Page 95 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 95

‫פרק שני‬                                                                                       ‫‪80‬‬

‫שבהם היו קלוד רנייה קונדר‪ ,‬לימים אחד מחוקריה החשובים של ארץ־ישראל‪,‬‬
‫והוריישו הרברט קיצ'נר‪ ,‬שברבות הימים עתיד היה להתפרסם בשם הלורד "קיצ'נר‬
‫של חרטום" ושר המלחמה הבריטי במלחמת העולם הראשונה‪ 86.‬המפעל נמשך שבע‬
‫שנים‪ .‬בספטמבר ‪ 1877‬הסתיים המיפוי של ארץ־ישראל המערבית‪ ,‬שהקיף שטח של‬
‫‪ 6,000‬מיל מרובע‪ ,‬מקו צור–בניאס בצפון ועד קו עזה–באר שבע בדרום‪ .‬כשנתיים‬
‫לאחר עבודת הסקר והמיפוי‪ ,‬ב־‪ ,1880‬ראתה אור המפה הגדולה והמפורטת ביותר של‬
‫ארץ־ישראל המערבית ב־‪ 26‬גיליונות גדולים‪ ,‬אחידים מבחינת ההיקף (בקנה מידה‬
‫של ‪ 1‬מייל אנגלי לאינטש‪ .)1:63,360 ,‬שנתיים לאחר מכן הודפסה מפה‪ ,‬בקנה מידה‬
‫קטן יותר (מייל ל־‪ 3/8‬אינטש) שהקיפה את ארץ־ישראל בשישה גיליונות‪ ,‬וראתה‬
‫אור בארבע צורות שונות‪( :‬א) בשמות ערביים בלבד; (ב) בשמות מקומות מן המקרא;‬
‫(ג) בשמות מקומות מהברית החדשה; (ד) בסימון אגני הניקוז של נחלי הארץ‪87.‬‬
‫לגיליונות המפות (‪ 26‬במספר)‪ ,‬צורפו עוד שלושה ספרים נלווים‪ ,‬הערוכים על פי‬
‫הגיליונות‪ .‬בשנים ‪ 1884–1881‬פרסמה החברה את הסיכום הכולל של מפעל הסקר‬
‫בשבעה כרכים עבי כרס בשם‪ :‬סקר ארץ־ישראל המערבית‪ ,‬ובהם‪( :‬א) שלושת כרכי‬
‫הלוואי למפות ובתוכם איורים‪ ,‬תכניות‪ ,‬חתכים והערות שרשמו אנשי הסקר והושלמו‬
‫ממקורות מידע שהועברו לידם ממקורות מהימנים‪ .‬שלושת הכרכים סודרו בפרקים‪,‬‬
‫בהתאם לגיליונות המפה‪ ,‬וכל פרק חולק לשלושה מדורים‪ )1( :‬תיאור פיזי של האזור;‬
‫(‪ )2‬סקר ארכאולוגי מפורט; (‪ )3‬הערות על התושבים ותוספות מהפולקלור הערבי;‬
‫(ב) כרך מיוחד‪ ,‬המכיל יותר מ־‪ 10,000‬שמות מקומות שלוקטו בתקופת הסקר; (ג)‬
‫כרך מאמרים שלוקטו ונערכו מחדש לאחר שהופיעו בביטאון החברה; (ד) כרך על‬
‫ירושלים‪ ,‬דוח מלא על חפירות קודמות שערכו אנשי הקרן בעיר; (ה) כרך מסכם אודות‬
‫הפלורה והפאונה (החי והצומח) של ארץ־ישראל שכתב וערך הנרי בייקר טריסטראם‪.‬‬
‫אין ספק שמפעל המיפוי והסקר של ארץ־ישראל המערבית היה המפעל הגאוגרפי‬
‫החשוב ביותר של המאה התשע עשרה ותוצאותיו משמשות מקור למחקר וללימוד‬

                                                                             ‫עד היום‪88.‬‬

‫על קיצ'נר‪ ,‬גיבור חרטום ושר המלחמה הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ראו להלן‬                 ‫‪	86‬‬
‫בפרק השביעי‪ ,‬שם גם על המשרד הערבי הבריטי בקהיר‪ ,‬שהיה לו תפקיד חשוב במזרח‬                      ‫‪	87‬‬
                                                                                              ‫‪8	 8‬‬
                                                                           ‫התיכון באותה העת‪.‬‬
‫על הצד הקרטוגרפי של מפות הסקר‪ ,‬ראו שטנר‪ ,‬מפת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,193–178‬ושם גם‬
‫על מפות אחרות ששורטטו על סמך מפותיה של קרן החקר הבריטית‪ .‬על ספרי הסקר‪ ,‬ראו‬

                                                        ‫בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪.214–190‬‬
‫אחד הדברים המעניינים בנושא המיפוי של ארץ־ישראל המערבית הם הגבולות שקבעו אנשי‬
‫קרן החקר הבריטית למיפוי ארץ־ישראל המערבית כבר בשנות השבעים של המאה התשע‬
‫עשרה‪ .‬גבולות אלה נקבעו בהתאם לגבול התנ"כי של הארץ‪" :‬מדן ועד באר־שבע"‪ .‬גבול זה‬
‫הוזכר גם במלחמת העולם הראשונה‪ .‬למשל‪ ,‬לויד ג'ורג'‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה דאז‪ ,‬ראה כך‬

      ‫את חזון גבולות הארץ‪ .‬ועל כך ראו גם בסיכום הפרק וגם בפרק השביעי של החיבור‪.‬‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100