Page 402 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 402

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪387‬‬
‫המנדט ומוכרת לשלטונות הבריטיים‪ .‬היא ייצגה את התנועה הציונית בעולם כולו‬
‫וברשותה היו האמצעים והכלים לגיוס ההון הלאומי והיא יכלה לקבוע את סדרי‬
‫הקדימויות של ההתיישבות הציונית ואת התפתחות החברה והמשק היהודיים בארץ־‬
‫ישראל‪ 49.‬מוסדות היישוב היהודי הארץ־ישראלי ומוסדות ההנהלה הציונית‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן גם הסוכנות היהודית‪ ,‬היו בירושלים‪ .‬ההחלטה הסופית להתחיל בבניית בניין‬
‫המוסדות הלאומיים בעיר נפלה רק ב־‪ .1927‬הבנייה עצמה הייתה בשנים ‪,1936–1928‬‬
‫אבל הקביעה העקרונית של מיקומם כבר הייתה בתקופת הבראשית של שלטון המנדט‬

                                          ‫הבריטי בירושלים‪ ,‬תקופת הדיון בפרק זה‪50.‬‬

     ‫פעילות הגורם הערבי בארץ — המשפחות המכובדות‪:‬‬
  ‫אל־חוסייני‪ ,‬אל־נשאשיבי‪ ,‬אל־ח'אלדי; אגודות ומועדונים‬
   ‫בירושלים; עיריית ירושלים ומאורעות פסח תר"פ (‪)1920‬‬

  ‫עליית מעמד ירושלים והמשפחות הנכבדות בה (אעין); הקמת אגודות‬
                                             ‫לאומיות ומועדונים ערביים‬

‫בשלהי השלטון העות'מאני החל עולה מעמדה של העיר ירושלים בעיני המוסלמים‪,‬‬
‫וזאת למרות האוכלוסייה המוסלמית הקטנה יחסית שחיה בעיר באותה עת‪ .‬לסנג'ק‬
‫של ירושלים צורף לזמן מה הסנג'ק של שכם‪ ,‬ואחר כך בוטל צירוף זה ועד תום‬
‫תקופת השלטון העות'מאני בארץ צורף אל סנג'ק ירושלים הסנג'ק של עזה‪ .‬צירוף זה‬
‫תרם למעמד המיוחד של מתצרפליק ירושלים (מחוז מורחב)‪ ,‬שנכפף ישירות לשער‬
‫העליון באיסטנבול‪ 51.‬כן החל מתחזק מעמדן של כמה משפחות עירוניות נכבדות‪,‬‬
‫שהחלו מבססות מעמד בכורה בקרב ערביי ירושלים ואף בקרב כלל ערביי הארץ‪.‬‬
‫המשפחות הצמיחו שכבת מנהיגים‪ ,‬שקנתה לה מעמד חברתי גבוה וצברה ניסיון עצמי‬
‫בניהול‪ .‬במשפחות המכובדות‪ ,‬שבלטו בירושלים באותה עת‪ ,‬היו משפחות אל־חוסייני‪,‬‬
‫אל־נשאשיבי‪ ,‬אל־חאלדי ואחרות‪ .‬הכיבוש הבריטי תרם לחיזוק מעמדם של בני‬
‫משפחת החוסיינים‪ ,‬והם החזיקו במשרת ראש העיר ירושלים ובמשרות נוספות‪.‬‬
‫המשפחה השנייה בחשיבותה הייתה משפחת נשאשיבי‪ ,‬שמילאה כמה תפקידי מפתח‬

                                                        ‫שביט‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.180–177‬‬    ‫‪4	 9‬‬
‫על התפתחותה של ירושלים היהודית ראו‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬תמורות עיקריות‪ ,‬עמ' ‪,389-397‬‬                ‫‪	50‬‬

                                                                       ‫‪ 404-424‬והמקורות שם‪.‬‬  ‫‪5	 1‬‬
‫לדיון מפורט ראו לעיל‪ ,‬בפרק השלישי‪ .‬מעניין שגם הנאחיה של יפו‪ ,‬שכללה גם את לוד‬
‫ורמלה ואת כל הכפרים מסביב להן‪ ,‬עברה עם החיבור הזה‪ ,‬להיות חלק פעיל במתצרפליק‬

              ‫של ירושלים‪ ,‬ראו לעיל בפרק שלישי‪ ,‬סנג'ק ירושלים וסנג'ק עזה והמפות שם‪.‬‬
   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407