Page 406 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 406

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪391‬‬
‫על פי החוק העות'מאני‪ ,‬שלפיו כוננה העירייה‪ ,‬היו תפקידיה של העירייה מצומצמים‬
‫ביותר‪ .‬גם בראשית התקופה הבריטית המשיך לשרור בה מצב זה‪ .‬בתקופת הממשל‬
‫הצבאי השתתפה העירייה בארגון אספקת מצרכים לתושבים‪ ,‬בחלוקתם ובחידוש חיי‬
‫המסחר בעיר‪ .‬אך שאר פעולותיה היו מצומצמות מאוד‪ .‬החלטות העירייה היו חייבות‬
‫בדרך כלל את אישורו של מושל המחוז‪ .‬לאחר שהקים סטורס את חברת פרו־ג'רוזלם‬
‫היא החלה מטפלת ברבים מתפקידי העירייה‪ .‬סטורס טען שהיא לא תתחרה בעירייה‪,‬‬
‫עם זאת התפקידים שקיבלה היו בעלי אופי עירוני כגון פיקוח על הבנייה‪ ,‬קביעת‬
‫שמות לרחובות ואף ניקיון הרחובות והחצרות‪ 63.‬אך הסמכות שנשארה לעירייה‪,‬‬
‫העניקה עדיין יוקרה ציבורית רבה לחבריה‪ ,‬ובעיקר לעומד בראשה‪ ,‬ולהחלטותיה‬
‫הייתה השפעה כלכלית חשובה‪ ,‬שכן עסקה גם בחלוקת תקציבים‪ ,‬מינתה פקידים‬

                                                              ‫ומסרה עבודות לקבלנים‪.‬‬

‫תקופת סמואל‪ ;1925–1920 ,‬ועידת קהיר‪ ,‬צ'רצ'יל‪ ,‬מרס ‪;1921‬‬
       ‫מאורעות תרפ"א (מאי ‪ ;)1921‬הספר הלבן‪1922 ,‬‬

    ‫הגעת סמואל; הוועידות הפלסטיניות והוועד הפועל הערבי; ראשית‬
‫רעיון עבר הירדן; הגעת צ'רצ'יל לירושלים; מינוי חאג' אמין אל־חוסייני‬

                     ‫למופתי הגדול והקמת המועצה המוסלמית העליונה‬

‫זמן קצר לאחר ועידת סן רמו‪ ,‬מינה לויד ג'ורג' את הרברט סמואל לנציב הבריטי‬
‫הראשון לארץ־ישראל‪ .‬סמואל (‪ 6‬בנובמבר ‪ 5–1870‬בפברואר ‪ ,)1963‬עסק גם‬
‫בפילוסופיה ואף שימש כראש החברה הפילוסופית באנגליה‪ 64.‬היה חבר פעיל במפלגה‬
‫הליברלית‪ ,‬ומונה לשר בממשלה הבריטית כבר ב־‪ 1910‬בידי ראש הממשלה הליברלי‬
‫אסקווית'‪ .‬בשנת ‪ 1915‬המליץ סמואל לממשלה הבריטית לפעול לקראת יצירת ארץ־‬
‫ישראל יהודית‪ ,‬ובכך סייע להכשרת הצהרת בלפור‪ ,‬שניתנה ב־‪ 2‬בנובמבר ‪ .1917‬עם‬
‫התרסקות המפלגה הליברלית לשתי סיעות‪ ,‬של אסקווית' ושל לויד ג'ורג'‪ ,‬והקמת‬
‫הממשלה בראשות לויד ג'ורג'‪ ,‬בחר סמואל לשמור אמונים לאסקווית' ולא נכנס‬
‫לממשלת לויד ג'ורג'‪ .‬ב־‪ 1917‬איבד סמואל אף את מקומו בפרלמנט‪ .‬שנה לאחר מכן‪,‬‬
‫ב־‪ ,1918‬לאחר הכיבוש הבריטי של ירושלים‪ ,‬פנה אליו לויד ג'ורג' בעניין האפשרות‬
‫שימונה מטעם הבריטים למושל ארץ־ישראל‪ .‬עם פרוץ מאורעות ‪ ,1920‬החליט לויד‬

‫על חברת פרו־ג'רוזלם‪ ,‬ראו בפרק הקודם‪ .‬על ועדת השמות‪ ,‬ראו מכתב דוד ילין מ־‪,18.1.1923‬‬       ‫‪	63‬‬
                                                 ‫אצ"מ‪ ;A153/148 ,‬ופרטיכל ‪ ,1‬שם‪.Z4/624 ,‬‬  ‫‪6	 4‬‬

‫על הרברט סמואל ועל חלקו החשוב בהשגת הצהרת בלפור‪ ,‬ראו בפרק הקודם‪ .‬כן ראו‬
‫וסרשטיין‪ ,‬סמואל‪ .‬שם גם על משפחתו ועל פוליטיקאים בריטים שחיו בזמנו ועל קשריהם‬

                                        ‫אתו‪ .‬וראו גם ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪.336–333‬‬
   401   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411