Page 398 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 398

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪383‬‬

       ‫יסודות לאוניברסיטה העברית; איחוד המשרד הארץ־ישראלי עם‬
                           ‫ועד הצירים; ומוועד הצירים להנהלה הציונית‬

‫מפעל חשוב של התנועה הציונית‪ ,‬שוועד הצירים היה פעיל מאוד בהגשמתו‪ ,‬היה‬
‫כאמור הנחת היסודות להקמתה של האוניברסיטה העברית‪ .‬השלטון הצבאי הבריטי‬
‫בעיר דגל בעקרון שמירת המצב הקיים לפני המלחמה‪" :‬סטסוס קוו אנטה בלום"‪ ,‬וקו‬
‫החזית היה כ־‪ 10‬ק"מ בלבד מצפון לירושלים ב"קו העוג'ות"‪ .‬למרות הכול ב־‪ 24‬ביולי‬
‫‪( 1918‬ט"ו באב תרע"ח) הונחו אבני הפינה לבנייתה של האוניברסיטה על הר הצופים‬
‫על שטחים שרכשו נציגי ההסתדרות הציונית עוד בתקופה שלפני מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬ויצמן הספיק להשתתף בטקס לאחר שחזר מפגישתו עם פייצל במעאן‪,‬‬

                                                       ‫בדרום ממלכת ירדן של היום‪36.‬‬
‫חודש לאחר מכן‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1918‬התחדשה ההתקפה של חיל המשלוח המצרי־‬
‫בריטי על צפון ארץ־ישראל‪ .‬האימפריה העות'מאנית החלה מתמוטטת וב־‪30‬‬
‫באוקטובר ‪ 1918‬ביקשה שביתת נשק ובעצם נכנעה‪ .‬באוקטובר חזר ויצמן ללונדון‪.‬‬
‫ב־‪ 11‬בנובמבר ‪ ,1918‬ביום שבו הסתיימה מלחמת העולם הראשונה עם גרמניה‪ ,‬נקבעה‬
‫לוויצמן פגישה עם לויד ג'ורג' במשרדו‪ ,‬ברחוב דאונינג ‪ 10‬בלונדון‪ .‬משבא אליו מצאו‬

                                 ‫יושב וקורא פרקי הודיה על הניצחון מספר תהלים‪37.‬‬
‫בשנת ‪ 1919‬הגיע לירושלים מתכנן הערים הנודע‪ ,‬בעל השם העולמי‪ ,‬פרופ'‬
‫פטריק גדס‪ ,‬בהזמנת ההסתדרות הציונית‪ ,‬על מנת לתכנן את בניין מתחמה של‬
‫האוניברסיטה העברית‪ .‬הוא החל לתכנן אותה כ"מקדש הרוחני" של העם היהודי‪ ,‬הקם‬
‫ומתחדש בארץ אבותיו‪ ,‬כפונה לעיר העתיקה‪ ,‬מושפע ממנה ומקרין עליה‪ .‬המושל‬
‫הצבאי הבריטי של ירושלים סטורס ביקש ממנו להכין תכנית־אב כללית לפיתוח‬
‫ירושלים‪ .‬עקב מחסור בכספים ובעיות אחרות התעכבה התחלת הבנייה הרשמית של‬
‫האוניברסיטה‪ .‬רק ב־‪ 1‬באפריל ‪ 1925‬נחנכה האוניברסיטה במעמד חגיגי (להלן)‪ .‬אך‬
‫הנחת אבני הפינה‪ ,‬ותכניותיו של גדס לבנייתה‪ ,‬היו מוכנות עוד קודם לכן‪ ,‬בשנים‬

                                                                          ‫‪38.1920–1919‬‬

‫לבסקי‪ ,‬ועד הצירים‪ ,‬עמ' ‪ ;181–180‬עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .150–1‬תיאורים על הנחת‬              ‫‪3	 6‬‬
‫אבני הפינה ראו ב"ז קדר‪" ,‬טכס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית"‪ ,‬ספר תולדות‬                   ‫‪3	 7‬‬

                                                                ‫האוניברסיטה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.106-90‬‬    ‫‪	38‬‬
‫ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ ;238‬פרידמן‪ ,‬שאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .30–21‬שם גם על כך שלויד‬
‫ג'ורג' סיפר לוויצמן על חינוכו על ברכי התנ"ך ועל האטלס והספר של ג'ורג' אדם סמית‪,‬‬
‫הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ־ישראל‪ ,‬וכי את שמות המקומות המוזכרים בתנ"ך הוא מכיר‬
‫טוב מאשר את אלה שבארץ מולדתו ווילס‪ .‬על האטלס והספר של סמית ראו לעיל בפרק‬
‫השני של הספר הנוכחי‪ ,‬הקטעים לפי הערות ‪ 73‬ו־‪ .114‬שם‪ ,‬בהערה ‪ ,114‬גם על כך שהגנרל‬
‫אלנבי‪ ,‬בהתקדמותו לכיבוש ירושלים‪ ,‬נשא בתרמילו שני ספרים‪ ,‬את ספר התנ"ך ואת ספרו‬

                                                                          ‫של ג'ורג' אדם סמית‪.‬‬
‫על הקמת האוניברסיטה וטקס הפתיחה שלה‪ ,‬ראו בספר תולדות האוניברסיטה‪ ,‬א‪ .‬שם שורה‬

                              ‫נכבדת של מאמרים בנושא הקמתה של האוניברסיטה וראשיתה‪.‬‬
   393   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403