Page 17 - etmol_134
P. 17
ירושתו של השר שמאמה
שליחים ספרדים ואשכנזים מתדיינים בליוורנו
לתולדות הארץ ,לבית הספרים הלאומי מאת רבקה פלסו נסים שמאמה היה שר הכספים של
והאוניברסיטאי .תעודות אלו ,המלוות הביי ,מושל תוניסיה במחצית הראשונה
במחקר שערך ד״ר אברהם חיים ,הן עדות לאשכנזי ירושלים גם בהיותו בתוניסיה, של המאה ה־ 19וממנהיגי הקהילה
חשובה לתולדות הארץ במאה ה19- במידה ישווה לתרומות שתרם לספרדים. היהורית .קשה היה להיות גזברו של
ולפני כן .את ארכיונו האישי השאיר נציגי הספרדים טענו לעומתם ,שלפי הביי ,שהיה בזבזן גרול והסתכסך גם עם
ההסכם מגיע להם כל הסכום .האשכנזים מרינות אירופה שביקשו להגביר את
אליהו אלישר לארכיון הציוני המרכזי. לא קיבלו את הטענה ושלחו אף הם שני השפעתן במדינה הצפוץ־אפריקאית .בסו
שלוחים לליוורנו להתדיין על הירושה. פו של דבר בזבזנותו של הביי ונוכלות
ירושת שמאמה השלוחים היו שלמה זלמן לוין ,ראש שריו הביאו את המדינה אל סף פשיטת
ישיבה וממייסדי שכונת מאה שערים, רגל ,מצב שאיפשר לצרפתים להשתלט
בימים אלה מוצג חלק מהתעודות ויואל משה סלומון ,מראשוני שכונת על המדינה ,אליה נטשו עיניים מזה זמן
בבית-הספרים הלאומי .ארבעה שטרות ״נחלת שבעה״ שאחר-כך היה בין מייסדי רב .את האשם מצאו התוניסים בקאיד
מן האוסף מספרות את סיפור ירושתו של )השר( היהודי ,אולם זה נמלט בזמן
השר נסים שמאמה והמאבק עליה שנמ המושבה פתח-תקוה. מהמדינה ,התיישב בפריז ואחר־כך בלי־
אליהו אלישר ,מצאצאי משפחת אלי- וורנו שבאיטליה ,שם מת בחודש טבת
שך זמן רב. שר ,היה מן המנהיגים הבולטים של בני תרל״ג ,1873 ,והשאיר צוואה בה הוריש
השטר הראשון ממנה את הרב יעקב הארץ במשך יותר מששים שנה .נולד את רוב הונו לבני אחיו ,לו עצמו לא היו
שאול אלישר ואת הדיין משה חי גאגין בירושלים ולמד בבית-הספר של כל ילדים ,ו־ 200אלף פראנק הקציב לישיבה
כשליחי הקהילה הספרדית בירושלים ישראל חברים .שירת כקצין בצבא
וחתומים עליו ראשי הקהילה .השטר התורכי במלחמת העולם הראשונה, בירושלים.
מודיע כי שכרם של השליחים יהיה 10 למד משפטים באוניברסיטת ביירות והיה ממשלת תוניסיה ניסתה לזכות בירושה
אחוז מכל סכום שיצליחו לגבות .השטר מהפקידים הבכירים של ממשלת המנדט. הגדולה בטענה שזהו כסף שנעשה בתו
השני הוא ההסכם ששני השליחים — הוא היה ממארגני הקהילה הספרדית ניסיה .נערכו משפטים רבים ובהתערבות
יעקב שאול אלישר ומשה חי גאגין, בארץ ונשיא ראשון שלה ,עסקן בחיים ממשלת צרפת הושגה פשרה בין יורשי
הסכימו ביניהם בדרכם לליוורנו והוא בא המדיניים ,מראשי ההגנה ,וחבר בכנסת השר ובין ממשלת תוניסיה .עכשיו הגיע
להסדיר את מערכת היחסים וחלוקת הראשונה והשניה .אלישר פעל הרבה תור קיום הצוואה עצמה וכדי לשמור על
התפקידים ביניהם .משטר זה מתברר כי בקשירת קשרים ויחסים עם הערבים .את האינטרס של הקהילה הספרדית בירוש
שניהם יקבלו 12אחוז מהסכום שיצליחו חייו סיכם בשני ספרים — ״חיים עם לים שלחו ראשי הספרדים בעיר שני
להביא עמם ,ולא 10אחוז כפי שנאמר יהודים״ ו״חיים עם פלשתינאים״ .אלישר נציגים לליוורנו כדי לטפל בעניין .השלי
בשטר הראשון .הם מתחייבים לחלק נפטר בשנת ,1981בהיותו בן שמונים- חים היו יעקב שאול אלישר ,ששימש
ביניהם את הכסף שווה בשווה וכן ״כל ושתים .הוא ציווה את ארכיונו הנוגע כראש אב בית-דין של ירושלים ,והדיין
מה שיזמן ה׳ לידיהם״ בנסיעה זו .הם שלום משה חי גאגין ,מראשי ישיבת ״בית
מתחייבים גם שלא להעלים איש מרעהו שטר המינוי של הנציגים הספרדים אל״ .ברבות הימים נבחר יעקב שאול
אלישר לראשון-לציון ולראש רבני ירוש
שום דבר הקשור בשליחותם.
לים ונודע בכינויו -יש״א ברכה.
עשר שנים לפני כן ,ב ,1862-לאחר
מריבות ארוכות וקשות ,הגיעו נציגי
הקהילה הספרדית והקהילה האשכנזית
בירושלים ,להסכם על חלוקת הכספים
הנתרמים לעיר — תרומות שבאו מיהו
דים ספרדים ,קיבלום הכוללים הספרדים,
ואילו כסף שנתרם על-ידי אשכנזים
הופנה לכולל האשכנזי.
אבל הפעם התעוררה מחלוקת בין
האשכנזים והספרדים .האשכנזים אמרו
שמכיוון שהנדבן עבר לגור באיטליה
שבאירופה ,מקום מושב אשכנזים ,מגיע
גם להם סכום מסויים מן התרומה .הם
אמרו גם כי הגביר שמאמה היה תורם