Page 22 - etmol_134

‫רבי יוסף קארו‪ ,‬הנודע בכינויו מרן‪ ,‬נולד בספרד ונתפרסם בין חבריו כמי שיש לו ׳מגיר׳ משלו‬
‫בשנת רמ״ח )‪ (1488‬ומת בצפת בשנת של״ה המגלה לו בלילות סודות הוויה עמוקים ומתגלם‬
‫)‪ .(1575‬הוא התפרסם בכל תפוצות ישראל כפוסק ברוח המשנה‪ ,‬שלאחר שינונה הוא מופיע אליו‪.‬‬
‫הגדול של הדורות האחרונים בעקבות ספריו ״בית סודות אלה רשם רבי קארו ביומן־אישי מפורט‪,‬‬
‫יוסף״ ובעיקר ה״שולחן ערוך״‪ ,‬שנתקבל על שחלקים ממנו התפרסמו כשבעים שנה לאחר מותו‬
‫תוספותיו‪ ,‬כספר ההלכה והחוק המחייבים של מרן קארו‪ ,‬בשם ״מגיר מישרים״‪ .‬בימים אלו‬
‫ביהדות‪ .‬אולם רבי יוסף קארו שחי בתקופה יצא לאור בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה‬
‫סוערת ורבת שינויים‪ ,‬עם גדולי המקובלים של העברית‪ ,‬הספר ״ר׳ יוסף קארו בעל הלכה‬
‫המאות האחרונות ‪ -‬הרמ״ה )רבי משה קורדיברו(‪ ,‬ומקובל״ מאת צבי ורבלובסקי‪ ,‬הדן באריכות ברבי‬
‫שלמה אלקבץ בעל הפיוט ׳לכה דודי׳ והגדול בהם קארו וביומנו המיסטי‪ .‬דוד תמר מספר על ׳המגיד׳‬

‫‪ -‬האר״י‪ ,‬עסק הוא עצמו בתורת הסוד והקבלה ודבריו לרבי יוסף קארו‪.‬‬

‫המגיד של רני יוסח קארו‬

‫הסובבת הבית הזאת‪ .‬הקיצו ידידיי‪ ,‬התאמצו והיו לבני‬ ‫העיר ניקופוליס שנת רצ״ד‪ .‬ליל שבועות‪ .‬ליל מתן‬
‫חיל‪ .‬וראו כי אתם שיכורים מחמרת העולם‪ .‬הקיצו‬ ‫תורה בבית־מדרשו של רבי שלמה אלקבץ‪ .‬חצות‬
‫שיכורים‪ ,‬כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו‬ ‫הלילה‪ ,‬שעת רצון‪ .‬בבית־המדרש יושבים רבי שלמה‬
‫ומאודו בהנאת העולם ואת אלילי זהבו חמדת הממון‪ .‬ועלו‬ ‫אלקבץ ורבי יוסף קארו וחמישה חברים מבני היכלא‬
‫לארץ־ישראל כי יש לאל ידכם‪ ,‬רק שאתם מוטבעים בטיט‬ ‫ועוסקים בתיקון העולמות‪ .‬לומדים באימה וביראה‬
‫חמדת תבל והבליו‪ ,‬וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו‬ ‫ובהתלהבות ובדבקות‪ .‬לפתע נשמע בשעת לימוד‬
‫המשנה קול יוצא מפיו של רבי יוסף קארו‪ ,‬והקול‬
‫אחרים מכמה דורות״‪ .‬ודמם הקול ולא יסף‪.‬‬ ‫קול זר‪ ,‬לא קולו שלו‪ .‬כל החברים נפלו על פניהם‬
‫בשנת רצ״ו‪ ,‬שנתיים לאחר החזונות הללו‪ ,‬עלה רבי יוס!‬ ‫מרוב הפחד והיראה‪ .‬והקול חזק והולך‪ ,‬מפוצץ והולך‪,‬‬
‫עד שדממו כל הקולות ולא נשמע בלתי הקול היוצא‬
‫קארו לארץ־ישראל‪ ,‬לעיר־הקודש צפת‪ .‬כאן נגלה‬ ‫מפיו של רבי יוסף קארו‪ ,‬והקול קולה של המשנה‪ ,‬היא‬
‫המגיד תדיר‪ .‬שעת־החסד העיקרית נחשבה אחר חצות‬ ‫השכינה שנגלתה לרבינו בדמותו של מגיד‪ :‬״ידידיי‬
‫הלילה‪ ,‬סמוך לעלות השחר‪ ,‬בייחוד בשבתות לפנות בוקר‪.‬‬ ‫אהוביי‪ ,‬אשריכם בעולם הזה‪ ,‬אשריכם בעולם הבא‪,‬‬
‫על פי רוב נגלה המגיד לאחר לימוד משניות‪ .‬רבינו היה‬ ‫אשר שמתם על נפשיכם לעטרני בלילה הזה‪ ,‬אשר זה‬
‫שונה את המשניות בניגון )משנה הוא נשמה בחילוף‬ ‫כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי‪ ,‬ואני‬
‫אותיות(‪ .‬בני צפת היו שומעים את קולו של המגיד בוקע‬ ‫מושלכת בעפר‪ ,‬חובקת אשפתות‪ ,‬ועתה החזרתם עטרה‬
‫ועולה מתוך חדרו של רבינו‪ .‬״שלום עליך רבי יוסף קארו‪.‬‬ ‫ליושנה‪ .‬התחזקו ידידיי ודעו כי אתם מבני עליה וזכיתם‬
‫אני היא המשנה שלמדתני‪ .‬יצאתי לאלפך בינה‪ .‬כמה‬ ‫להיות מהיכלא דמלכא‪ .‬והנני המשנה האהובה המייסרת‬
‫מתפאר בך הקב״ה בישיבה של מעלה ואומר‪ ,‬בני יוסף כך‬ ‫את האדם באתי לדבר אליכם‪ ,‬ואם הייתם עשרה הייתם‬
‫וכך הם מעשיו‪ ,‬כך וכך הם דרכיו‪ .‬ואני המשנה ראיתי את‬ ‫מתעלים יותר ויותר‪ .‬בניי ידידיי אל תפסיקו הלימוד‬
‫מקומך‪ ,‬שהכינו לך בגן עדן‪ ,‬כמה טובה גנוזה לך בגן‬ ‫ותורתכם ערבה לפני הקדוש ברוך הוא״‪ .‬והקול מצווה‬
‫ואומר ״עלו לארץ־ישראל ועינכם אל תחוס על כליכם‪,‬‬
‫עדן״‪.‬‬ ‫כי טוב הארץ תאכלו‪ .‬לכן מהרו ועלו‪ ,‬כי אני המפרנסת‬
‫המגיד היה המצפון של רבינו ומורה־דרך שלו‪ .‬הוא‬ ‫לכם‪ .‬ואני אפרנסכם‪ ,‬ואתם שלום וכל אשר לכם שלום״‪.‬‬
‫היה מייסר אותו על שגגותיו ועל מעשיו‪ ,‬על שנהנה מן‬
‫העולם הזה הנאות הגוף באכילה ובשתייה ובשינה ועל‬ ‫ודמם הקול ולא יסף‪ .‬וכל החברים קמו בבכיה‪.‬‬
‫שלא עסק תדיר בתורה‪ .‬רבינו מספר בעצמו ״אכלתי‬ ‫לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף עם עלות השחר‪,‬‬
‫ושתיתי הרבה ולא שניתי משניות בתחילת הלילה‬ ‫נתפזרו החברים לבתיהם וציפו בכליון־נפש ללילה הבא‪.‬‬
‫וישנתי כל הלילה וקמתי באור היום והתחלתי לגרוס‬ ‫הגיע הלילה‪ ,‬ליל שני של שבועות‪ .‬לבית־המדרש נתקבצו‬
‫משניות‪ .‬והנה קול דודי דופק ואומר הנה ה׳ עמך וגר‪,‬‬ ‫ובאו בפעם הזאת עשרה חברים‪ .‬ובחצי הלילה נשמע שוב‬
‫אעפ״י שהיה ראוי לעזבך ולנטשך בסיבת מה שעשית‬ ‫הקול יוצא מפיו של רבי יוסף קארו ״אשריכם ידידיי‪,‬‬
‫לאכול לשבעה ולשתות יותר מדי ולהיבטל מתלמוד‬ ‫אשריכם המעלים אותי‪ .‬כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה‬
‫תורה‪ .‬כי מי שיודע סוד הימים והלילות וגריעותן‬ ‫לכל דבר שבקדושה‪ ,‬אשריכם ואשרי יולדתכם כי אתם‬
‫ושלימותן יודע בגדעון‪ ,‬וחסרון לילה אחד אין לו‬ ‫המעלים לכנסת ישראל‪ ,‬ודעו כי אתם מבני עליה ואתם‬
‫תשלומיך׳‪ .‬פעם אחרת מפציר בו המגיד ״רק כי תדבק‬ ‫מתדבקים בי והכבוד חופף על ראשיכם וחוט של חסד‬
‫בי וביראתי ובמשניותי‪ ,‬לא תפריד מחשבותיך אפילו‬ ‫משוך עליכם‪ .‬ואלמלי ניתן רשות לעין הייתם רואים האש‬
‫רגע א׳ ]אחד[ ותמאס הנאות העולם והזהר מלהתענג‬
‫‪22‬‬