Page 91 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 91

‫פרק שני‬                                                                                           ‫‪76‬‬

‫בידי מלומדים וחוקרים בני סמכא‪ .‬אם כן‪ ,‬גם הם משמשים מקור חשוב ללימוד תהליך‬
                             ‫ההשתנות של ארץ־ישראל בשלהי השלטון העות'מאני‪74.‬‬

‫ההתעניינות הרבה בארץ־ישראל בעולם כולו‪ ,‬והגידול במספר המבקרים בה‪,‬‬
‫הגבירו גם את הצורך בשרטוט מפות של הארץ והערים החשובות בתוכה‪ .‬במדריכי‬
‫הסיורים הלך וגדל מספרן של אלה‪ .‬את המפות עדכנו ממהדורה למהדורה ואף‬
‫השתדלו להוסיף מפות חדשות‪ .‬לפיכך במדריכי הסיורים נמצא אוצר של מפות‪,‬‬
‫היכולות ללמד על התמורות בנוף הארץ בשלהי התקופה העות'מאנית‪ .‬המפות יכולות‬
‫לשמש לצורכי לימוד‪ ,‬הוראה ואף הנאה‪ ,‬שכן החלו ליצור גם מפות תבליט של הארץ‪,‬‬
‫והן נפוצו בעולם כולו‪ ,‬בדומה לשיקופיות הסטראוסקופיות‪ .‬באותה עת גם החלו‬
‫לבנות דגמים (מודלים) של אתרים חשובים בירושלים‪ :‬הר הבית וכנסיית הקבר‪ ,‬העיר‬
‫ירושלים עצמה‪ ,‬ואף ארץ־ישראל כולה‪ .‬מודלים כאלה הוצגו בערים שונות בעולם‬
‫ובתערוכות בין־לאומית חשובות‪ .‬הגידול הרב במספר התיירים לארץ הקדושה הביא‬
‫עמו התפתחויות בתחום התיירות גם בתוך הארץ עצמה‪ .‬את מקום אכסניות הצליינים‬
‫הישנות והמגורים הנוצריים תפסו בתי מלון מודרניים‪ ,‬מסעדות ובתי הארחה‪ ,‬שנפתחו‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬בייחוד בערים החשובות‪ .‬נוף הארץ המשתנה החל קולט בתוכו יסודות‬

                                                                  ‫בולטים של תיירות‪75.‬‬

                                              ‫תושבים מערביים מקומיים‬

‫בצד האדריכלים המערביים‪ ,‬שתרמו לחדירת סגנונות בנייה ואדריכלות אירופית‬
‫לירושלים‪ ,‬היו גם אנשי המערב חניכי התרבות והאסכולות האירופיות‪ ,‬אשר במחצית‬
‫המאה התיישבו בארץ והחלו מתפקדים גם כאדריכלי בנייה בארץ‪ .‬בבניינים שתכננו‬
‫ובנו הם ניסו לשלב יסודות אדריכליים מקומיים במסגרת שיטות וסגנונות בנייה‬
‫מערביות‪ .‬הידועים שביניהם הם קונרד שיק ותאודור זנדל‪ .‬שיק אף היה לחוקר נודע‬
‫של העיר ופרסם שורה ארוכה של מאמרים וספרים‪ ,‬הנכללים גם הם בדרך כלל‬
‫במסגרת ספרות הנוסעים המערבית של המאה התשע עשרה‪ 76.‬עמו אפשר למנות גם‬
‫עוד מספר רב של אישים מערביים אחרים שחיו בארץ־ישראל תקופה קצרה או ארוכה‪,‬‬
‫ולאחר מכן פרסמו ספרים על אודותיה‪ .‬כאלה הם למשל חיבוריהם של מיסיונרים‬
‫ששהו בארץ ובאזור במשך שנים רבות‪ ,‬כמו ספרו של תומסון‪ ,‬שכתב את הארץ וספר‬
‫הספרים; ספרים של קונסולים‪ ,‬כמו חיבוריהם הנודעים של הקונסול פין ורעייתו‪,‬‬
‫ששהו בירושלים במשך עשור ומחצה‪ ,‬ושל הקונסול הרוסי קונסטנטין מ' בזילי‪,‬‬

‫על מדריכי הסיורים ראו בן־אריה‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ;183–181‬שילר‬                     ‫‪7	 4‬‬
                                                                   ‫והכהן‪ ,‬מדריכי ארץ־ישראל‪.‬‬       ‫‪7	 5‬‬
                                                                                                  ‫‪	76‬‬
‫על כל אלה ראו מאמרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .183–181‬בנושא התיירות ראו גיבסון‪ ,‬צ'פמן ושפירא‪,‬‬
                                                                                         ‫תיירות‪.‬‬

‫על שיק נכתבו כמה ספרים‪ ,‬ראו עליו גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ .250–235‬שם הפניות רבות‬
                                          ‫למקורות נוספים‪ ,‬וראו גם לפי המפתח בסוף הספר‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96