Page 391 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪376‬‬

‫הדיונים בוועידות השלום בלונדון ובסן רמו וקביעת כתב המנדט‪,‬‬
‫‪ 24‬באפריל ‪1920‬‬

‫ברבע האחרון של ‪ 1919‬הסתמן שינוי לטובה גם בעמדת הבריטים בארץ‪ .‬ב־‪8‬‬
‫באוקטובר ‪ 1919‬שוב נסע ויצמן לארץ־ישראל ואף הוקם בה ועד צירים חדש בראשות‬
‫אוסישקין‪ .‬המתח בין נציגי היישוב החדש לנציגי היישוב הישן המשיך וגם היה צורך‬
‫בגיוס כספים לצורכי היישוב היהודי בארץ‪ .‬ויצמן הציע לבריטים לשלוח לארץ ועדה‪,‬‬
‫בראשות סמואל‪ ,‬כדי שתקבע מראש את ההנחיות לממשל אזרחי עתידי‪ .‬סמואל הגיע‬
‫לארץ בינואר ‪ ,1920‬לאחר שוויצמן כבר חזר ללונדון‪ .‬בינתיים החל מתערער המצב‬
‫בארץ‪ ,‬ובהם אירועי נפילת טרומפלדור וחבריו בגליל בתל חי‪ 7.‬גם בהרכב הוועדה‬
‫הבריטית‪ ,‬שעסקה בחוזי השלום‪ ,‬חלו שינויים‪ .‬הלורד בלפור אמנם פרש ממשרד החוץ‬
‫והיה לנשיא המועצה‪ ,‬אך השתתף בוועידת לונדון ובוועידת סן רמו שלאחריה‪ .‬ב־‪24‬‬
‫באוקטובר ‪ 1919‬תפס את מקומו במשרד החוץ הלורד קרזון‪ ,‬שלפני כן שימש מושל‬
‫הודו ועד כה לא תמך ברעיון הציוני‪ ,‬אלא שעכשיו‪ ,‬משנתמנה לשר חוץ‪ ,‬ראה מחובתו‬
‫להמשיך וללחום בנחישות למען מה שכבר נקבע למדיניות המוסכמת של בריטניה‪.‬‬
‫בריטניה הגדולה דרשה לקבל את המנדט על ארץ־ישראל כדי להגשים את הצהרת‬
‫בלפור והמשיכה ללחוץ למען האישור הרשמי של בעלות הברית העיקריות שלה‬
‫בניסוח חוזה השלום עם טורקיה‪ .‬לאחר שחזר סמואל מהביקור בארץ‪ ,‬הוא חיבר תזכיר‬
‫לדרכי הניהול של הממשל הבריטי לאחר שיאושר המנדט‪ .‬במידה מסוימת שימש‬
‫תזכיר זה בסיס לספר הלבן הראשון של ‪ 8,1922‬אך יש לזכור שבכל דיוני השלום‪,‬‬
‫האיש המרכזי של בריטניה היה ראש הממשלה לויד ג'ורג'‪ ,‬שהביא את הניצחון הגדול‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ .‬על תכונותיו האישיות‪ ,‬על דעתו על הרעיון הציוני ועל‬
‫פעילותו בראש ממשלת בריטניה הגדולה‪ ,‬מאז קיבל עליו את השלטון בה‪ ,‬בסוף‬

‫‪ ,1916‬כבר דנתי בפרק הקודם‪.‬‬
‫בוועידת השלום בוורסאי עלו חילוקי דעות בנוגע לתנאי השלום שיש להכתיב‬
‫לגרמניה‪ ,‬בין ג'ורג' קלימנסו‪ ,‬ראש ממשלת צרפת‪ ,‬וודרו וילסון נשיא ארצות הברית‬
‫ולויד ג'ורג'‪ .‬קלימנסו היה הקיצוני מבין השלושה‪ ,‬שכן צרפת סבלה מאוד במלחמה‬
‫עם גרמניה ועתה הוצגו לה תנאים שלא נראו לה להסכם השלום שלה עם גרמניה‪.‬‬
‫מצדו השני של המתרס עמד וילסון‪ .‬לויד ג'ורג' ניסה לתווך ביניהם וקיווה שכשידובר‬

‫עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .193–181‬על פרשת תל חי‪ ,‬שהתרחשה בי"א באדר תר"פ‬ ‫ ‪7‬‬
‫(במרס ‪ ,)1920‬כבר נכתב רבות‪ ,‬ראו במפורט רוגל‪ ,‬חזית בלא עורף; תולדות ההגנה‪ ,‬כרך‬ ‫ ‪8‬‬
‫א‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .565–558‬שם גם על כך שהחזקת תל חי‪ ,‬היה נושא שנוי במחלוקת בין‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬שהתנגד לאחזקת המקום‪ ,‬לבין אנשי גדוד העבודה‪ ,‬שתמכו ברעיון‪ .‬יש המערערים‬

‫על הניסוח של הדברים כפי שהם שם‪.‬‬
‫עילם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .180–165‬על לורד קרזון ראו גם להלן בהערות ‪ 10‬ו־‪.72‬‬