Page 493 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 493

‫פרק עשירי‬                                                                             ‫‪478‬‬

‫בתאוריות החדשות בדבר צמיחה כלכלית‪ ,‬נטה ווקופ להרחיב את מכסות העלייה‬
‫היהודית לארץ־ישראל‪ .‬לכך הצטרפה מיומנות הסוכנות היהודית וכן הגאות הכלכלית‬
‫ששררה בארץ‪ 3.‬שערי הארץ נפתחו גם לעלייה של פליטים בעלי הון וגם לעליית‬
‫פועלים‪ ,‬בלעדיהם לא היה אפשר להשתמש שימוש קונסטרוקטיבי בהון שהגיע לארץ‪.‬‬
‫מספר העולים בתקופת נציבותו הראשונה של ווקופ הגיע ל־‪ 240,000‬נפש‪ ,‬פי שניים‬
‫ממספר העולים שהגיעו לארץ בתקופת השלטון של הנציבים שקדמו לו‪ .‬היקף ההון‬
‫שנכנס לארץ בזמן זה הגיע לכ־‪ 25‬מיליון לי"ש ותרם להתפתחויות חשובות בארץ‬
‫כולה‪ 4.‬התקופה השנייה של ווקופ מעבירה אותנו לתקופת המשנה השלישית בזמן‬

      ‫המנדט‪ ,‬ובה נושאים מדיניים וביטחוניים חשובים‪ .‬בתקופה זו אדון בפרק הבא‪.‬‬
‫בשנות השלושים הסתמן גם שינוי במעמדו של חבר הלאומים‪ .‬מדיניות הביטחון‬
‫של גוף זה הייתה בתוקף כל עוד הוא נשען על הסכמה כללית‪ ,‬שכן לחבר הלאומים‬
‫לא היה כוח לאכוף את מדיניותו‪ .‬בספטמבר ‪ ,1931‬כשתקפה יפן את סין במנצ'וריה‪,‬‬
‫לא היה אפשר להתייצב נגדה‪ .‬באוקטובר ‪ 1933‬פרשה גרמניה מוועדת פירוק הנשק‬
‫של חבר הלאומים‪ ,‬ולאחר מכן פרשה כליל מארגון חבר הלאומים‪ .‬כך החלה מסתיימת‬
‫תקופת השפעתו של חבר הלאומים‪ .‬במחצית הראשונה של שנות השלושים החלה‬
‫איטליה תופסת מקום בדיפלומטיה הארץ־ישראלית‪ .‬בשנות העשרים נוצרו מגעים בין‬
‫אישים ציונים לאיטלקים‪ .‬המגעים התחדשו במחצית הראשונה של שנות השלושים‪.‬‬
‫איטליה הייתה מעוניינת להגביר את השפעתה במזרח התיכון‪ ,‬ומסיבה זו גברה‬
‫התעניינותה בציונות‪ .‬לדוצ'ה בניטו מוסוליני היה עניין בהקמת מדינה יהודית בארץ־‬
‫ישראל מחולקת‪ ,‬ודן על כך בפגישות עם ויצמן‪ ,‬באפריל ‪ 1933‬ובפברואר ‪ .1934‬זאת‬
‫כנראה משום שסבר שכך תתאפשר חדירת ההשפעה האיטלקית לארץ־ישראל‪ ,‬בייחוד‬
‫לירושלים‪ .‬איטליה גם תמכה בתנועה הלאומית הערבית‪ ,‬והעיתונות באיטליה נטתה‬

                                                                           ‫לצד הערבי‪5.‬‬
‫התגברות הנאציזם בגרמניה ועלייתו של היטלר לשלטון ב־‪ 1933‬הביאו ארצה את‬
‫העלייה היהודית־גרמנית‪ .‬עלייה זו האיצה את ההתפתחות הדמוגרפית והתעשייתית של‬
‫הארץ‪ .‬משהחלה גרמניה מתחמשת מחדש הגיעה בריטניה למסקנה שעליה לשקוד על‬
‫חימושה‪ ,‬בייחוד על עצמת הצי שלה‪ .‬במהלך מלחמת איטליה–אתיופיה (‪)1936–1935‬‬
‫נרתעה בריטניה מלנקוט צעדים מרחיקי לכת‪ .‬משבר אתיופיה הבליט את חשיבותו‬
‫של המזרח התיכון במערך האסטרטגי־עולמי של בריטניה‪ ,‬בצומת דרכי התחבורה‬
‫מהמטרופולין למזרח הרחוק‪ .‬כדי להבטיח את מעמדה במזרח התיכון נקטה בריטניה‬
‫צעדים להבטחת יחס אוהד של ממשלות ועמים במזרח התיכון‪ .‬עם כישלון מדיניות‬
‫הפיוס כלפי גרמניה (הסכם מינכן בספטמבר ‪ )1938‬והחשש ממלחמת עולם שנייה‪,‬‬

                     ‫אילן‪ ,‬המאבק המדיני‪ ,‬עמ' ‪ ;43‬ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת‪ ,‬עמ' ‪.452–446‬‬  ‫	‪3‬‬
‫על ההתפתחויות הכלכליות בארץ־ישראל ובירושלים בתקופת המנדט ראו גרוס‪ ,‬המדיניות‬           ‫	‪4‬‬
‫הכלכלית‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;180–153‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;180–135‬הלוי‪ ,‬בנקאי‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .201–111‬בהמשך פרק‬
                                                                                      ‫	‪5‬‬
                              ‫זה אקדיש תת־פרק לנושא העלייה החמישית בשנות השלושים‪.‬‬
                              ‫קצבורג‪ ,‬העשור השני‪ ,‬עמ' ‪ ,355–354 ,330–329‬והמקורות שם‪.‬‬
   488   489   490   491   492   493   494   495   496   497   498