Page 501 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 501
פרק עשירי 486
ונראה כי תמיכת ויצמן ברעיון הייתה אחת הסיבות שהוא עצמו לא נבחר מחדש
לשמש נשיא ההסתדרות הציונית 31.אתו היו עוד מנהיגים ציונים שהמשיכו לדגול
ברעיון הפריטט ,עד להצעת ועדת פיל לחלוקת הארץ .הם חזרו והבהירו שיסכימו
לרעיון זה בתנאי ברור ששום עם מן העמים "לא ישלוט ולא יישלט" .כלומר היהודים
לא ישתתפו בשום מועצה שבה יהיו לערבים מספר נציגים גדול מאשר להם .תכנית
הפריטט אף התקבלה במועצת מפא"י ב־ ,1931אך מעולם לא קיבלה את אישורו של
הוועד הפועל הציוני .בשנת 1933החל נושא זה לרדת מהפרק.
בשנת 1936שוב היו אישים שחיפשו דרכים לפשרה עם הערבים שחזרו להצעת
הפריטט ,אך דומה כי היא נועדה בעיקר לסבר את אוזני הבריטים ,שלחצו לפתרון
בנושא המועצה המחוקקת .הערבים התנגדו לרעיון מתחילתו ,והצליחו לשכנע גם את
הנציב ווקופ להתנגד לו .ווקופ ניסה להציג הצעות פשרה אחרות להרכב המועצה ,אך
תגובת היהודים הייתה מאוחדת — דחייה מוחלטת .הפעם גם ויצמן הצטרף לדחייה
ואף מסר הודעה רשמית בעניין .הנושא עלה בפעם אחרונה לדיון בפרלמנט הבריטי
בלונדון ,בסוף ינואר .1936הדיון שם חשף ספקות גדולים ביחס להצעה .הוחלט
להזמין משלחת ערבית לדון בה ,אבל בינתיים פרץ המרד הערבי וההצעה שוב ירדה
מהפרק32.
השנים 1935–1931היו ללא ספק גם שנות התנופה הגדולות ביותר בגידול היישוב
היהודי בארץ .על כן אעבור עתה לעסוק בעלייה היהודית שגרמה לגידול זה33.
העלייה החמישית; השלטון הנאצי בגרמניה; כספי ההעברה;
גידול האוכלוסייה היהודית בארץ; גידולה של תל אביב
ועצירתה של ירושלים
הגידול באוכלוסייה היהודית בארץ־ישראל בזמן העלייה החמישית
תמיכת הנציב הבריטי ווקופ ברעיון הציוני מצאה את ביטוייה בעיקר בנושא העלייה
היהודית לארץ .העלייה הגדולה הנודעת ,שכונתה "העלייה החמישית" ,החלה ב־,1931
היו שהאשימו את ויצמן כי בהצעתו התקרב להשקפת אנשי ברית שלום ,ראו גולדשטיין ,בדרך 31
להגמוניה ,עמ' .32–31 3 2
קצבורג ,העשור השני ,עמ' ;351–339שפירא ,היסטוריה מדינית ,עמ' .96–95הלר ,במאבק 3 3
למדינה ,עמ' .21–20גם הלר מציין כי ב־ 1936תמכו ויצמן ,בן־גוריון ושרת בתכנית הפריטט.
הם חשבו על מצב טקטי של עלייה עד מצב של 50%–50%כך שמספר היהודים ומספר
הערבים יהיה שווה .על השלב האחרון במחשבה על הקמת מועצה מחוקקת ,ראו גם תולדות
ההגנה ,כרך ב ,חלק ראשון ,עמ' .471–469
קצבורג ,שם ,עמ' ,358–356והמקורות שם.