Page 101 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 101

‫פרק שני‬  ‫‪86‬‬

‫המאוחרים הלכה וגדלה ההתעניינות בארצות אלה‪ ,‬ומספר המבקרים המערביים שהחלו‬
‫מגיעים לאזור הים התיכון ומזרחה‪ ,‬ותחילה לעולם הקלסי‪ ,‬ההלניסטי־רומי‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן גם לעולם העתיק הקדום‪ ,‬הלך ורב‪ .‬הסיורים בארצות ההיסטוריות הקדומות‬
‫הביאו עמם את הנוהג לאסוף ולרכוש בהן עתיקות ולהעבירן לארצות מוצאם של‬
‫המסיירים ולמוזאונים החשובים שבארצות אלה‪ :‬המוזאון הבריטי בלונדון‪ ,‬הלובר‬
‫בפריז‪ ,‬המוזאונים הגרמניים בברלין ומוזאונים אחרים‪ .‬אך "הלקיחה" נעשתה גם לבתים‬
‫ולגנים פרטיים‪ .‬גם ארץ־ישראל נפגעה ממכת לקיחת העתיקות‪ .‬דה־סוסי הארכאולוג‬
‫חפר חפירה ראשונה בקברי המלכים בירושלים והעביר סרקופגים שנמצאו בו למוזאון‬
‫הלובר בצרפת‪ .‬מצבת מישע הנודעת‪ ,‬שהתגלתה במואב‪ ,‬הועברה אף היא למוזאון‬
‫זה‪ .‬כתובת השילוח הועברה למוזאון באיסטנבול ועוד כיו"ב‪ .‬עם זאת יש לציין כי‬
‫ההתעניינות בארצות העתיקות במאה התשע עשרה הביאה עמה לא רק נזק‪ ,‬אלא גם‬
‫את ראשית המחקר המדעי של העולם העתיק הקדום‪ .‬הגילויים החשובים במצרים‬
‫ובמסופוטמיה גרמו ללימוד שפות רבות ותרבויות עתיקות של המזרח הקדום‪ .‬רבים‬
‫מהמסיירים ומהחוקרים נמשך ללימוד מדעים אלה‪ .‬הפירמידות במצרים‪ ,‬פענוח כתב‬
‫החרטומים של אבן הרוזטה (‪ )1822‬על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון‪ ,‬חפירות אוסטין‬
‫הנרי ליארד בנינווה (בשנות הארבעים)‪ ,‬חפירות שלימאן בטרויה (בשנות השבעים) —‬
‫כל אלה ואחרות הפכו את הארכאולוגיה מציד עתיקות למדע־אב של שפות ותרבויות‬

                                                                        ‫רבות ושונות‪103.‬‬

                                      ‫ארץ מזרחית‪ ,‬חלק מהעולם הערבי‬

‫אל מול אלה‪ ,‬שראו את ארץ־ישראל כחלק מהעולם ההיסטורי העתיק והקלסי‪ ,‬היו‬
‫נוסעים מערביים שראו בארץ־ישראל ארץ מזרחית‪ ,‬חלק מהמזרח הערבי־מוסלמי‬
‫המקיף אותה‪ .‬העולם המערבי הכיר את העולם המזרחי וקבע עמדה כלפיו עוד לפני‬
‫המאה התשע עשרה‪ .‬כבר במאה השמונה עשרה החל האוריינטליזם תופס מקום מרכזי‬
‫במחשבה ובתרבות האירופית‪ ,‬אך עדיין הייתה התפיסה דמיונית ורומנטית בעיקרה‪.‬‬
‫לעומת זאת במאה התשע עשרה הפכה התפיסה ראלית יותר‪ .‬בראשית התקופה‬
‫נכתבו כמה חיבורים ספרותיים וחיבורים אישיים‪ ,‬שהשפיעו רבות על החיבורים שבאו‬
‫אחריהם וכיוונו אותם לשים לב לגישה מדעית למזרח ולעולמו‪ .‬בחיבורים הספרותיים‬
‫יש להזכיר בראש ובראשונה את אוסף הסיפורים המיוחד‪ :‬אלף לילה ולילה‪ ,‬שכבר‬
‫בראשית המאה השמונה עשרה זכה להיתרגם‪ ,‬תחילה לצרפתית ואחר כך לאנגלית‪.‬‬
‫סיפורי אלף לילה ולילה זכו לפופולריות רבה שרק סיפורים מעטים זכו לה‪ .‬במאה‬
‫התשע עשרה קשה היה למצוא משכיל אירופי שלא קרא סיפורים אלה בצעירותו ולא‬
‫זכר אותם‪ .‬הסיפורים העשירו את השפות המערביות בביטויים ובדימויים והטביעו‬
‫במחשבות אנשי המערב מראות רבים מאורח החיים המזרחי‪ .‬לרבים מהאנשים שביקרו‬

         ‫‪ 	103‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,96–95‬הערות ‪.24–21‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106