Page 395 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪380‬‬

‫היה גם קצין קישור פוליטי של הממשלה הבריטית‪ ,‬המייג'ור אורמסבי־גור‪ ,‬לימים‬
‫שר המושבות בממשלת בריטניה‪ 19,‬והמייג'ור ג'יימס דה רוטשילד‪ ,‬בנו של אדמונד‬

‫רוטשילד הנדיב הידוע‪20.‬‬
‫עם בואה למצרים נפגשה המשלחת עם הגנרל אלנבי‪ ,‬עם וינדהאם דידס‪ ,‬מראשי‬
‫המנהל הבריטי במצרים דאז‪ ,‬ועם אישים נוספים‪ ,‬ובהם גם אישים ערבים‪ 21.‬ג'יימס‬
‫רוטשילד התעכב במצרים לזמן מה‪ ,‬ושאר חברי המשלחת יצאו לארץ והגיעו אליה‬
‫בראשית אפריל ‪ 22.1918‬שבוע לאחר בואם ארצה עלו לירושלים‪ .‬הופעתו של ועד‬
‫הצירים בירושלים בראשות ויצמן הייתה מעשה רב רושם והיו שראו בכניסה זו מעמד‬
‫של הגעת נשיא היהודים לירושלים‪ ,‬בירת ארץ־ישראל‪ .‬בירושלים נשא ויצמן נאומים‬
‫פוליטיים חשובים ואף ערך מפגני ציבור מרשימים‪ ,‬שמטרתם הייתה לחזק את מעמד‬

‫התנועה הציונית בארץ ובעולם‪23.‬‬
‫בירושלים נפגש ועד הצירים עם רונלד סטורס‪ ,‬המושל הצבאי של העיר‪ ,‬ועם‬
‫אישים ערבים‪ 24.‬ויצמן החל פונה לממשל הצבאי בבקשות רבות‪ .‬הוא ביקש להעמיד‬
‫לרשות ההנהלה הציונית את מבני בית ההארחה הגרמני על שם אוגוסטה ויקטוריה‬
‫שעל הר הצופים על מנת שישמשו מרכז למשרדי ההנהלה הציונית‪ .‬כן ביקש להעמיד‬
‫לרשות תנועתו את מסילת הברזל מיפו לירושלים כאמצעי תחבורה להבאת עולים‬
‫יהודים לעיר‪ ,‬ואת המושבה הגרמנית בעיר כמקום מגורים ליהודים‪ 25.‬אך הממשל‬

‫על אורמסבי־גור ראו לעיל‪ ,‬בפרק השביעי‪ ,‬הערות ‪ .144 ,136 ,80 ,79‬ליסק‪ ,‬תולדות היישוב‪,‬‬ ‫‪1 9‬‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪ .445‬בראשית זמן המנדט השתתף אורמסבי־גור בפגישות קרן החקר הבריטית בלונדון‪.‬‬ ‫‪ 20‬‬
‫‪2 1‬‬
‫ראו בן־אריה‪ ,‬המוסדות הזרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫‪ 22‬‬
‫על ג'יימס רוטשילד ראו גם לעיל‪ ,‬בפרק הקודם‪ .‬בנסיעה זו התקלקלו היחסים בינו לבין‬
‫ויצמן‪ ,‬כנראה בנושאי סמכויות‪ .‬אך אחר כך השתפרו יחסיהם וג'יימס ורעייתו דורותי היו‬ ‫‪2 3‬‬
‫‪2 4‬‬
‫מתומכי ישראל החשובים בבריטניה‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫וינדהאם דידס שימש אחר כך המזכיר הראשי של ממשלת ארץ־ישראל בתקופת סמואל ונודע‬
‫כאוהד הרעיון הציוני‪ ,‬ראו עליו מקובר‪ ,‬שלטון ומנהל‪ ,‬לפי המפתח שם‪ .‬וראו גם במקורות‬

‫נוספים העוסקים בתקופה זו‪ .‬גם להלן‪ ,‬הערה ‪.147‬‬
‫על ועד הצירים‪ ,‬על נסיעתו ועל בואו לירושלים‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪;238–211‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;140-137‬עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;152–142‬שפירא‪,‬‬
‫היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;15–2‬ביין‪ ,‬התיישבות‪ ,‬עמ' ‪ .150–143‬ובאשר לפעילות ועד הצירים‬
‫בירושלים‪ ,‬ראו לבסקי‪ ,‬ועד הצירים‪ ,‬עמ' ‪ .182–167‬על המעמד שוויצמן חשב שיינתן לגוף‬

‫זה עם הקמתו‪ ,‬ראו פריזל‪ ,‬המדיניות הציונית‪ ,‬עמ' ‪ ,114–97 ,56–38‬וגם לפי המפתח‪.‬‬
‫לפירוט ראו לבסקי‪ ,‬שם‪ ,‬והמקורות שם‪.‬‬

‫על פגישת ויצמן וועד הצירים עם אישים ערבים בקהיר ואחר כך בירושלים‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬ישראל‬
‫והעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪ ,141–133‬והמקורות שם‪.‬‬

‫עילם מציין שוויצמן חשב שוועד הצירים יוכל לכוון את השלטון הצבאי הבריטי בארץ‬
‫בהתאם לתכניותיו‪ ,‬אך אנשי הממשל דחו את כל בקשותיו‪ ,‬ראו עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ'‬

‫‪.144–142‬‬