Page 81 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שני‬ ‫‪66‬‬

‫מבין הסופרים האנגלים אציין בראש ובראשונה את בנימין דיזרעאלי (הלורד‬
‫ביקונספילד)‪ ,‬לימים ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬שביקורו בארץ ב־‪ 1831–1830‬הטביע את‬
‫רישומו על כמה מיצירותיו הספרותיות‪ .‬הוא לא כתב ספר על מסעו למזרח‪ ,‬אך שניים‬

‫מספריו‪ ,‬אלרואי (‪ )1933‬וטנקרד (‪ )1847‬קיבלו השראה מסיורו זה‪47.‬‬
‫בשנת ‪ 1835‬ביקר בארץ אלכסנדר ויליאם קינגלייק‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬ששלח‬
‫ידו בכתיבה והיה מקורב למשורר הבריטי החשוב אלפרד טניסון‪ .‬ספרו‪ ,‬שנכתב לאחר‬
‫המסע הראשון‪ ,‬נקרא אאותן (‪ .)Eothen‬הספר מלא הומור‪ ,‬שנינות וכישרון‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1854‬ערך קינגלייק מסע שני לאזור ולחצי האי קרים וכתב על המלחמה שם‪ .‬לאחר‬

‫מכן אף נבחר לפרלמנט הבריטי‪48.‬‬
‫עוד סופר אנגלי שביקר בארץ־ישראל במחצית הראשונה של שנות הארבעים היה‬
‫ויליאם תקרי‪ ,‬מגדולי סופריה של אנגליה במאה התשע עשרה‪ .‬תקרי יצא למסע‬
‫למזרח באופן לא צפוי‪ ,‬בלוויית זוג ידידים שהזמינוהו להצטרף אליהם‪ .‬לאחר הסיור‬
‫פרסם ספר המתאר את המסע‪ ,‬רשימות על מסע מקורנהיל לקהיר הגדולה‪ .‬הספר‬
‫ראה אור ב־‪ .1846‬סגנונו של תקרי הוא עיתונאי־סטירי והספר כתוב בצורה אירונית‬

‫ומשעשעת‪49.‬‬
‫הסופר סר רידר האגארד‪ ,‬סופר אנגלי שביקר בארץ בסוף המאה (ב־‪ ,)1900‬היה‬
‫גם הוא מחברם של ספרי הרפתקה נודעים‪ ,‬ובראש ובראשונה מכרות המלך שלמה‪.‬‬
‫ספרו על הביקור בארץ נקרא מסע צליינות בחורף דרך פלשתינה‪ ,‬איטליה‪ ,‬קפריסין‬
‫בשנת ‪ .1900‬כתוב בסגנון אירוני‪ ,‬מתוך תקווה שיהיה לו ערך גם מאה שנה לאחר‬

‫כתיבתו‪50.‬‬
‫מבין הסופרים האמריקנים אציין כאן שלושה‪ :‬ג'ון רוס בראון‪ ,‬הרמן מלוויל ומארק‬
‫טוויין‪ .‬הראשון שבהם‪ ,‬בראון‪ ,‬הוא אחד מכותבי הזיכרונות האמריקנים הנודעים ביותר‪.‬‬
‫ספר מסעותיו במזרח‪ ,‬שנכתב ב־‪ ,1851‬הוא יוסף‪ ,‬או הסיור של הפרנג'‪ :‬מסע צלבנות‬
‫במזרח (לונדון ‪ .)1853‬זהו אחד הספרים המשעשעים ביותר של נוסעי ארץ־ישראל‬

‫במאה התשע עשרה‪51.‬‬

‫תרגום של קטע מתיאורי ירושלים של פייר לוטי‬ ‫‪4 7‬‬
‫הספר אלרואי קשור לדוד אלרואי‪ ,‬דמות משיחית יהודית‪ ,‬מהמאה השתים עשרה והספר‬
‫טנקרד הוא על הלוחם הצלבני הנודע שהשתתף גם בכיבוש ירושלים בידי הצלבנים‪ .‬על‬ ‫‪ 48‬‬
‫דיזרעאלי ראו גם לעיל‪ ,‬בפרק הראשון‪ ,‬הערה ‪ ,61‬וכן להלן‪ ,‬בפרק הרביעי‪ ,‬הערה ‪ .52‬וראו‬ ‫‪4 9‬‬

‫גם פולובצקי‪ ,‬אינטלקטואלים ויקטוריאניים‪ ,‬עמ' ‪.62–23‬‬ ‫‪5 0‬‬
‫על קינגלייק ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ .85–84‬על ספרו ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ'‬ ‫‪5 1‬‬

‫‪.101‬‬
‫על תקרי‪ ,‬ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ' ‪ .156–145‬כותרת הפרק ששביט נותן לקטעים שהוא מביא‬
‫מתקרי הוא‪" :‬אימת הערבים ושנאת ישראל"‪ .‬לדברי שביט תיאור הביקור מזכיר את כתבי‬
‫מארק טוויין וג'ון רוס בראון האמריקנים‪ ,‬עליהם ראו להלן‪ .‬על תקרי ראו גם בן־אריה‪ ,‬צייריה‬

‫וציוריה‪ ,‬עמ' ‪.209‬‬
‫על האגארד ראו שביט‪ ,‬נפלאות‪ ,‬עמ' ‪.172–163‬‬
‫על בראון ראו שביט‪ ,‬שם‪" ,‬הרפתקאות עם חמור סורי"‪ ,‬עמ' ‪ .71–11‬ספר זה השפיע על ספרו‬