Page 100 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 100

‫ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה ‪85‬‬
‫אל המקרא הייתה חזקה כל כך‪ ,‬עד שגם בשובם הביתה היו פותחים מחדש את כתבי‬

   ‫הקודש‪ ,‬כדי לקרוא בהם שוב על המקומות שביקרו וראו במסעם בארץ התנ"ך‪100.‬‬
‫היבט נוסף הקשור ביחס לארץ־ישראל כארץ התנ"ך הוא האתגר של ביקורת‬
‫המקרא‪ ,‬שהגיעה לשיאה במאה התשע עשרה‪ .‬בימי הביניים היה התנ"ך כפוף לצורות‬
‫שונות של הסבר‪ :‬מילולי‪ ,‬מוסרי ואלגורי‪ ,‬בהתאם לצרכים של המשתמשים העיקריים‬
‫בו‪ .‬הרפורמציה עשתה אותו מקובל כמעט באופן אוניברסלי וללא עוררין‪ .‬המאה‬
‫התשע עשרה הביאה עמה לראשונה לערעור האמונה השלמה בנכונותו ובאמתותו‬
‫של המקרא‪ .‬המחשבה המערבית של התקופה ראתה לעצמה אתגר מרכזי בביקורת‬
‫אנליטית כללית וטקסטואלית של התנ"ך‪ .‬המטריאליזם המדעי‪ ,‬שאפיין את המאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬העובדות שהביא צ'רלס לאייל בספרו עקרונות הגאולוגיה שנכתב‬
‫ב־‪ 1830‬בטענה כנגד הבריאה‪ ,‬הביאו לידי משבר וספקנות בנכונותם של הסיפורים‬
‫והתיאורים של המקרא‪ 101.‬מאמינים חושבים החלו מחפשים דרך חדשה באמונה‪ .‬דומה‬
‫כי גם תיאורה של הארץ הקדושה בתנ"ך עורר קושי‪ .‬למשל‪ ,‬המאמינים חיפשו הסבר‬
‫מדעי שיבהיר את השינוי הקיצוני שחל במראה הארץ‪ ,‬מארץ המתוארת בתנ"ך כ"ארץ‬
‫זבת חלב ודבש" לארץ שבתקופתם היא חרבה ושוממה‪ .‬המאמינים שקדמו להם השיבו‬
‫על שאלה זו בקללת אלוה שאין לערער עליה‪ .‬אך מבקרי המקרא טענו נגד אי־דיוקו‬
‫של התנ"ך והפרזתו בתיאור פוריות הארץ‪ .‬מאמיני המאה התשע עשרה חיפשו אפוא‬
‫תשובה מדעית‪ .‬אחדים ניסו לתלות זאת בשינוי אקלימי‪ ,‬אך נמצאו גם כאלה שטענו‬
‫שאין צורך להרחיק לכת בחיפוש אחר שינויים בתנאים הפיזיים‪ ,‬וכי די להסתפק‬
‫בתמורות שחלו בתנאים החברתיים ובשיטות עיבוד חקלאי‪ ,‬כדי לגרום ל"מהפכה" זו‪.‬‬
‫השמדת היערות‪ ,‬שכיסו לפנים את הרי הארץ‪ ,‬הרס הרבידות (הטרסות)‪ ,‬ששימרו את‬
‫הקרקע ואפשרו את עיבודה החקלאי‪ ,‬התמורות שחלו בהרכבה של אוכלוסיית הארץ‬
‫ובתרבות תושביה — כל אלה הם שגרמו להבדל בין ארץ־ישראל של המאה התשע‬

                                                    ‫עשרה לבין זו המתוארת בתנ"ך‪102.‬‬

                                                  ‫ארץ היסטורית עתיקה‬

‫העולם התרבותי המערבי במאה התשע עשרה ראה את ארץ־ישראל גם כאזור בתוך‬
‫העולם ההיסטורי העתיק‪ ,‬הקלסי ים תיכוני (הלניסטי־רומי) ומזרח תיכוני (המזרח‬
‫הקדום)‪ .‬כבר מימים קדומים היה לאנשי אירופה יחס של כבוד והערכה כלפי הארצות‬
‫העתיקות בהיסטוריה‪ .‬אך אלה היו רחוקות ולא מוכרות לרוב אנשי המערב‪ .‬פרט‬
‫לתנ"ך ידועות היו בעולם האירופי המערבי גם הסאגות של אלכסנדר הגדול והסאגות‬
‫ההלניסטיות האחרות‪ ,‬שנעשו מקובלות בו כבר מהמאה האחת עשרה‪ .‬בימי הביניים‬

                                                ‫‪ 1	 00‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,93–92‬הערות ‪ ,10–9‬והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 	101‬על צ'רלס לאייל ועל הגילוי המחקרי הגאוגרפי‪ ,‬ראו גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ ,57–54‬ושם גם‬

                      ‫בכל הספר‪, .‬‬

                   ‫‪ 1	 02‬בן־אריה‪ ,‬התפיסות והדימויים‪ ,‬עמ' ‪ ,95–85‬הערות ‪ 20–17‬והמקורות שם‪.‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105