Page 93 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 93

‫פרק שני‬                                                                                       ‫‪78‬‬

                                    ‫החברה הבריטית לחקר ארץ־ישראל‬

‫ב"חדר ירושלים" שבכנסיית וסטמינסטר בלונדון‪ ,‬ב־‪ 12‬במאי ‪ ,1865‬נערכה פגישת‬
‫היסוד להקמת הקרן לחקר ארץ־ישראל‪ .‬שם נוסחו מטרותיה‪" :‬חקר הארכאולוגיה‪,‬‬
‫הגאוגרפיה‪ ,‬הגאולוגיה והטבע (בוטניקה‪ ,‬זואולוגיה‪ ,‬ומטאורולוגיה) של הארץ‬
‫הקדושה"‪ 80.‬מתחילה זכתה החברה לתמיכה ציבורית‪ ,‬והמלכה ויקטוריה ניאותה‬
‫להעניק לה את חסותה‪ .‬למועצתה נתמנו הארכיבישוף מיורק‪ ,‬בישופים נוצרים‪ ,‬דוכסים‬

                  ‫ואישים רמי מעלה מכל העדות הדתיות‪ ,‬ובהם גם נציגים יהודים‪81.‬‬
‫ב־‪ 22‬ביוני ‪ ,1865‬בישיבה השנייה שלאחר ייסוד הקרן‪ ,‬כבר נוכח הקפטן צ'רלס‬
‫וילסון‪ ,‬שחזר באותה עת מירושלים לאחר שערך שם את מפעל המיפוי המדעי הראשון‬
‫של ירושלים‪ .‬בעקבות דיווחו החליטה הקרן לשלוח לארץ ועדת מחקר מצומצמת‬
‫שתבדוק את האפשרות למיפוי ולחקר ארץ־ישראל כולה‪ .‬באוקטובר ‪ 1865‬יצאה‬
‫משלחת זו לעבודת מיפוי בצפון הארץ ובגבול הלבנון‪ .‬באפריל ‪ 1866‬חזרה‪ ,‬ובעקבות‬
‫הצלחת עבודתה החליטה הנהלת הקרן על פתיחת פעולותיה בארץ‪ .‬ואלו הן שלוש‬
‫המטרות העיקריות שהציבה לעצמה‪( :‬א) המשך חקר ירושלים; (ב) חקר מקום הר סיני;‬

                                          ‫(ג) מיפוי מפורט של כל אזור ארץ־ישראל‪82.‬‬
‫בשנת ‪ 1867‬שלחה קרן החקר הבריטית משלחת מחקר נוספת לארץ בראשות הקצין‬
‫הצעיר צ'רלס וורן‪ ,‬מחיל המהנדסים המלכותי‪ ,‬כדי להמשיך בעבודת קודמו וילסון‬
‫בחקר ירושלים‪ .‬המשלחת התמקדה בחקר הר הבית ובסביבותיו‪ ,‬עד כמה שהדבר היה‬
‫אפשרי‪ .‬כן נערכו סקרים בעיר דוד ובגבעת העופל‪ .‬עבודת המשלחת עוררה התעניינות‬
‫מרובה ברחבי בריטניה ונמשכה מפברואר ‪ 1867‬עד אפריל ‪ .1870‬במשך תקופה זו‬
‫ערך וורן מסעות וניהל סקרים במקומות נוספים בארץ‪ ,‬ובכלל זה במצדה‪ .‬את הדוחות‬
‫על עבודותיו החל מפרסם בביטאוני החברה‪ ,‬שהחלו מתפרסמים מ־‪ ,1865‬בתחילה‬
‫בביטאון שנתי ומ־‪ 1869‬ברבעון‪ .‬סיכומי מחקריו בירושלים‪ ,‬כולל גם מחקרי וילסון‪,‬‬

                                                                  ‫פורסמו גם בספרים‪83.‬‬

‫על הקמת הקרן‪ ,‬ראו סיכום אצל בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .180–179‬שמות אישי ציבור אנגלים‬                  ‫‪	80‬‬
‫ויהודים שהשתתפו בקרן‪ ,‬ראו הנ"ל‪ ,‬המוסדות הזרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .141–136‬על הקמת הקרן‪,‬‬
‫בעיקר החלק שמילא בהקמתה איש הכנסייה האנגליקנית סטנלי‪ ,‬ראו הנ"ל‪ ,‬אורחות החיים‬                  ‫‪8	 1‬‬
                                                                                              ‫‪8	 2‬‬
                         ‫והמנהגים‪ ,‬בייחוד עמ' ‪ .453–451‬וראו גם לעיל‪ ,‬בדיון על החוקרים‪.‬‬        ‫‪	83‬‬
‫ברברה טוכמן בספרה‪ ,‬התנ"ך והחרב‪ ,‬קושרת את נושא הקמת הקרן באנגלים המילנריסטים‬
‫שעשו זאת מתוך שאיפות מילנריסטיות לשיבת ציון‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .219–210‬נראה כי הקביעה‬

                                                                      ‫אינה מדויקת בהכללותיה‪.‬‬
‫סיכום על עבודת המיפוי של וילסון בירושלים והפרסום שלה וכן המשך תכניות קרן החקר‬
‫הבריטית‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ .172 ,170‬על משלחת המחקר‪ ,‬שנשלחה לצפון‬

                                                  ‫הארץ‪ ,‬ועל הישגיה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.180–179‬‬
‫על משלחת החקר של וורן‪ ,‬ועל פרסומי הקרן הקשורים אליה‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪–184‬‬
‫‪ ,185‬ושם גם בביבליוגרפיה שבסוף הספר‪ .‬מאמר מסכם על המחקר הארכאולוגי הבריטי‬
‫בירושלים‪ ,‬ועל המניעים להקמת קרן החקר הבריטית לחקירת ארץ־ישראל וחפירות עיקריות‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98