Page 105 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 105
פרק שני 90
גרמה למאמינים לראות בארץ הקדושה לא רק את ארץ העבר ,אלא גם את ארץ
העתיד ,הארץ המובטחת .הגידול בפעילות הנוצרית־דתית בארץ הגדיל מאוד את
מספר הצליינים אליה ,ודחף להתחלות חדשות של פעילות נוצרית בתוכה .התחייה
האוונגלית ,המאפיינת את המאה התשע עשרה ,הביאה לידי התפתחות צורות שונות
של מילנריזם וגרם לקבוצות שונות ,אמריקניות ,גרמניות ושוודיות להתיישב בארץ,
בציפייה לראות בהתגלותו מחדש ובחזרתו של המשיח הנוצרי.
הקבוצה השלישית של הגורמים היא ההתפתחויות שחלו ביישוב היהודי הגדל
מאוד בארץ־ישראל וההתפתחויות בסביבה היהודית הכללית בעולם ,שהחלו מבשרות
את הרעיונות הציוניים .כל אלה אך חיזקו והצדיקו את ההרגשה שאכן התחלות חדשות
עומדות להתרחש בארץ הקדושה.
שש התפיסות שהצגתי ,הנוגעות לתדמיתה של ארץ־ישראל במאה התשע עשרה,
מצויות בצורה זו או אחרת בספרות הנוסעים המערבית הענפה והרחבה שנכתבה אז.
שתיים מהן מיוחדות היו מראש לארץ־ישראל בלבד :תפיסת היותה הארץ הקדושה
האלוהית ותפיסת היותה ארץ התנ"ך והמקומות הקדושים .שתי התפיסות האחרות
ראו בארץ־ישראל חלק מהמרחב הכולל שבו נמצאה ,המרחב ההיסטורי המזרח תיכוני
הקדום ,או המרחב המזרחי האוריינטלי הנוכח .שתי התפיסות האחרות הזכירו את
הייחוד של שטחה של ארץ־ישראל ,אך נמצאו גם בחלקים אחרים של המזרח התיכון,
חורבן ושיממון או התחלות חדשות .אלא שתפיסות אלה נגעו לשטחה של ארץ־ישראל
על רקע עברה ההיסטורי הקודם .החורבן והשיממון של ארץ־ישראל במאה התשע
עשרה הודגש כיוון שהוצג אל מול הדר הפריחה של העבר .ההתחלות החדשות אף
הן היו חשובות ומיוחדות ,כיוון שנקשרו לייחוד ההיסטורי העתיק של הארץ הקדושה,
ארץ התנ"ך והברית החדשה ,ושתיהן תוצאת יד ההשגחה העליונה.
בספרות גאוגרפית־הומניסטית משמש המונח "גאופייטי" ( ,)Geopietyככזה העוסק
ביחסים שבין אנשים לארץ ( :geoארץ ,קרקע ,אדמה ,מדינה ,מולדת; :pietyיראת
כבוד ,התקשרות ,נאמנות ,דבקות לארץ ,למולדת ,למשפחה ולאל המגן עליהם) .אצל
כותבי הספרות המערבית במאה התשע עשרה היה זה יחס של נאמנות רגשית עמוקה
לארץ־ישראל כאל מקום ( )placeוכאל עבר ( ,)pastוהוא היה חזק כמעט אצל כל
המחברים של ספרות זו לסוגיה .לפיכך החיבורים מייצגים במידה רבה את כותביהם,
את דעותיהם ואת הדימויים שהיו להם על ארץ־ישראל .דומה כי יותר מכל ארץ
אחרת בעולם מיזגה ארץ הקודש בלב העולם המערבי התרבותי מזיגה מוזרה של דימוי
וראליה .ארץ־ישראל העות'מאנית הייתה גם ארץ התנ"ך ,שבו התרחשה דרמת הלידה
של הנצרות ,ובעת ובעונה אחת ארץ מזרחית מוזנחת וגן העדן המקראי; מדבר שממה
והארץ המובטחת; כר פעולה למיסיון וארץ להתחדשות ההתיישבות היהודית; אטרקציה
לתיירים ומקום להתגלות משיחית; זירה ליישובים חלוציים ואוצר של עתיקות .כל כך
חזקה הייתה הפנייה אל העבר שכל הערה הנוגעת לעתיד נעשתה ביחס לעבר .נראה
כי עצם נהירת אנשים רבים מהעולם כולו לארץ ,וכתיבת ספרות מגוונת עליה ,היא
כבר חלק מההיסטוריה ומההתרחשויות החשובות שאירעו בארץ־ישראל במאה התשע
