Page 14 - etmol_134

‫דואר וברית מילה‬ ‫האחים המבותר ‪-‬‬
‫בנקאים‬
‫האומנות השניה של ר׳ נטע‪-‬הירש‬ ‫ומוהלים‬
‫המבורגר‪ ,‬היתה ניהול עסקי דואר‬
‫בתוככי העיר העתיקה‪ .‬בימים ההם‬ ‫פשיטת הרגל הראשונה בירושלים‬
‫— מספר פרומקין — עוד לא היה‬
‫בית דואר רוסי בירושלים‪ .‬המכתבים‬ ‫מאיר המבותר‪,‬‬ ‫מאת שבתי זכריה‬
‫והכספים שהיו באים בעיקר מרוסיה‪,‬‬ ‫סוכן דואר ביפו‬
‫היו נמסרים על‪-‬ידי רבי החובלים של‬
‫האניות הרוסיות‪ ,‬לסוכן החברה של­‬ ‫הצורך‪ .‬הבנק היה הקונה העיקרי‬ ‫בסימטאות החשוכות של ירושלים‬
‫הם ביפו‪ ,‬והסוכן היה מוסרם לאחיו‬ ‫בעיר של המחאות מבנקים מחו״ל‪.‬‬ ‫העתיקה‪ ,‬פעל בסוף המאה ה־‪19‬‬
‫של ר׳ נטע‪-‬הירש — ר׳ מאיר‬ ‫לבנק היו קשרים עם בנקים גדולים‬ ‫״בנק״ שיסדוהו וניהלוהו משך כעש­‬
‫המבורגר‪ ,‬ביפו‪ .‬את הדואר עבור‬ ‫בערים הגדולות של אירופה ואמרי­‬ ‫רים שנה האחים המבורגר‪ ,‬ועל שמם‬
‫ירושלים היה מאיר מעביר לאחיו‬ ‫קה‪ ,‬וסוחרי ירושלים היו קונים ממנו‬
‫אשר ״בעיר זו‪ ...‬והיו בני אדם‬ ‫גם נקרא‪.‬‬
‫שוחרים לפתחו של ר׳ נטע‪-‬הירש‬ ‫המחאות של בנקים מחוץ לארץ‪.‬‬ ‫הבנק נמצא במורד רחוב דוד‪,‬‬
‫לדרוש‪ ,‬אם הגיע מכתב מהמתרחצים‬ ‫השופט גד פרומקין מספר בספרו‬ ‫באיזור שנקרא ה״באזר״‪ .‬הוא הת­‬
‫״דרך שופט בירושלים״ על הבנק‬ ‫חיל‪ ,‬כפי שהחלו הבנקים היהודיים‬
‫בימה של יפו‪ ...‬או מכתב מרוסיה״‪.‬‬ ‫וסביבתו‪ :‬״משוק הבשמים‪ ,‬בעיר‬ ‫האחרים — בעסקי חלפנות‪ .‬נטע‬
‫החומר החשוב ביותר במחלקה זו‬ ‫העתיקה אנו פונים ימינה‪ ,‬לכל אורך‬ ‫צבי‪-‬הירש המבורגר ואחיו פנחס‪,‬‬
‫של בית עיסוקי האחים המבורגר היו‬ ‫רחוב דוד עד ׳שער יפו׳‪ .‬מיד לימין‬ ‫בניו של ר׳ משה המבורגר )נובומס‪-‬‬
‫ה״פאווייסטקות״‪ ,‬הלא הם מכתבים‬ ‫הרחוב הצר הזה היה הבזאר —‬ ‫טה(‪ ,‬סבבו בין החנויות בשווקי‬
‫עם שטרות כסף בתוכם‪ ,‬שהיו נשלחים‬ ‫מבוא מקומר ארוך ורחב ששימש‬ ‫ירושלים‪ ,‬ופרטו מטבעות של זהב‬
‫מרוסיה למוסדות ״החסד והצדקה״‬ ‫כשוק התבואה‪ ,‬ושם היינו קונים‬
‫וליחידים בירושלים‪ ,‬בתוך מעטפת בד‬ ‫שעורה בשביל החמור של אבא‪.‬‬ ‫וכסף ל״כסף קטן״‬
‫לבנה שכתובת דוסית עליה וחותמות‬ ‫ממש מול הבזאר היתה חנות קטנה‬ ‫עסקיהם גדלו ובתחילת שנות ה‪80-‬‬
‫שעווה אדומות מכסות אותה פנים‬ ‫וצרה‪ ,‬שניים על שניים‪ ,‬שתפקידה‬ ‫של המאה ה‪ ,19-‬שכרו חנות ברחוב‬
‫ואהוד‪ .‬״פעמיים היו נזקקין לנטע‪-‬‬ ‫חשוב בחיי ירושלים של אותה‬ ‫ה״בטרק״‪ ,‬ועסקו בה בשולחנות‪,‬‬
‫הידש עם ׳פאווייסטקה׳ שכזו —‬ ‫תקופה‪ .‬היתה זו חנותו של ר׳‬
‫אחת כשבאו לקבל אותה‪ ,‬ואחת‬ ‫נטע‪-‬הירש המבורגר‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫במתן אשראי וקבלת פקדונות‪.‬‬
‫כאשד נפתח המכתב במוסד והוציאו‬ ‫פיקח ונבון שעסק בכל שלוש‬ ‫יצחק שריון‪ ,‬איש ירושלים‪ ,‬מספר‬
‫ממנו את שטדות הדובל‪ .‬ואז מיד חזדו‬ ‫אומנויותיו במסירות וחריצות רבה‪.‬‬ ‫בזכרונותיו על חיי המסחר בעיר‪ ,‬על‬
‫לנטע‪-‬הירש למכדם‪ ,‬ולקבל תמודתם‬ ‫על שתי אומנויות היתה פרנסתו‪,‬‬ ‫שלושה בנקים בירושלים — ״בנק‬
‫ובשלישית עסק לשם מצווה‪ .‬בראש‬ ‫ולירד׳ ו״בנק פרוטיגר״‪ ,‬ומרחיב את‬
‫במטבעות המקום״‪.‬‬ ‫ובראשונה היה נטע‪-‬הירש שולחני‪,‬‬ ‫הדיבור על הבנק השלישי‪ ,‬שיש‬
‫אם על שני העסקים — השולחנאות‬ ‫חלפן ובנקאי בזעיר אנפין‪ .‬שולחן‬ ‫שקראו לו ״חצי בנק״‪ ,‬של האחים‬
‫והדואר — היתה פרנסתו של נטע־‬ ‫החליפין שלו היה חציו בחנות וחציו‬
‫הירש‪ ,‬חביבה מהם היתה עליו אומ­‬ ‫מחוץ לחנות‪ .‬בתוך החנות היה ארון‬ ‫המבורגר‪.‬‬
‫נותו השלישית שעסק בה לשם מצווה‬ ‫ברזל בו נעולים כל הכספים לשעות‬ ‫הבנק שכן בחנות קטנה ברחוב‬
‫והוא‪ ,‬היותו מוהל‪ .‬נטע‪-‬הירש‪ ,‬כאחיו‬ ‫הלילה‪ .‬נוסף לחלפנות שהעסיקה את‬ ‫הבזאר שרהיטיה היו קופת ברזל‬
‫פנחס‪ ,‬וכאחיו מאיר ביפו‪ ,‬היו מוהלים‬ ‫בעליה‪ ,‬עשה גם בעסקי חליפין עם‬ ‫ישנה‪ ,‬שולחן וספסלים אחדים‪ .‬הונו‬
‫מומחים‪ ,‬״וכשבאת בשעות הבוקר‬ ‫חוץ לארץ על‪-‬ידי הבנקים הגדולים‬ ‫היסודי של הבנק היה פעוט‪ ,‬אבל‬
‫לחנותו של נטע־הירש ולא מצאתו‪,‬‬ ‫בהיות בעליו מעורבים עם הבריות‪,‬‬
‫ידע שיש לו ברית‪-‬מילה היום״‪ .‬זו‬ ‫יותר שהיה קשור עמהם״‪.‬‬ ‫רכשו את אמונם של מנהלי מוסדות‬
‫היתה סיבה מספקת לסגוד את ה״ב‪-‬‬ ‫על סמך תיאורו של פרומקין מסת­‬ ‫תורה וחסד בירושלים‪ ,‬של ״כול­‬
‫נק״‪ ,‬כלומד‪ ,‬להכניס את אדגז החלפ­‬ ‫בר כי ״בנק המבורגר״ היה ממוקם‬ ‫לים״‪ ,‬והיו לסוכניהם‪ .‬מנהלי המוס­‬
‫במורד רחוב דוד‪ ,‬בחנות שמספרה ‪72‬‬ ‫דות וה״כוללים״ היו מוכרים את כל‬
‫נות פנימה ולתת ללקוחות להמתין‪.‬‬ ‫מול ״הבזאר הצלבני״‪ ,‬המשמש כיום‬ ‫ההמחאות וכסף הניר שקיבלו‬
‫איש החינוך אפרים כהן רייס‪ ,‬כותב‬ ‫מתומכיהם באירופה ואמריקה לבנה‬
‫בספרו ״מזכרונות איש ירושלים״‬ ‫כשוק למכירת ירקות‪.‬‬ ‫— את תמורתם היו מפקידים אצל‬
‫ומספר; ״בירושלים היו אז שני בנקים‬ ‫האחים והיו מושכים המחאות לפי‬
‫ו״חצי״‪ :‬הבנק של ולירו‪ ,‬והבנק של‬
‫שפיטלר‪ ,‬שוויצרי‪-‬אבנגלי‪ ,‬שהיה‬ ‫‪14‬‬
‫שותפו של פרוטיגר‪ .‬׳חצי הבנק׳‬
‫היתה חנותם הקטנה של האחים‬
‫המבורגר ברחוב ה׳בטרק׳‪ .‬יתרון על‬
‫כל הבנקים נתתי ל׳חצי הבנק׳ דוקא‪.‬‬
‫בחנות זו אפשר היה לשמוע גם‬
‫חדשות מן העיר וגם מעט לשון הרע‪.‬‬
‫נטע‪-‬הידש המבודגד היה יושב תכו‪-‬‬