Page 499 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 499

‫פרק עשירי‬                                                                                     ‫‪484‬‬

‫בינתיים הוחל בהתארגנות לקראת התכנסות הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן ב־‪.1935‬‬
‫נציגי הפועלים יצרו שוב קשרים עם ויצמן בבקשה שיסכים לחזור לתפקיד נשיא‬
‫ההסתדרות הציונית‪ 26.‬אחר כך אכן נבחר ויצמן מחדש לנשיא ההסתדרות הציונית‬
‫העולמית‪ ,‬הפעם בברית חדשה‪ ,‬לא כתובה‪ ,‬שנוצרה בינו לבין תנועת הפועלים‪ :‬בן־‬
‫גוריון נבחר ליושב ראש הנהלת הסוכנות‪ .‬הדיונים בקונגרס זה נסבו על בעיית יהודי‬
‫גרמניה והסכם ההעברה‪ .‬בקונגרס זה התנועה הרביזיוניסטית פרשה סופית מההסתדרות‬
‫הציונית הכללית והקימה את "ההסתדרות הציונית החדשה" (הצ"ח)‪ .‬הרביזיוניסטים‪,‬‬
‫בהנהגתו של ז'בוטינסקי‪ ,‬דגלו במדיניות ציונית דינמית ונמרצת ואף ביקשו ליזום‬
‫פעילות מדינית עצמאית‪ .‬לאחר פרישתם יזמו פעילות רחבה בעולם והחתימו עצומה‬
‫שהוגשה לבריטניה כדי להשפיע עליה לשנות את מדיניותה בארץ־ישראל‪ .‬ז'בוטינסקי‬
‫ייחס חשיבות עליונה לעצומה זו‪ .‬ההנהלה הציונית התנגדה לה וראתה אותה כמזיקה‬

                                    ‫לתנועה הציונית ולאינטרסים של הבית הלאומי‪27.‬‬

   ‫רעיון המועצה המחוקקת ושאלת עתיד השלטון העצמי בארץ‪ ,‬תכנית‬
                                                                 ‫הפריטט‬

‫לאחר בואו של ווקופ לארץ־ישראל‪ ,‬הוא העלה מחדש את רעיון ההקמה של מועצה‬
‫מחוקקת בארץ־ישראל‪ .‬רעיון זה עלה על הפרק כבר ב־‪ ,1922‬בזמן נציבותו של הרברט‬
‫סמואל‪ ,‬אך נגנז בזמנו‪ ,‬כיוון שהנוסח שהוצע אז לא התקבל על דעת שני הצדדים‪,‬‬
‫הערבי והיהודי‪ .‬בספר הלבן של פספילד מ־‪ 1930‬חזרה הממשלה הבריטית והצהירה‬
‫שוב על כוונתה להקים מועצה מחוקקת בארץ־ישראל‪ .‬באיגרת מקדונלד‪ ,‬שבעצם‬
‫ביטלה את הספר הלבן של פספילד‪ ,‬אין עיסוק בנושא המועצה המחוקקת‪ .‬משנכנס‬
‫לתפקידו‪ ,‬הניח ווקופ שיש מחויבות עקרונית לכך‪ ,‬אך לאו דווקא כעניין העומד‬
‫למימוש מידי‪ .‬על כן החליט ווקופ לערוך דיונים בנושא‪ .‬היהודים התנגדו מראש‬
‫לרעיון‪ ,‬שכן חששו שיישארו במצב של מיעוט במועצה וקיוו שחיזוק העלייה יביא‬
‫אותם לרוב בעתיד‪ .‬הערבים התנו את הסכמתם בדרישה להעניק להם רוב במועצה‬
‫המחוקקת‪ .‬כאן עלה הניגוד בין הציונים‪ ,‬שראו בהצהרת בלפור ובכתב המנדט הבטחה‬
‫לעם היהודי כולו‪ ,‬לעומת הערבים‪ ,‬שטענו לשלטון עצמי של תושבי הארץ בלבד ולא‬

                                                    ‫היו מוכנים לקבל את כתב המנדט‪.‬‬
‫נגד המסמך העלו הערבים את הטענות הבאות‪( :‬א) הבטחות מק־מהון ניתנו‬
‫לערבים עוד לפני קבלת כתב המנדט; (ב) נוסח כתב המנדט על ארץ־ישראל סותר את‬
‫אמנת חבר הלאומים‪ ,‬שהבטיחה עצמאות לכל העמים; (ג) רצון האוכלוסייה בארץ לא‬

‫על הדיונים במפא"י והנטייה להחזרת ויצמן לנשיאות בקונגרס הי"ט (‪ ,)1935‬על בסיס חדש‪,‬‬              ‫‪2	 6‬‬
                                                                        ‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.167–155‬‬  ‫‪2	 7‬‬

‫ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ ;357‬תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .499–486‬שם על‬
‫ארגון היישוב בשנות השלושים‪ ,‬המשבר בקונגרס הי"ז (‪ ,)1931‬התפטרות ויצמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‬

   ‫והרביזיוניסטים‪ ,‬רצח ארלוזורוב‪ ,‬הפרישה של הרביזיוניסטים בקונגרס הי"ט (‪ ,)1935‬ועוד‪.‬‬
   494   495   496   497   498   499   500   501   502   503   504