Page 16 - etmol_134
P. 16

‫המשורר והנוהמיין הראשון‬                                                ‫סוחרים בעירנו זה כשלושים שנה‪,‬‬
                                                                       ‫ובמשך כל הימים אלה היו לאנשי‬
‫נקדימון רוגל הוא חוקר שקדן של כשעמד על מרפסת בית הפקידות‬               ‫טובה וחסר‪ .‬כל הזקנים והזקנות‪ ,‬אשר‬
‫תולדות ארץ ישראל‪ .‬חוא חיבר כמה בראשון‪-‬לציון ושמע את הפועלים‬            ‫כלו חשבונותיהם עם החיים ועסקיהם‬
‫ספרים ומאמרים על הגליל העליון השבים מן העבודה שרים את משמר‬             ‫המסובכים‪ ,‬ויאמרו לשבת בשלווה‬
‫והגנתו וגילה גילויים חשובים‪ .‬בימים הירדן״‪ .‬נא לעצום עינים ולראות את‬    ‫ולחיות בפרי כספם אשר חסכו לימים‬
‫אלו יצא לאור ספר חדש שלו‪ ,‬ראשון‪-‬לציון של אותם ימים‪ ,‬כמה‬                ‫שאין בהם חפץ וכל ה׳זוגות׳ חסמוכים‬
‫המוקדש לאחת הדמויות הבוהמיות עשרות בתים‪ ,‬אחת מכמה מושבות‬               ‫על שולחן חוריהם ובמסחר עוד טרם‬
‫והציוניות המרהיבות — נפתלי הרץ בודדות שגורלן לא ידוע עדיין‪ ,‬ואת‬        ‫אחזה ידם‪ ,‬הפקידו כספיחם על‬
‫אימבר‪ ,‬מחברה של ״התקוה״‪ .‬בספר אימבר עומד על מרפסת בית הפקידות‬          ‫ידיהם; וכל חברות הצדקה‪ ,‬כל מנהלי‬
‫זה )״תיק אימבר״ בחוצאת הספריה וחבורה של פועלים‪ ,‬מכושים על גבם‪,‬‬         ‫ה׳מוסדות׳ השונים‪ ,‬כל אגודות בוני‬
‫הציונית( הולך נקדימון צעד אחר עוברת בדרך החול שלפני הבית‪ ,‬שבה‬          ‫הבניינים‪ ,‬לא הכירו כל סוכנים ונאמ­‬
‫צעד‪ ,‬תעודה אחר תעודה‪ ,‬שיר אחר מעבודתה‪ ,‬ושרה את שירו של המ­‬             ‫נים אחרים מבלעדי האחים האלה‪.‬‬
‫שיר‪ ,‬בעקבות המשורר בחמש שנותיו שורר‪ .‬בוודאי החזיק כוסית בידו‬           ‫וכנגד כל הבטחון הגדול הזה גמלו גם‬
‫בארץ‪ ,‬מ־‪ 1882‬ועד קיץ ‪ ,1887‬חמש ושתה‪ ,‬אם‪-‬כי עובדה זו לא מספר‬            ‫הם טובות לרבים מבני עירנו‪ ...‬השוט‬
‫השנים שהיו היסוד להתיישבות הי­ אימבר‪.‬‬                                  ‫השוטף עבר גם עליהם‪ ,‬ועתה נשארו‬
                                  ‫הודית החדשה בארץ‪.‬‬                    ‫רבים מבני עירנו בחוסר כל‪ ,‬והצעקה‬

                                  ‫אימבר היה בעצם המשורר הראשון‬                           ‫מקיפה את חעיר״‪.‬‬
                                  ‫של הארץ ובוהמיין ברמ״ח אבריו‬
                                  ‫ובשס״ה גידיו‪ ,‬בנדודיו‪ ,‬בשתייתו‪,‬‬               ‫סיום עגום‬
                                  ‫ובחוסר האחריות שגילה בכל מקום‪.‬‬
                                  ‫הוא גם הראשון שפירסם ספר שירים‬       ‫נתן צבי־חירש ופנחס המבורגר‬
                                  ‫— ״ברקאי״ שיצא לאור ב‪1886-‬‬           ‫שילמו את חובותיהם ככל שהיה בידם‬
                                  ‫בירושלים‪ .‬בן לווייתם של זוג אנגלי‬    ‫וחיו חיי דחקות ועוני בסוף ימיהם‪.‬‬
                                  ‫תמוה שאף הוא השאיר את עקבותיו‬        ‫פנחס המבורגר נתמנה לממונה על‬
                                  ‫בארץ — לורנס אוליפנט ורעייתו‪,‬‬        ‫״הפרשת תרומות ומעשרות״‪ ,‬עד‬
                                  ‫הוא עבר את מעט המושבות בארץ‪,‬‬         ‫פטירתו בשנת ‪ .1908‬נתן צבי‪ ,‬הסתגר‬
                                  ‫נפגש עם יושביהן הסובלים הרבה‬
                                  ‫בארץ החדשה‪ ,‬ובכל מקום השאיר‬                ‫בביתו עד פטירתו בשנת ‪.1912‬‬
                                  ‫אחריו מעין שובל של בושם וטעם של‬      ‫אחרי מותו נכתב עליו בעתונו של‬
                                  ‫קוניאק וודקה‪ ,‬וזכרון טוב וחיוך‪.‬‬      ‫אליעזר בן־יהודה‪ ,‬״האור״ דברים‬
                                  ‫ובכל מושבה‪ ,‬כדי לשמח את לב‬
                                  ‫יושביה שהתגודדו סביבו‪ ,‬השאיר גם‬                                   ‫נרגשים;‬
                                  ‫הודעה ששם‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬חיבר את‬         ‫״בימי השולחנות היתה ירושלים‬
                                  ‫״התקוה״‪ ,‬אם‪-‬כי את השיר שהפך‬          ‫כולה‪ ,‬לאמר ירושלים הכספית‪ ,‬ביד‬
                                  ‫להימנון‪ ,‬כתב חמש שנים לפני בואו‬      ‫האחים המבורגר‪ .‬כל כסף ירושלים‬
                                  ‫לארץ בביתו של הברון משה ולדברג‪,‬‬      ‫היה נכנס על ידי האחים המבורגר‪,‬‬
                                  ‫ביאסי שברומניה‪ .‬כבוהמיין אמיתי‪,‬‬      ‫והם היו משלמים למוסדות קמעה‬
                                  ‫מאז משוררי ספרד והמשוררים הנוד­‬      ‫קמעה‪ ,‬ושם טוב היה להם לא רק‬
‫בן חמישים‪-‬ושלוש היה אימבר‬         ‫דים של דורנו‪ ,‬היה גם אימבר מקדיש‬     ‫בירושלים אלא גם בהרבה ערים‬
‫במותו באמריקה‪ .‬עובר מכינוס ציוני‬  ‫שירים לברונים ואנשי‪-‬הון וגבירות‬      ‫ארופיות גדולות‪ .‬אולם הימים הטובים‬
‫לכינוס אחר וקם‪ ,‬יחד עם הקהל ושר‬                                        ‫עברו‪ ,‬ותבוא שואה על האחים‪,‬‬
‫עמו את ההימנון שהוא חיבר‪ ,‬כשהוא‬                          ‫שהיטיבו עמו‪.‬‬  ‫ותזעזעם וירדו מנכסיהם ויהיו לעניים‪,‬‬
                                                                       ‫איבדו את כל כספם‪ ,‬וגם כסף אחרים‬
‫שיכור‪-‬מה‪ .‬גם באמריקה המשיך בנ­‬    ‫"התקוה" ‪ -‬הימנון‬
‫דודיו ובצורת חייו הישנים‪ .‬במותו‬                                                             ‫וירדו מגדולתם‪.‬‬
‫ליווהו אלפים למנוחתו האחרונה‪.‬‬                                          ‫״ובשנים חאחרונות חיו האחים חיי‬
‫״התקוה״ הפך להימנון‪ .‬אימבר — ארבעים־וחמש שנים אחר‪-‬כך הועבר‬             ‫צער ועוני‪ .‬היו ימים שלא היתה להם‬
            ‫כפי שכתב רוגל — סבור היה ארונו לקבורה בירושלים‪.‬‬            ‫אף פרוטה אחת לקנות בה חתיכת‬
                                                                       ‫לחם‪ ,‬ובמקום שהיו מלובשים יפה‬
‫שדווקא שירו ״משמר הירדן״ שכתב דמות יוצאת דופן זו של הציונות‬            ‫בימים הראשונים היו בעת חאחרונה‬
‫בארץ‪ ,‬הוא שראוי להיות הימנון‪ .‬ראויה שיסופר וייכתב עליה‪ ,‬ידובר בה‬       ‫לבושים מלבושים לא יפים‪ .‬וברור‬
‫״שנים רבות לאחר מעשה״ — כותב ויושר עליה‪ .‬וזאת עשה נקדימון רוגל‬         ‫הוא שאלמלא מת ר׳ נטע צבי‬
‫רוגל — ״זכר אימבר כמה רווה נחת‪ ,‬באהבה רבה‪.‬‬                             ‫המבורגר ׳עוד בהיותו בהנוצות׳‪ ,‬כמו‬
                                                                       ‫שאומרים‪ ,‬היו מכריזים ביטול־מלא־‬
                                                                       ‫כה‪ .‬אך עני מת המבורגר‪ ,‬ומי זה‬

                                                                                        ‫יחלוק כבוד לעני?״‬

                                                                                                      ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21