Page 404 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪389‬‬
‫במאורעות‪ 55.‬בעקבות המאורעות‪ ,‬וניסיונות חיילים מאחד הגדודים העבריים להתערב‬
‫באירועים בעיר‪ ,‬פנו גופים לאומיים ערביים לשלטונות הבריטיים בתביעה לפירוקו‬
‫של הגדוד העברי ולסילוקו של ועד הצירים‪ .‬הגנרל בולס‪ ,‬שבימים ההם היה מפקד‬
‫הממשל הצבאי‪ ,‬כתב בחשאי לממונים עליו בקהיר כי ועד הצירים והגדוד הם‬
‫הגורמים לחוסר השקט בארץ‪ .‬את ועד הצירים לא יכול היה הממשל הבריטי לבטל‪,‬‬
‫אך הגדוד פורק‪ .‬ז'בוטינסקי נאסר בשל אחזקת נשק ונידון ל־‪ 15‬שנות מאסר עם‬
‫עבודת פרך ולאחריו גירוש מהארץ‪ .‬על ‪ 19‬צעירים יהודים הוטלו ‪ 3‬שנות עבודת פרך‪.‬‬
‫מקרב הערבים פוטר‪ ,‬בפקודת סטורס‪ ,‬ראש העיר מוסא כאזם אל־חוסייני‪ ,‬וחאג' אמין‬

‫אל־חוסייני‪ ,‬נידון‪ ,‬שלא בפניו‪ ,‬ל־‪ 10‬שנות מאסר‪56.‬‬
‫באמצע שנת ‪ 1920‬חל מפנה אצל הערבים‪ .‬שורה של גורמים הובילו אליו‪ :‬כישלון‬
‫הפעילות של האגודות הלאומיות ובריחת כמה ממנהיגיהן; קץ החלום על מרד כללי‬
‫שיביא לידי צירוף הארץ לסוריה; קביעת המנדט הבריטי על ארץ־ישראל בוועידת‬
‫סן רמו ב־‪ 24‬באפריל ‪ 1920‬וההכרזה הרשמית של הגנרל בולס ב־‪ 28‬באפריל ‪;1920‬‬
‫ארגון ממשל אזרחי בארץ־ישראל ב־‪ 1‬ביולי ‪ ;1920‬וגולת הכותרת — התמוטטות‬
‫שלטונו של פייצל בדמשק‪ ,‬ב־‪ 24‬ביולי ‪ ,1920‬ששם קץ לרעיון האיחוד עם סוריה‪,‬‬
‫ופתח שלב חדש בתולדות התנועה הלאומית הערבית‪ .‬אז נזנחה המגמה הפן־סורית‬

‫ונתחזקה המגמה הפלסטינית‪ ,‬שגרעין מנהיגותה היה בירושלים‪57.‬‬
‫בינתיים חלו שינויים גם בעיריית ירושלים‪ .‬בדצמבר ‪ ,1917‬בעת כיבוש ירושלים‬
‫בידי הבריטים‪ ,‬כיהנה בה מועצת עיר של עשרה חברים‪ :‬שבעה מוסלמים‪ ,‬שני נוצרים‬
‫ויהודי אחד‪ .‬בראש הוועדה עמד חוסין אפנדי אל־חוסייני‪ 58.‬מיד לאחר כניסת הצבא‬
‫הבריטי לעיר מינה בורטון‪ ,‬המושל הצבאי הראשון‪ ,‬של ירושלים מועצה חדשה ובה‬
‫שישה חברים‪ :‬שני מוסלמים‪ ,‬שני נוצרים ושני יהודים (אחד ספרדי ואחד אשכנזי)‪59.‬‬
‫הבריטים הצדיקו הרכב זה בטענה שבירושלים אין הרוב היהודי צריך לקבוע את הרכב‬
‫העירייה‪ ,‬אלא קדושתה לשלוש הדתות‪ ,‬ועל כן במועצת העיר ניתן מתן מעמד פריטטי‬
‫שווה לנציגי שלושת הדתות‪ .‬לראש העיר מונה ראש העיר הקודם חוסיין אפנדי‬

‫על מאורעות ירושלים‪ ,‬פסח תר"פ‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.625–601‬‬ ‫‪5 5‬‬
‫שם גם תעודות על אירועי תר"פ‪ .‬ראו גם אבידר‪ ,‬הגנה‪ ,‬עמ' ‪ ;323-322‬אטיאש‪ ,‬ועד לאומי‪,‬‬
‫‪5 6‬‬
‫תעודות‪ ;29–19 ,‬אילת‪ ,‬המופתי‪ ,‬עמ' ‪.25–22‬‬
‫על כל אלה ראו במקורות שם‪ ,‬וכן כץ‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ .‬שם‪ ,‬בסוף המאמר‪ ,‬על פרשת החנינה‬ ‫‪5 7‬‬
‫של ז'בוטינסקי‪ .‬וראו גם אילן‪ ,‬המאבק המדיני‪ ,‬עמ' ‪ ,26‬שם דברי אליהו גולומב‪ .‬על פירוק‬ ‫‪5 8‬‬
‫‪5 9‬‬
‫הגדודים העבריים ראו עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.179–178‬‬
‫פורת‪ ,‬התנועה הלאומית הפלסטינית‪ ,‬עמ' ‪ ;81‬עילם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.188–185‬‬
‫אלסברג‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .304‬על הרכב עיריית ירושלים בתקופה העות'מאנית ועל‬

‫פעילותה‪ ,‬ראו קרק‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.94–74‬‬
‫זה היה המספר המינימלי של חברי העירייה לפי החוק העות'מאני לעיריות מ־‪ .1877‬ההודעה‬
‫על מינויים פורסמה ב־‪ 13‬בדצמבר ‪ .1917‬שני הנציגים היהודים היו יצחק אלישר‪ ,‬בא כוח‬
‫הספרדים‪ ,‬ויצחק שריון‪ ,‬נציג האשכנזים‪ ,‬ראו שריון‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪ .197‬לימים הוחלפו בדוד‬

‫ילין‪ ,‬ששימש גם סגן ראש העיר‪ ,‬וביצחק לוי‪ ,‬מנהל בנק אפ"ק בירושלים‪.‬‬