Page 495 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 495

‫פרק עשירי‬                                                                                       ‫‪480‬‬

‫אמר ז'בוטינסקי שהמונחים הרווחים בציונות‪" :‬מקלט בטוח על פי משפט גלוי"‪" ,‬בית‬
‫לאומי" ו"מדינה יהודית" אינם ברורים דיים‪ .‬הראשון חסר תוקף משפטי‪ ,‬והקונגרס‬
‫הציוני הראשון נאחז בו בגלל ערפולו בתקווה שלא ירגיז את השלטון העות'מאני‪.‬‬
‫המונח "בית לאומי" אינו ברור וחסר מסורת משפטית‪ .‬וגם את המונח "מדינה יהודית"‬
‫יש להגדיר‪ .‬ז'בוטינסקי הציע שני יסודות‪ :‬רוב אתני של יהודים באוכלוסיית הארץ‬
‫ושלטון עצמי‪ ,‬ודרש להכריז גלויות על "המטרה הסופית של התנועה הציונית"‪ ,‬וכלל‬
‫בה "יצירת רוב יהודי באוכלוסיית ארץ־ישראל משני עברי הירדן"‪ .‬בתחום היחסים‬
‫עם ההנהלה הציונית ראתה המפלגה הרביזיוניסטית באירועי ‪ 1929‬פשיטת רגל‪ ,‬ואת‬

                                ‫עצמה כאלטרנטיבה ראויה לשלטון בתנועה הציונית‪9.‬‬
‫בישיבת הוועד הפועל הציוני בברלין באוגוסט ‪ ,1930‬עוד לפני הקונגרס הציוני‬
‫הי"ז (‪ ,)1931‬אירעה התנגשות קשה בין ויצמן למתנגדיו‪ ,‬אך עדיין לא צלח הניסיון‬
‫להדיחו מנשיאותו‪ .‬בקונגרס הציוני הי"ז בבאזל (יולי ‪ ,)1931‬בבחירות לקונגרס‪,‬‬
‫עלה כאמור כוח הרביזיוניסטים‪ .‬אז נוצר גוף שכלל אותם‪ ,‬תנועת "המזרחי"‪ ,‬וחלק‬
‫מהציונים הכלליים וציוני אמריקה‪ ,‬שהתנגדו להמשך תפקודו של ויצמן בנשיאות‪.‬‬
‫אל מול גוש זה של הימין התייצב גוש השמאל של מפא"י ותנועות נוספות‪ ,‬שעסקו‬
‫בנושאים פנימיים כמו מקומות עבודה במשק הפרטי; בעיית העבודה העברית; הפועלים‬

                ‫והאיכרים‪ .‬הם התנגדו לגוש הימין ותמכו בוויצמן ובדרכו המדינית‪10.‬‬
‫תוצאת הקונגרס בבאזל הייתה כי לאחר תקופת זמן ארוכה יחסית לא נבחר ויצמן‬
‫לכהונה נוספת‪ .‬התנועה הרביזיוניסטית חגגה‪ ,‬אך מטרת כיבוש הנשיאות על ידה‬
‫לא הושגה‪ .‬במקום ויצמן נבחר נחום סוקולוב לנשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות‬
‫היהודית לארץ־ישראל‪ .‬סוקולוב היה ממנהיגיה הראשונים של התנועה הציונית‪ .‬אדם‬
‫מכובד‪ ,‬מבוגר‪ ,‬אך ללא גב פוליטי משלו‪ ,‬ובמידה רבה שימש רק נשיא מייצג‪ .‬באותו‬
‫הקונגרס נבחר גם ד"ר חיים ארלוזורוב למנהל המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬במקום‬
‫הקולונל פרידריק הרמן קיש‪ ,‬איש ויצמן‪ .‬תנועת הפועלים עלתה למעמד של הסיעה‬

                                                      ‫הגדולה ביותר בקונגרס הציוני‪11.‬‬
‫השינויים שהחלו מתרחשים כבר בקונגרס הציוני הי"ז (‪ )1931‬סימנו גם את ראשית‬
‫תהליך מעבר מרכז הכובד של ההסתדרות הציונית מלונדון לירושלים‪ .‬מאז ‪1917‬‬
‫היה ויצמן הדמות הדומיננטית בזירה הציונית‪ .‬ישיבתו בלונדון העניקה להנהלה שם‬

‫על העמדה הרביזיוניסטית ראו קצבורג‪ ,‬העשור השני‪ ,‬עמ' ‪ ;353–352‬שפירא‪ ,‬היסטוריה‬                      ‫	‪9‬‬
‫מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;108‬גולדשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .38–31‬שם הסתמכות על ספרו הביוגרפי של שכטמן‪,‬‬                ‫‪1	 0‬‬
                                                                                                ‫‪1	 1‬‬
                                                                  ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬ומקורות נוספים‪.‬‬
‫שפירא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .118–109‬על התחזקות פעילות מפא"י בראשות בן־גוריון בחו"ל‪ ,‬בייחוד‬
‫בפולין וכן בתוך הסוכנות היהודית עד שנבחר ליושב הראש שלה ב־‪ ,1935‬ראו טבת‪ ,‬קנאת‬

                                                                              ‫דוד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.492‬‬
‫לארלוזורוב היה מעמד מרכזי במפא"י עוד לפני בחירתו לתפקידו בהסתדרות הציונית‪ ,‬ראו‬

                                                      ‫גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪.93–89‬‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500