Page 498 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 498

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪483 1935–1931 ,‬‬
‫את מקומו של ארלוזורוב החליף סגנו משה שרת (שרתוק)‪ .‬אך כבר בקונגרס הי"ח‬
‫בפראג (‪ )1933‬נבחר בן־גוריון לתפקיד יושב ראש מפא"י‪ .‬לקראת הבחירות לקונגרס‬
‫אף יצא‪ ,‬בתור מנהיג מפא"י‪ ,‬לביקור מרכזי בפולין‪ .‬הפעילות של כל מפלגות השמאל‬
‫הציוניות גברה מאוד באירופה‪ ,‬בפולין ובגרמניה‪ ,‬ונרשם שם גידול עצום במספר‬
‫שוקלי השקל‪ 22.‬לקראת הקונגרס הי"ח נערכו שיחות עם ויצמן במחשבה להחזירו‬
‫לתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית‪ .‬במפא"י היו הדעות חצויות‪ ,‬אך ויצמן עצמו לא‬

                                                                   ‫ניאות לעשות זאת‪23.‬‬
‫בחירתו של בן־גוריון ליושב ראש מפא"י‪ ,‬שהייתה כאמור המפלגה הגדולה‬
‫בהסתדרות הציונית‪ ,‬החלה להעלות אותו למעמדו המיוחד בתנועה הציונית והוא החל‬
‫לפעול גם בנושאים המדיניים‪ .‬שלא כארלוזורוב דגל בן־גוריון בשיטת האוטונומיזם‪,‬‬
‫בדרך ההתקדמות ההדרגתית הציונית‪ ,‬בנפרד מהשלטון הבריטי‪ .‬את תכניתו הציג‬
‫לראשונה ב־‪ 9‬בנובמבר ‪ 1929‬בפני פורום מצומצם של משתתפים‪ ,‬שבהם נכח גם‬
‫יהודה לייב מאגנס‪ .‬רק לאחר זמן החל מפרסם את תכניתו גם בכתב‪ .‬בן־גוריון דיבר‬
‫על שלבי פיתוח הלאומיות היהודית בארץ וקשר אליה גם את הרעיון של מועצת‬
‫שלטון על בסיס פריטטי (להלן)‪ .‬כן שילב לתוכה גם רעיונות של קנטונים‪ .‬בן־גוריון‬
‫עסק גם במטרה הסופית‪ ,‬כלומר במשטר בארץ לאחר תום המנדט‪ .‬הוא שאף להקים‬
‫בארץ מדינה פדרטיבית המושתתת על קנטונים אוטונומיים‪ .‬בקוויה הראשיים מזכירה‬
‫תכנית זו את מבנה שווייץ‪ .‬הרושם הכללי מתכניתו הוא שהקנטונים יהיו בעלי אופי‬

                                         ‫לאומי‪ ,‬אך השלטון הפדרלי יהיה דו־לאומי‪24.‬‬
‫במושב השביעי של מועצת מפא"י בתל אביב‪ ,‬שנערך ב־‪ 24–21‬במרס ‪,1934‬‬
‫והפעם כבר כיושב ראש מפא"י‪ ,‬חזר בן־גוריון לתכניתו הקודמת בשינויים מסוימים‪,‬‬
‫דהיינו לרעיון של התקדמות הדרגתית בהקמת קנטונים יהודיים‪ ,‬שאחר כך יוגדרו‬
‫יחד כמדינה יהודית שתתמוך בהקמת פדרציה ערבית באזור‪ .‬היום קשה להבין את כל‬
‫המבנה המורכב שהציע‪ ,‬אך יש בו כדי להסביר את שתי השקפותיו העיקריות‪ :‬התקדמות‬
‫יהודית בעזרה בריטית להקמת קנטונים יהודיים בלי לוותר על הרעיון העתידי של‬
‫מדינה יהודית וחיפוש דרכים להשתלבות במרחב הערבי במסגרת פדרטיבית שתכלול‬

                                                         ‫את כל הנמצאים במרחב זה‪25.‬‬

‫בן־גוריון החשיב את הפעילות בפולין ואת גידולה של תנועות ארץ־ישראל העובדת והחלוץ‬                  ‫‪2	 2‬‬
‫לקראת הקונגרס הי"ח (‪ )1933‬בפראג‪ .‬ואכן בקונגרס זה‪ ,‬עלתה תנועת העבודה מ־‪ 29%‬צירים‬
‫ל־‪ .44%‬לדברי בן־גוריון‪ ,‬המאבק על גודלה של מפלגת מפא"י היה חשוב אז יותר מאשר‬                     ‫‪	23‬‬
                                                                                                ‫‪2	 4‬‬
                                                                     ‫המאבק עם הרביזיוניסטים‪.‬‬    ‫‪	25‬‬
‫על המגעים של מפא"י עם ויצמן ב־‪ 1933‬בעניין שובו לנשיאות בקונגרס הי"ח‪ ,‬ראו גולדשטיין‪,‬‬

                                                                ‫בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪.155–137‬‬
                 ‫פירוט על תכניתו המדינית של בן־גוריון מסוף ‪ ,1929‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.74–70‬‬
‫על התכנית שהציג בן־גוריון באפריל ‪ ,1934‬הדיונים‪ ,‬והביקורת שהושמעה כלפיה‪ ,‬ראו שם‪,‬‬

                                                                                    ‫עמ' ‪.83–75‬‬
   493   494   495   496   497   498   499   500   501   502   503