספר פרומקין גם על קבלת פנים שנערכה‪ ,‬כמה ימים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬לאישי ציבור בבית הממשלה בארמון אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים והקראת דבר המלך‬
‫במועצתו‪ ,‬וכן נאום שנשא אחר כך סמואל‪ .‬שם‪ ,‬בתצלום בספר‪ ,‬מובא גם דבר המלך במועצתו‬
‫במילואו‪ ,‬בשלוש השפות הרשמיות‪ .‬בנוסח העברי מצוין בכותרת השם המלא‪" :‬לתושבי ארץ־‬
‫ישראל"‪ .‬בנושא השם "ארץ־ישראל" ראו גם הערה ‪ 20‬בפרק השישי בקשר לשם שנתן הרצל‬

                                                                             ‫לספרו‪ ,‬אלטנוילנד‪.‬‬
                           ‫ראו וסרשטיין‪ ,‬הבריטים‪ ,‬עמ' ‪ ,84–78‬ובמקומות נוספים בספר זה‪.‬‬
   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412