Page 494 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 494

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪479 1935–1931 ,‬‬
‫שינתה בריטניה את מדיניותה בשאלת ארץ־ישראל בנוגע לבניית בית לאומי יהודי‬

                 ‫בארץ־ישראל‪ .‬היא החלה נוטה לצד הערבי וניסתה לרכוש את לבו‪6.‬‬

‫הקמת מפא"י; התחזקות הרביזיוניסטים; הקונגרס הי"ז‪ :1931 ,‬ויצמן לא‬
‫נבחר לנשיאות; ארלוזורוב — מנהל המחלקה המדינית; רצח ארלוזורוב‪,‬‬
 ‫‪ ;1933‬הקונגרס הי"ח‪ ;1933 ,‬התחזקות בן־גוריון; הקונגרס הי"ט‪:1935 ,‬‬

                                                   ‫חזרת ויצמן לנשיאות‬

‫המחצית הראשונה של שנות השלושים הביאה אתה תמורות מדיניות מרכזיות בתנועה‬
‫הציונית‪ .‬בחלקן היו אלה פרי התפתחויות פנימיות בעם ובחברה היהודית ובחלקן‬
‫תגובה לאירועים הקשים של מאורעות תרפ"ט ולשינויים שמצאו את ביטויים בספר‬

                                                      ‫הלבן השני של פספילד מ־‪.1930‬‬
‫האירוע הארץ־ישראלי היהודי הראשון שאציין כאן הוא איחוד שתי מפלגות‬
‫הפועלים‪ :‬אחדות העבודה והפועל הצעיר שהתאחדו למפלגת פועלים אחת היא מפא"י‬
‫(מפלגת פועלי ארץ־ישראל)‪ .‬לאיחוד זה היו השלכות חשובות על השליטה בתנועה‬
‫הציונית‪ 7.‬השאיפה לאיחודן של המפלגות החלה כבר בשנות העשרים‪ ,‬אך האיחוד‬
‫הושלם רק ב־‪ 1930‬בזכות אלה‪ :‬הרקע המשותף — חברתי סוציאליסטי ופועלי; תמיכה‬
‫משותפת במדיניות הציונית של ויצמן ובהקמת הסוכנות היהודית המורחבת; ההתנגדות‬
‫לרביזיוניזם; האינטרסים המשותפים נגד המחנה האזרחי‪ .‬המפלגה המשותפת יצאה נגד‬
‫ההאשמות שהועלו נגד ויצמן‪ ,‬שמדיניותו המתונה היא שגרמה למאורעות תרפ"ט‬
‫עקב האמון שנתן בבריטים ושיתוף הפעולה שלו עמם‪ ,‬מכיוון שאין להאשים אישיות‬

                     ‫מסוימת בנושא‪ ,‬אלא הוא תוצאה של שינוי במדיניות הבריטית‪8.‬‬
‫במחצית הראשונה של שנות השלושים‪ ,‬במקביל להתארגנות מפלגות הפועלים‪,‬‬
‫התחזקה גם התנועה הרביזיוניסטית‪ .‬ב־‪ 24‬בינואר ‪ 1930‬העיד ז'בוטינסקי לפני ועדת‬
‫שאו בלונדון‪ .‬באוגוסט ‪ 1930‬התכנסה בפראג הוועידה העולמית הרביעית של המפלגה‬
‫הרביזיוניסטית‪ .‬ז'בוטינסקי עדיין התנגד לקרע מוחלט עם בריטניה ותמך ב"ניסיון‬
‫אחרון" של המשך שיתוף פעולה‪ .‬לאחר מאורעות תרפ"ט‪ ,‬הקצינו הרביזיוניסטים‬
‫את עמדותיהם והעלו את הדרישה להצהרה על הקמת מדינה יהודית משני עברי‬
‫הירדן‪ .‬בבחירות לקונגרס הציוני הי"ז (‪ )1931‬הייתה הסיעה הרביזיוניסטית במקום‬
‫השלישי‪ .‬לעומת ‪ 21‬צירים‪ ,‬שייצגו ‪ 18,000‬בוחרים בקונגרס ה־ט"ז (‪ ,)1929‬הגיע עתה‬
‫מספרם ל־‪ 52‬צירים‪ ,‬שייצגו ‪ 55,848‬בוחרים‪ 21% ,‬מכלל הצירים‪ .‬בנאומו בקונגרס‬

                                 ‫שם‪ .‬בנושאים אלה ארחיב בהמשך הדברים בפרק אחד עשר‪.‬‬             ‫	‪6‬‬
‫בפרק התשיעי בקטע המכוון להערה ‪ ,78‬ציינתי כבר כי לאחר מלחמת העולם הראשונה‬                      ‫	‪7‬‬
‫הוקמה מפלגת אחדות העבודה מאיחוד פועלי ציון עם "בלתי מפלגתיים"‪ .‬כעת בא האיחוד‬
‫בין אחדות העבודה לפועל הצעיר להקמת מפא"י‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬מבוא‪,‬‬                 ‫	‪8‬‬

                              ‫עמ' ‪ ;19–14‬טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬עמ' ‪ ,493–473‬ובמקורות נוספים‪.‬‬
                                                                   ‫גולדשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.43–38‬‬
   489   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499