Page 394 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪379‬‬
‫הציונית לדאוג לארגון ההנהגה העצמית של העדה היהודית‪ ,‬בחלק זה של הארץ‪ ,‬כולל‬
‫בירושלים‪ .‬לארגון קהילת ירושלים עצמה הייתה חשיבות רבה משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫משקלה הסגולי של ירושלים וגודלה של הקהילה‪ ,‬יותר ממחצית של האוכלוסייה‬

‫היהודית בארץ־ישראל באותם ימים‪15.‬‬
‫ב־‪ 24‬בפברואר ‪ ,1918‬עוד לפני בואו של ועד הצירים הציוני מלונדון לעיר‪,‬‬
‫החל מתארגן בירושלים "ועד העיר ליהודי ירושלים"‪ ,‬כמה אישים יהודים מתושבי‬
‫העיר החלו מגבשים אותו‪ .‬לאחר תקופת הכנה של כחודש ימים‪ ,‬במרס ‪ ,1918‬נערכו‬
‫בחירות לוועד‪ .‬בבחירות השתתפו כ־‪ 3,000‬תושבים‪ ,‬גברים יהודים‪ ,‬מתוך אוכלוסייה‬
‫יהודית של כ־‪ 28,000‬נפש שחיה בעיר‪ .‬אל מול ועד יהודי העיר נתארגן בירושלים‬
‫גם ועד הרבנים המאוחד‪ ,‬שכלל בעיקר את נציגי האוכלוסייה החרדית האשכנזית‬

‫בירושלים‪16.‬‬
‫בי"ח–י"ט בטבת תרע"ח (דצמבר ‪ ,)1917‬נתכנסה ביפו "האסיפה המכוננת הראשונה‬
‫של יהודי ארץ־ישראל"‪ .‬אישים מהקהילה היהודית בירושלים לא הגיעו לאספה זו ואת‬
‫ירושלים ייצגו רק טהון וד"ר ניסן טורוב‪ ,‬נציגי התנועה הציונית שהתגוררו בירושלים‪.‬‬
‫באספה זו נבחר "ועד זמני ליהודי ארץ־ישראל בשטח הנכבש" ובו ‪ 36‬חברים‪ .‬על‬
‫הוועד הזמני הוטל לפעול לארגון בחירות כלליות ביישוב היהודי לשם כינון "אסיפה‬

‫מייסדת" שתבחר את מוסדותיו הניהוליים של היישוב היהודי בארץ‪17.‬‬
‫במקביל לפעילות של יהודי ארץ־ישראל וירושלים‪ ,‬החלה גם פעילות חשובה של‬
‫ההסתדרות הציונית באנגליה‪ .‬כאמור כבר ב־‪ 6‬בנובמבר ‪ ,1917‬מיד לאחר הצהרת‬
‫בלפור‪ ,‬העלה ויצמן את הרעיון לשלוח משלחת ציונית לארץ‪ .‬ב־‪ 19‬בינואר ‪1918‬‬
‫אישרה ממשלת בריטניה את הרעיון ובין הממשלה הבריטית לפעילים הציונים בלונדון‬
‫הוסכם על הקמת ועד הצירים לארץ־ישראל‪ ,‬שישמש בא כוחה של ההסתדרות הציונית‬
‫בארץ וייעץ לממשל בכל העניינים הנוגעים ליהודי ארץ־ישראל ויכולים להשפיע על‬
‫הקמת הבית הלאומי שהובטח בהצהרת בלפור‪ .‬לאחר ויכוחים על מטרת המשלחת‪,‬‬
‫הרכבה ופעילותה בארץ‪ ,‬במרס ‪ 1918‬היא יצאה לדרכה‪ .‬לפני צאתה של המשלחת‬
‫נפגש ויצמן עם המלך ג'ורג' החמישי כדי לקבל את ברכתו‪ 18.‬באנשי המשלחת‬

‫על נתוני האוכלוסייה בירושלים ובארץ‪ ,‬ראו בפרקים הקודמים‪ .‬על הקמת ועד העיר ליהודי‬ ‫‪ 15‬‬
‫ירושלים ב־‪ ,1918‬שבמשך השנים היה לוועד הקהילה‪ ,‬ראו כהן־הטב‪ ,‬ועד הקהילה‪ ,‬עמ' ‪–111‬‬
‫‪ 16‬‬
‫‪.134‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫על התארגנות הקהילה החרדית בירושלים ערב המלחמה‪ ,‬ראו פרידמן‪ ,‬חברה ודת‪ ,‬עמ' ‪–33‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪.73‬‬
‫על הוועד הזמני ליהודי ארץ־ישראל ועל האספה המכוננת הראשונה‪ ,‬ראו אטיאש‪ ,‬כנסת‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ;10–5‬רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.153–152‬‬
‫על מסע ועד הצירים‪ ,‬ראו גם בפרק השביעי בקטע לפני הערה ‪ .91‬ואצל ריינהרץ‪ ,‬מנהיגות‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;272–225‬רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .130–120‬על ימי ועד הצירים (‪,)25.11.1918–6.3.1918‬‬
‫ראו גם טולקובסקי‪ ,‬יומן‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬טולקובסקי עצמו לא הצטרף לוועד הצירים ונשאר‬

‫באנגליה‪ ,‬עד לחזרתו לארץ‪ ,‬ב־‪ 31‬באוקטובר ‪.1919‬‬