Page 89 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 89

‫פרק שני‬                                                                                     ‫‪74‬‬

‫באזור המוריסטן שבעיר העתיקה של ירושלים בראשית שנות השבעים; היינריך רנרד‪,‬‬
‫אדריכל מבני דורמיציון בהר ציון ואכסניית סנט פאולוס מול שער שכם‪ ,‬בסוף שנות‬
‫התשעים; רוברט ליבניץ‪ ,‬האחראי לתכנון של כל מבני בית ההארחה על שם אוגוסטה‬
‫ויקטוריה על הר הצופים בירושלים‪ ,‬בעשור הראשון של המאה העשרים‪ .‬מצרפת הגיעו‪:‬‬
‫מ' דומה‪ ,‬מתכנן מנזר רטיסבון‪ ,‬בראשית שנות השמונים; בוטו‪ ,‬אדריכל הבזיליקה של‬
‫מנזר סנט אטיין‪ ,‬בשנות התשעים‪ .‬מרוסיה‪ :‬אפינגר‪ ,‬בסוף שנות החמישים‪ ,‬אדריכל‬
‫כנסיית השילוש הרוסית במגרש הרוסים‪ .‬מאיטליה‪ :‬אנטוניו ברלוצ'י‪ ,‬שערב מלחמת‬
‫העולם הראשונה תכנן את מבנה בית החולים האיטלקי ומבנים איטלקיים נוספים‬
‫בארץ‪ .‬בראשית שנות הארבעים הגיעו מאנגליה‪ :‬האדריכל הילייר (‪ )Hillier‬שתכנן‬
‫את בניין כנסיית ישו הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים ונפטר זמן קצר לאחר הגיעו‬
‫ארצה; ויליאם סמית‪ ,‬שתכנן את שכונת משכנות שאננים‪ ,‬בסוף שנות החמישים;‬
‫ג'ורג' ג'פרי‪ ,‬שבנה את קולג' סנט ג'ורג' בסוף המאה התשע עשרה‪ ,‬בסגנון הקולג'ים‬
‫של אוקספורד וקיימברידג' ודומה למכלול ניו קולג' שבאוקספורד; ברדספורד‬
‫פייט‪ ,‬שתכנן את המבנה המיוחד של בית החולים האנגלי ברחוב הנביאים‪ ,‬בסגנון‬
‫מיוחד של ביתנים נפרדים נמוכים‪ ,‬וזאת לאחר שבדק לפני כן כעשרים בתי חולים‬

                                                                               ‫אחרים‪71.‬‬
‫המבנים הזרים שנבנו בירושלים באותם ימים עוררו ויכוחים על מידת התאמתם‬
‫לנוף העיר העתיקה‪ .‬פייט‪ ,‬האדריכל הבריטי הנודע‪ ,‬טען כי המגדל הגרמני הגבוה של‬
‫כנסיית הגואל הלותרנית באזור המוריסטן‪ ,‬ליד כנסיית הקבר‪ ,‬הוא "מחריד"‪ .‬במכתב‬
‫שכתב לבעלות הברית בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא ביקש שלאחר שיכבשו‬

                                                         ‫את העיר יהרסו את הבניין‪72...‬‬

                                               ‫ספרי הדרכה לסיור ותיור‬

‫כמו התפתחות הצילום והתפשטותו בארץ־ישראל גם כניסת התיור המודרני לארץ־‬
‫ישראל היא ממאפייני העת החדשה וההתמערבות בארץ־ישראל‪ .‬אחד הביטויים‬
‫הבולטים למגמה זו הם מדריכי הסיורים הרבים‪ ,‬שהחלו נדפסים ומופיעים במאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬וכיוונו והדריכו תיירים בביקורם ובסיורם בארץ‪ .‬עם השתנות התנאים‬
‫הפוליטיים באימפריה העות'מאנית וארץ־ישראל בכלל זה‪ ,‬ושיפור אמצעי התחבורה‪,‬‬
‫הלך וגדל מספר האנשים שמטרת ביקורם הייתה סיור וטיול בלבד‪ .‬הופעת מדריכי‬

                                                ‫הסיורים באה לסייע לסוג מבקרים זה‪.‬‬

‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א–ב‪ ,‬לפי מפתחות של שמות האנשים‪ .‬בשני הכרכים מצוינים‬                    ‫‪7	 1‬‬
‫האדריכלים שבנו את המבנים הנודעים בירושלים‪ .‬על הילייר לפי שלט האזכרה שלו בכנסיית‬             ‫‪7	 2‬‬

                                                    ‫ישו הנוצרי ברובע היהודי‪ ,‬מול מגדל דוד‪.‬‬
                    ‫בן־אריה‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬הערות ‪ ,79–78‬וההפניות שם‪.‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94