Page 97 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שני‬ ‫‪82‬‬

‫מפעלה הראשון של החברה הגרמנית לחקר ארץ־ישראל התרכז בחקר עבר הירדן‬
‫המזרחי‪ ,‬כפי שמשתקף גם במפותיה הראשונות שנתבססו על עבודותיהם של שומכר‬
‫ושל הגאולוג אלפונס שטיבל‪ .‬אך עד מהרה פנתה החברה‪ ,‬בעקבות החברה הבריטית‪,‬‬
‫למחקר ארכאולוגי והחלה מבצעת חפירות ארכאולוגיות בירושלים ובמקומות נוספים‬

‫בארץ‪93.‬‬
‫גם הרוסים היו פעילים מאוד בתחומים מדיניים ודתיים בירושלים ובארץ־ישראל‬
‫והחלו מתעניינים בחקר מדעי של הארץ‪ .‬הדחיפה לפעילות בנושא זה הייתה של איש‬
‫האינטליגנציה הרוסית ואסילי ניקולאיביץ חיטרובו (‪ .)Khitrovo‬חיטרובו העלה את‬
‫הרעיון להקים חברה פרבוסלבית רוסית שתפעל בארץ הן בשטח הדתי־רוחני הן בשטח‬
‫הכלכלי־מדעי‪ .‬לנגד עיניו עמדה משלחת קרן החקר הבריטית‪ ,‬ואותה רצה לחקות‪.‬‬
‫להגשמת הרעיון פעל נמרצות ברוסיה‪ ,‬בקרב אנשי דת ורוח‪ ,‬האצולה הרוסית ובחצר‬
‫הצאר‪ .‬כדי שהמפעל ימשוך אנשים רבים הציע חיטרובו שבראש החברה יעמוד איש‬
‫מבית המלוכה והיא תיקרא "חברה אימפריאלית"‪ .‬ב־‪ 21‬במאי ‪ ,1882‬אימץ הנסיך‬
‫סרגיי אלכסנדרוביץ את תכניתו של חיטרובו‪ ,‬ואף קיבל על עצמו לשמש נשיא הכבוד‬

‫הראשון של "החברה האימפריאלית הפרבוסלבית הרוסית בארץ־ישראל"‪94.‬‬
‫שלא כבארצות הקודמות שהוזכרו‪ ,‬הצרפתים לא הקימו חברה מיוחדת לחקר‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬אך היו פעילים מאוד בחקר עברה‪ ,‬בעיקר בארכאולוגיה‪ ,‬ותרמו‬
‫רבות לידיעת הארץ ולחקר צפונותיה‪ 95.‬אחד מהם הוא הארכאולוג הצרפתי שארל‬
‫קלרמון גאנו‪ ,‬מזכיר הקונסוליה הצרפתית בירושלים‪ .‬בראשית שנות השבעים‬
‫הוא החל לחקור את הארץ ושיתף פעולה עם קרן החקר הבריטית‪ ,‬שאף פרסמה‬
‫באנגלית את עבודותיו במסגרת ביטאונה ולאחר מכן בשני כרכים גדולים‪ .‬ואחר כך‬

‫של ארץ־ישראל יצר את המונח "פלשתינולוגיה"‪ .‬על טובלר ראו גם מאמרו של שטרן‪ ,‬טובלר‪,‬‬ ‫‪9 3‬‬
‫עמ' ‪.48–30‬‬ ‫‪9 4‬‬

‫על הקמת החברה הגרמנית ועל פנייתה לחפירות ארכאולוגיות‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬המוסדות הזרים‪,‬‬ ‫‪9 5‬‬
‫ב‪ ,‬עמ' ‪ ;117–111‬גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ .‬על השוואת עבודתה של החברה הגרמנית לחברה האנגלית‪,‬‬

‫ועל התחזקות המחקר הגרמני המאורגן בארץ־ישראל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.299–292‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .408 ,198‬שם פרטים על המשלחות הדתיות הקודמות שנשלחו‬
‫לארץ‪ ,‬על הפעילות הרוסית־דתית ועל הבנייה של הרוסים בארץ‪ .‬וראו שם גם לפי תוכן‬
‫העניינים‪ .‬על הנוכחות הרוסית בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬וכן על הקמת "החברה‬
‫האימפריאלית הפרבוסלבית הרוסית בארץ־ישראל"‪ ,‬ראו בספרו המקיף של הופווד‪ ,‬הנוכחות‬
‫הרוסית‪ .‬לפירוט ראו ולאדימיר ציבקין‪" ,‬החברה הפלסטינית פרבוסלאבית אימפריאלית‬

‫(‪ ,")1914-1882‬קתדרה‪( 46 ,‬תשמ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.90–65‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ .208 ,170 ,165‬שם גם על החוקר גרן‪ .‬וראו גם‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬המוסדות‬
‫הזרים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .123–117‬על פעילות המוסדות הצרפתיים‪ ,‬האבות הדומיניקנים של מנזר‬
‫סנט אטיין בירושלים‪ ,‬על הקונסול הצרפתי רנה נויל‪ ,‬ששהה בארץ בשנים ‪ ,1937–1928‬ועל‬
‫חפירותיו הפרה־היסטוריות‪ ,‬חפירות עיר דוד‪ ,‬בעזרת כספי רוטשילד‪ ,‬וכן על פעילויות המסדר‬
‫הפרנציסקני ו"המכון המקראי האפיפיורי"‪ ,‬ובעיקר על החפירות בתקופת המנדט‪ ,‬שהתחילו‬

‫כבר בתקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו שם‪.‬‬