Page 500 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪485 1935–1931 ,‬‬
‫הובא בחשבון בבחירת המעצמה המנדטורית‪ ,‬וזאת בניגוד לסעיף בתקנון; (ד) המדינות‬

‫הערביות לא היו חברות בחבר הלאומים בזמן שנקבע כתב המנדט‪28.‬‬
‫היהודים דחו טענות אלה‪ .‬לדבריהם כל הטענות הללו היו ידועות בשעתו‪ ,‬ובכל‬
‫זאת קבע חבר הלאומים את מה שקבע‪ .‬לדעת הערבים רעיון הבית הלאומי היהודי‬
‫בארץ־ישראל כבר הוגשם‪ ,‬מאחר שמספרם של היהודים גדל מאוד ויש להם מוסדות‬
‫פנימיים משלהם‪ .‬לפיכך יש להתקדם לעבר סיום סופי של כתב המנדט ולבסס את‬
‫המועצה המחוקקת שתבוא במקומו‪ ,‬בעתיד‪ ,‬בהתאם לגודל היחסי של האוכלוסייה‬

‫הכללית בארץ‪29.‬‬
‫עם זאת נמצאו מנהיגים יהודים‪ ,‬ובהם גם אישים מרכזיים‪ ,‬שחיפשו דרכים להגיע‬
‫לפשרה עם הערבים‪ .‬בוועידת תנועת אחדות העבודה ב־‪ 1924‬הציע שלמה קפלנסקי‬
‫דרכי פשרה‪ ,‬אך הן נדחו כליל‪ .‬לאחר מאורעות תרפ"ט‪ ,‬הספר הלבן של פספילד‬
‫והקמת מפא"י‪ ,‬הסתמנה גם בצמרת המפלגה נטייה לרעיון הפריטט (שוויון) בנציגות‬
‫של הנהלת המועצה המחוקקת‪ .‬באותה העת גם בן־גוריון וגם ברל כצנלסון תמכו בו‪,‬‬
‫אך התנו תנאי ברור‪ :‬העלייה היהודית לא תיפגע‪ .‬הם הדגישו שיש לחכות להגשמת‬

‫העניין רק לאחר שהיישוב יגדל יותר‪30.‬‬
‫לעומתם היה ויצמן דוברו הראשי של הרעיון‪ ,‬כנראה כבר בשנים ‪.1931–1930‬‬
‫ויצמן האמין שאפשר יהיה להגיע‪ ,‬לאחר הכנות נאותות‪ ,‬להסכם עם הערבים על הקמת‬
‫מועצה מחוקקת על בסיס הפריטט‪ ,‬כלומר שום עם לא ישלוט על העם האחר‪ ,‬יהיה‬
‫היחס המספרי באוכלוסייה ביניהם אשר יהיה‪ .‬ויצמן פעל לקידום נושא זה גם בגופים‬
‫בריטיים‪ .‬הוא דיבר על כך עם מקדונלד‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬ואף שלח אליו את‬
‫בן־גוריון ואת ידידו הפרופסור לואיס נימאייר‪ .‬תכניתו הייתה להביא את הסכמתו‬
‫לרעיון לקונגרס הציוני הי"ז (בבזל ‪ .)1931‬בקונגרס הועלה רעיון זה‪ ,‬אך הוא נדחה‪,‬‬

‫על פעילות ווקופ בעניין המועצה המחוקקת‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .372–370‬יש להוסיף‬ ‫‪ 28‬‬
‫כי את נושא המועצה המחוקקת העלה באמצע ‪ 1929‬הנציב צ'נסלור בפני ראע'ב אל־נשאשיבי‬
‫ומוסא כאזם אל־חוסייני‪ ,‬מנהיגי שתי הסיעות העיקריות של הפלסטינים‪ ,‬ואף הוצע כי עם‬ ‫‪2 9‬‬
‫שובו של הנציב מחופשת המולדת שלו יקודם העניין‪ .‬אלא שמהומות ‪ 1929‬טרפו רעיון זה‬ ‫‪3 0‬‬

‫גם אז‪ ,‬ראו סלע‪ ,‬מאורעות הכותל (אנגלית) עמ' ‪.76 ,67‬‬
‫סיכום דברים‪ ,‬בנושא טענות הערבים נגד כתב המנדט‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .216‬בדיונים עלה גם הרעיון על הקמת קנטון יהודי בארץ‪ .‬לקנטון תינתן עצמאות במסגרת‬

‫המשך השליטה הבריטית בארץ‪.‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪ ;51–50‬כהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .245–242‬ויצמן שקל פתרון זה‪,‬‬
‫אולי רק כפתרון זמני‪ .‬בתחילה יצא בן־גוריון נגד ויצמן וראה ברעיון הפריטט סכנה לציונות‪,‬‬
‫ראו טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ג‪ ,‬פרק שביעי‪" :‬ויצמן סכנה לציונות"‪ .‬אך אחר כך מיתן את עמדתו‪.‬‬
‫בן־גוריון נודע בשינוי עמדותיו ועשה זאת להפתעת אנשי מפלגתו‪ ,‬ראו חזן‪ ,‬בן־גוריון‪ .‬שם‬
‫על שלושה אירועים‪( :‬א) דבריו הקשים של בן־גוריון נגד תכנית פספילד; (ב) חתימת הסכם‬
‫בן־גוריון עם ז'בוטינסקי; (ג) קריאת בן־גוריון ב־‪ 1939‬לצאת במרד נגד בריטניה לאחר צאת‬
‫הספר הלבן השלישי של שנת ‪ .1939‬שם גם התייחסות לעמדתו המכרעת בדיונים ובהחלטות‬

‫חשובות‪.‬‬