Page 497 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק עשירי‬ ‫‪482‬‬

‫התבדלות)‪ 17.‬הן החלו כבר בשנות העשרים‪ ,‬אך קיבלו תנופה בתחילת ‪ ,1931‬ערב‬
‫המושב השלישי של מועצת מפא"י‪ .‬בן־גוריון‪ ,‬ברל כצנלסון ואישים נוספים תמכו‬
‫בהשקפה האוטונומיסטית‪ ,‬כלומר אין אמון בבריטניה‪ ,‬שאינה תומכת ביצירת רוב יהודי‬
‫בארץ‪ .‬הם ביקשו שהשלטון הבריטי יאפשר התפתחות אוטונומית של היישוב היהודי‪,‬‬
‫הממשל הבריטי יעביר סמכויות‪ ,‬יסייע כספית ויקצה משאבים נפרדים להתפתחות זו‪.‬‬
‫לעומתם ארלוזורוב ואישים אחרים ממפא"י דגלו בהשקפה האטטיסטית‪ :‬אין להעביר‬
‫סמכויות מהממשלה המרכזית לאוטונומיות והנושאים המרכזיים בארץ יישארו בידי‬
‫הממשלה תמיד‪ .‬התפתחות אוטונומית עלולה לגרום לברית אנגלית–ערבית נצחית‬
‫ולבידוד היהודים‪ .‬לדעתם חשוב לשמור על קשר עם הבריטים ולנסות להשפיע עליהם‪.‬‬
‫נראה שעם כניסתו לתפקידו בסוכנות‪ ,‬התחזק ארלוזורוב בהשקפת האטטיזם‪ ,‬וכינה‬

‫אותה "הפוליטיקה הארצית"‪18.‬‬
‫ב־‪ 14‬באפריל ‪ ,1933‬כשנתיים לערך לאחר מינויו‪ ,‬נרצח ארלוזורוב בחוף הים בתל‬
‫אביב‪ 19.‬יש הקושרים רצח זה להסכם ההעברה מגרמניה‪ ,‬שארלוזורוב עמד מאחוריו‬
‫במידה רבה (להלן)‪ 20.‬המתח עם התנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬שהיה קשור גם לשאלת‬
‫חלוקת רישיונות העלייה שנתנו הבריטים וגם לעניין המאבק על העבודה העברית‪,‬‬
‫התחזק מאוד‪ .‬בן־גוריון עצמו תמך תחילה בהאשמת הרביזיוניסטים ברצח‪ ,‬אולם אחר‬
‫כך מיתן את עמדתו ותמך בשלום עמם‪ .‬באוקטובר ‪ 1934‬התנהלו בלונדון שיחות‬
‫ארוכות בין בן־גוריון לז'בוטינסקי‪ .‬בסופן נחתם הסכם‪ ,‬סימן לניסיונות פיוס‪ .‬אלא‬

‫שהסכם זה לא אושר בידי הגופים המוסמכים של שני הצדדים‪21.‬‬

‫אי־התבדלות היא אי התבדלות מפעילות השלטון הבריטי בארץ‪ ,‬חוסר שיתוף פעולה עמו‬ ‫‪1 7‬‬
‫והסתגרות אוטונומית בחברה היהודית‪ .‬על ההשקפות של האטטיזם ואוטונומיזם במפלגות‬ ‫‪ 18‬‬
‫הפועל הצעיר ואחדות העבודה‪ ,‬שמלפני הקמת מפא"י וגם לאחר מכן בתוך מפא"י עד מותו‬ ‫‪1 9‬‬
‫‪ 20‬‬
‫של ארלוזורוב‪ ,‬וממותו ועד מאורעות ‪ ,1936‬ראו גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪.95–83‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫על ארלוזורוב ויחסיו ההדוקים עם ווקופ‪ ,‬ראו גם פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,‬עמ' ‪.315–312‬‬
‫ארלוזורוב ניסה לסייע לווקופ בעניין המועצה המחוקקת‪ ,‬שבה אעסוק בהמשך הדברים‪ ,‬אך‬

‫בן־גוריון וברל כצנלסון התנגדו להצעות שהועלו שם‪.‬‬
‫על תולדות חייו של ארלוזורוב‪ ,‬בקצרה‪ ,‬ראו אבינרי‪ ,‬ארלוזורוב‪ ,‬עמ' ‪ .18–9‬שם גם על כספי‬
‫ההעברה ועל הרצח‪ .‬על כל הנושא הזה בפירוט ראו שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪;132–118‬‬

‫טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;91–46‬גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪.216–168‬‬
‫על ארלוזורוב‪ ,‬ראו גם אבינרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .87–71‬שם‪ ,‬בפרק הנקרא "אל מול האימפריה‬
‫הבריטית"‪ ,‬הערכה של אישיותו של ארלוזורוב‪ ,‬עמדתו ומחשבותיו על הדרך שבה יש לנהוג‬
‫לפתרון השאלה היהודית–ערבית‪ ,‬וכן ניסיון ניתוח המכתב המפורט‪ ,‬בן תשעת העמודים‪,‬‬

‫שכתב ארלוזורוב לוויצמן ב־‪ ,30.6.1932‬וראו גם ההפניות שם‪ .‬כן ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.15‬‬
‫על ההסכם של בן־גוריון עם ז'בוטינסקי ראו במפורט גולדשטיין ושביט‪ ,‬הסכם בן־גוריון–‬
‫ז'בוטינסקי‪ .‬על המחלוקת והעימות בין תנועת העבודה לתנועה הרביזיוניסטית בשנים ‪–1930‬‬
‫‪ ,1934‬התגבשות העמדות במפא"י כלפי הרביזיוניזם לפני הקונגרס הי"ח ואחריו‪ ,‬התמורה‬
‫בעמדת בן־גוריון‪ ,‬הוויכוח על ההסכמים בתנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬על תגובת אנשי מפא"י‬

‫להסכם ועוד ראו גם חזן‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬עמ' ‪.138–127‬‬