Page 80 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה ‪65‬‬
‫אציין להלן כמה מהסופרים החשובים שביקרו בארץ במאה התשע עשרה ואעשה‬
‫זאת לפי ארצות מוצאם ובסדר כרונולוגי‪ .‬אפתח בצרפת‪ .‬הראשון שאזכיר כאן הוא‬
‫הסופר והמדינאי הצרפתי הנודע דה־שאטובריאן‪ ,‬מחשובי הסופרים בצרפת וממתנגדי‬
‫המהפכה‪ .‬בעקבותיה שב לאמונתו הקתולית ואף היה שר של נפוליאון‪ .‬כבר בראשית‬
‫המאה (‪ )1807–1806‬ערך דה־שאטובריאן מסע ליוון‪ ,‬לארץ־ישראל‪ ,‬לטוניס ולספרד‪,‬‬
‫ובעקבותיו פרסם את ספרו מסע מפריס לירושלים‪ .‬לספר זה הייתה השפעה גדולה‬
‫על קתולים רבים‪ ,‬שבאו אחריו לארץ־ישראל וראו את נופיה דרך "משקפיו" הדתיים־‬

‫רומנטיים של שאטובריאן‪43.‬‬
‫עשרים וחמש שנים אחר כך‪ ,‬ב־‪ ,1831‬צעד בעקבותיו המשורר הרומנטי הצרפתי‬
‫אלפונס מארי לואי דה־למארטין‪ ,‬אף הוא מדינאי פעיל‪ .‬לדברי דה־למארטין הוא לא‬
‫התכוון לכתוב יומן מסעות‪ ,‬אלא אפוס דתי‪ ,‬רשמי משורר ופילוסוף על הנוף והצבע‬
‫של המזרח‪ .‬לפיכך אין בספרו מסע צליינות בלבנט פרטים על ההיסטוריה‪ ,‬הגאוגרפיה‬
‫ואורחות החיים בארץ‪ ,‬אך הוא מלא בתיאורים רומנטיים נמלצים ומשתפכים‪ ,‬שזכו‬

‫לביקורת ולהערות עוקצניות מפי נוסעים וחוקרים אחרים במאה התשע עשרה‪44.‬‬
‫סופר צרפתי נודע אחר שביקר בארץ במחצית המאה‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1850‬היה גוסטב‬
‫פלובר‪ .‬הלה בא בשליחות משרד החוץ הצרפתי‪ ,‬עם בן לווייתו הסופר מקסים דה־‬
‫קאן‪ ,‬לערוך סקרים על האזור‪ .‬מסעו במזרח (‪ )1851–1849‬הניב את ספרו מדאם בוברי‬
‫(פריס ‪ .)1856‬לפלובר לא היה עניין באתרי המזרח‪ .‬המקדשים‪ ,‬המסגדים והנופים‬
‫במצרים נראו לו דומים זה לזה‪ .‬המציאות העלובה בארץ־ישראל לא עוררה בו רגשות‬
‫של התפעמות דתית‪ ,‬אלא דחייה‪ ,‬על כן הוא יעץ לקוראיו שלא לבקר במזרח‪ ,‬כדי‬

‫שלא ינחלו אכזבה מהביקור‪45.‬‬
‫בסוף המאה התשע עשרה ביקר בארץ־ישראל הסופר הצרפתי פייר לוטי‪ ,‬שפרסם‬
‫שני ספרים על מסעו בארץ‪ :‬ירושלים (‪ )1895‬וארץ־ישראל‪ :‬הגליל (‪ .)1896‬גם הוא‬
‫כתב בצורה רומנטית ובהשראה דתית‪ .‬לדבריו נוסף גם גוון מלנכולי של צער על‬

‫מצבה הנוכחי של הארץ‪46.‬‬

‫על ספרו של דה־שאטובריאן‪ ,‬ספר בשלושה כרכים‪ ,‬שיצא בפריס ב־‪ ,1811‬ראו לעיל בפרק‬ ‫‪ 43‬‬
‫הראשון‪ ,‬הערות ‪ ,67–66‬בתיאור הקהילה היהודית בירושלים‪ .‬עליו ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 44‬‬
‫‪4 5‬‬
‫‪.196–173‬‬
‫דה־למארטין היה גם מדינאי פעיל מ־‪ .1833‬ספרו ראה אור בשני כרכים‪ ,‬ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪,‬‬ ‫‪4 6‬‬
‫עמ' ‪ .196–183‬שם הוא מציין כי לידי סטנהופ כבר קבעה שתיאוריו אינם מדויקים והוא‬

‫המציא דברים‪.‬‬
‫פלובר שהה בארץ באוגוסט ‪ .1850‬על ספרו ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ' ‪ .213–197‬הוא מתאר‬
‫את המציאות העלובה של ארץ־ישראל‪ ,‬כפי שתיאר מארק טוויין אחריו ב־‪ .1869‬רשמי המסע‬
‫הותירו חותם על סיפורו "הורציה"‪ .‬וראו עליו גם בן־אריה‪ ,‬צייריה וציוריה‪ ,‬עמ' ‪ .228‬שם גם‬
‫על מקסים דה־קאן ואוסף התצלומים המיוחד שלו‪ .‬על שניהם ראו גם בן־אריה‪ ,‬מקור היסטורי‬

‫ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ,172‬והמקורות שם‪ ,‬הערה ‪.35‬‬
‫בשני ספרי המסעות של פייר לוטי תיאורים צבעוניים של נופים ואנשים‪ ,‬השראה דתית‪ ,‬בנוסח‬
‫דה־למארטין‪ ,‬ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ' ‪" .222–215‬נופים מלנכוליים וקסם המזרח"‪ ,‬שם גם‬