Page 399 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪384‬‬

‫בשלהי ‪ ,1919‬עם התמנותו של אוסישקין ליושב ראש ועד הצירים ולקראת חזרת‬
‫רופין ארצה לאחר גלות מאונס של שנים אחדות בחו"ל‪ ,‬התאחדו ועד הצירים והמשרד‬
‫הארץ־ישראלי של ההסתדרות הציונית‪ ,‬שהוקם בארץ עוד ב־‪ ,1908‬והם היו לגוף‬
‫אחד‪ 39.‬ועד הצירים פעל בארץ־ישראל כשלוש שנים בסך הכול‪ ,‬אך חבריו התחלפו‪.‬‬
‫נוסף על אוסישקין‪ ,‬היו פעילים בו ד"ר דויד אידר‪ ,‬שהיה אחראי למחלקה המדינית‬
‫בוועד וגם מעין נציג אישי של ויצמן‪ ,‬ורופין‪ ,‬שכאמור חזר ארצה מגלותו באביב‬

‫‪40.1920‬‬
‫ועד הצירים יזם גם את הקמת מוסד "הרבנות הראשית" בירושלים‪ ,‬אחרי שמשרת‬
‫ה"חכם באשי" חדלה מלהתקיים עם תום השלטון העות'מאני בארץ־ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1919‬הוקם‪ ,‬ביזמת ועד הצירים‪" ,‬משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים"‪ ,‬ובו שמונה‬
‫מרבני העיר‪ ,‬מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים‪ ,‬ובראשם הרב חיים משה אלישר‪.‬‬
‫את תקציב הרבנות מימן ועד הצירים‪ .‬השלטונות הצבאיים הבריטיים הכירו במשרד‬
‫החדש‪ ,‬אך העדה החרדית לא הכירה בו וראתה בחברים בו רבנים מטעם וכאמור‬
‫הקימה לעצמה את ועד העיר האשכנזי שלאחר מכן היה ל"עדה החרדית" ובראשה‬

‫הוצב "בית דין צדק‪ ,‬העדה האשכנזית"‪41.‬‬
‫לאחר בואו של סמואל הוא מינה מיזמתו גוף בוחר לרבנים ראשיים‪ .‬בפברואר ‪1921‬‬
‫נבחרו שני רבנים ראשיים‪ :‬רב ראשי ספרדי‪ ,‬ששמר על התואר "הראשון לציון" של‬
‫החכם באשי מהתקופה העות'מאנית‪ ,‬רב ראשי אשכנזי ומועצת רבנות ראשית‪ .‬מעמד‬
‫הרבנות התחזק‪ ,‬לאחר שב־‪ 1919‬הסכים הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה קוק)‪,‬‬
‫רבה של יפו ואישיות תורנית חשובה‪ ,‬לקבל על עצמו לשמש הרב הראשי האשכנזי‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬בשנת ‪ 1921‬בחר בו הגוף הבוחר פה אחד‪ .‬מקום מושב הרבנים נקבע‬
‫בירושלים‪ .‬בסוף ‪ ,1934‬לאחר מות הרב קוק‪ ,‬נבחר לרב הראשי הרב ד"ר יצחק אייזיק‬
‫הלוי הרצוג‪ .‬הרב הספרדי הראשון היה הרב יעקב מאיר‪ ,‬ואחריו הרב בן־ציון מאיר חי‬
‫עוזיאל‪ .‬בשנת ‪ 1922‬העניק "דבר המלך במועצתו לארץ־ישראל" לבתי הדין הרבניים‬
‫סמכות שיפוטית בכל הנושאים הנוגעים למעמד האישי‪ .‬בצד הרבנות הראשית הוקמו‬

‫רבנויות מקומיות ומועצות דתיות‪ ,‬שתפקידן היה לטפל בשירותי דת‪42.‬‬
‫תפקידו העיקרי של ועד הצירים היה לייצג את התנועה הציונית כלפי השלטון‬

‫אוסישקין הגיע ארצה מרוסיה בשלהי ‪ .1919‬בשנים הראשונות היו יחסיו עם ויצמן טובים‬ ‫‪3 9‬‬
‫ביותר‪ ,‬אחר כך היה לאחד המתנגדים הקיצוניים למדיניותו המתונה‪ ,‬וראו עליו גולדשטיין‪,‬‬ ‫‪4 0‬‬
‫‪4 1‬‬
‫אוסישקין‪.‬‬ ‫‪4 2‬‬
‫אידר היה פסיכולוג במקצועו‪ .‬קודם לכן היה קשור לתנועה הטריטוריאלית בהנהגתו של‬
‫זנגוויל‪ .‬בהשפעת ויצמן הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בשורותיה‪ .‬את רופין הגלה‬

‫מהארץ ג'מאל פאשא‪ ,‬בראשית ‪.1916‬‬
‫על הפעילות הכללית של ועד הצירים ברחבי ארץ־ישראל‪ ,‬ראו רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪,‬‬

‫עמ' ‪ ;196 ,140–138‬אטיאש‪ ,‬כנסת‪ ,‬עמ' ‪.96–87‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .202–195‬שם גם על המוסדות הדתיים של כנסת ישראל‪ .‬וראו גם‬

‫מורגנשטרן‪ ,‬הרבנות הראשית‪.‬‬