Page 14 - etmol_134
P. 14

‫דואר וברית מילה‬               ‫האחים המבותר ‪-‬‬
                                            ‫בנקאים‬
‫האומנות השניה של ר׳ נטע‪-‬הירש‬                ‫ומוהלים‬
‫המבורגר‪ ,‬היתה ניהול עסקי דואר‬
‫בתוככי העיר העתיקה‪ .‬בימים ההם‬                       ‫פשיטת הרגל הראשונה בירושלים‬
‫— מספר פרומקין — עוד לא היה‬
‫בית דואר רוסי בירושלים‪ .‬המכתבים‬     ‫מאיר המבותר‪,‬‬                        ‫מאת שבתי זכריה‬
‫והכספים שהיו באים בעיקר מרוסיה‪,‬‬     ‫סוכן דואר ביפו‬
‫היו נמסרים על‪-‬ידי רבי החובלים של‬
‫האניות הרוסיות‪ ,‬לסוכן החברה של­‬     ‫הצורך‪ .‬הבנק היה הקונה העיקרי‬        ‫בסימטאות החשוכות של ירושלים‬
‫הם ביפו‪ ,‬והסוכן היה מוסרם לאחיו‬     ‫בעיר של המחאות מבנקים מחו״ל‪.‬‬        ‫העתיקה‪ ,‬פעל בסוף המאה ה־‪19‬‬
‫של ר׳ נטע‪-‬הירש — ר׳ מאיר‬            ‫לבנק היו קשרים עם בנקים גדולים‬      ‫״בנק״ שיסדוהו וניהלוהו משך כעש­‬
‫המבורגר‪ ,‬ביפו‪ .‬את הדואר עבור‬        ‫בערים הגדולות של אירופה ואמרי­‬      ‫רים שנה האחים המבורגר‪ ,‬ועל שמם‬
‫ירושלים היה מאיר מעביר לאחיו‬        ‫קה‪ ,‬וסוחרי ירושלים היו קונים ממנו‬
‫אשר ״בעיר זו‪ ...‬והיו בני אדם‬                                                                        ‫גם נקרא‪.‬‬
‫שוחרים לפתחו של ר׳ נטע‪-‬הירש‬           ‫המחאות של בנקים מחוץ לארץ‪.‬‬        ‫הבנק נמצא במורד רחוב דוד‪,‬‬
‫לדרוש‪ ,‬אם הגיע מכתב מהמתרחצים‬       ‫השופט גד פרומקין מספר בספרו‬         ‫באיזור שנקרא ה״באזר״‪ .‬הוא הת­‬
                                    ‫״דרך שופט בירושלים״ על הבנק‬         ‫חיל‪ ,‬כפי שהחלו הבנקים היהודיים‬
 ‫בימה של יפו‪ ...‬או מכתב מרוסיה״‪.‬‬    ‫וסביבתו‪ :‬״משוק הבשמים‪ ,‬בעיר‬         ‫האחרים — בעסקי חלפנות‪ .‬נטע‬
‫החומר החשוב ביותר במחלקה זו‬         ‫העתיקה אנו פונים ימינה‪ ,‬לכל אורך‬    ‫צבי‪-‬הירש המבורגר ואחיו פנחס‪,‬‬
‫של בית עיסוקי האחים המבורגר היו‬     ‫רחוב דוד עד ׳שער יפו׳‪ .‬מיד לימין‬    ‫בניו של ר׳ משה המבורגר )נובומס‪-‬‬
‫ה״פאווייסטקות״‪ ,‬הלא הם מכתבים‬       ‫הרחוב הצר הזה היה הבזאר —‬           ‫טה(‪ ,‬סבבו בין החנויות בשווקי‬
‫עם שטרות כסף בתוכם‪ ,‬שהיו נשלחים‬     ‫מבוא מקומר ארוך ורחב ששימש‬          ‫ירושלים‪ ,‬ופרטו מטבעות של זהב‬
‫מרוסיה למוסדות ״החסד והצדקה״‬        ‫כשוק התבואה‪ ,‬ושם היינו קונים‬
‫וליחידים בירושלים‪ ,‬בתוך מעטפת בד‬    ‫שעורה בשביל החמור של אבא‪.‬‬                             ‫וכסף ל״כסף קטן״‬
‫לבנה שכתובת דוסית עליה וחותמות‬      ‫ממש מול הבזאר היתה חנות קטנה‬        ‫עסקיהם גדלו ובתחילת שנות ה‪80-‬‬
‫שעווה אדומות מכסות אותה פנים‬        ‫וצרה‪ ,‬שניים על שניים‪ ,‬שתפקידה‬       ‫של המאה ה‪ ,19-‬שכרו חנות ברחוב‬
‫ואהוד‪ .‬״פעמיים היו נזקקין לנטע‪-‬‬     ‫חשוב בחיי ירושלים של אותה‬           ‫ה״בטרק״‪ ,‬ועסקו בה בשולחנות‪,‬‬
‫הידש עם ׳פאווייסטקה׳ שכזו —‬         ‫תקופה‪ .‬היתה זו חנותו של ר׳‬
‫אחת כשבאו לקבל אותה‪ ,‬ואחת‬           ‫נטע‪-‬הירש המבורגר‪ ,‬תלמיד חכם‬                ‫במתן אשראי וקבלת פקדונות‪.‬‬
‫כאשד נפתח המכתב במוסד והוציאו‬       ‫פיקח ונבון שעסק בכל שלוש‬            ‫יצחק שריון‪ ,‬איש ירושלים‪ ,‬מספר‬
‫ממנו את שטדות הדובל‪ .‬ואז מיד חזדו‬   ‫אומנויותיו במסירות וחריצות רבה‪.‬‬     ‫בזכרונותיו על חיי המסחר בעיר‪ ,‬על‬
‫לנטע‪-‬הירש למכדם‪ ,‬ולקבל תמודתם‬       ‫על שתי אומנויות היתה פרנסתו‪,‬‬        ‫שלושה בנקים בירושלים — ״בנק‬
                                    ‫ובשלישית עסק לשם מצווה‪ .‬בראש‬        ‫ולירד׳ ו״בנק פרוטיגר״‪ ,‬ומרחיב את‬
                  ‫במטבעות המקום״‪.‬‬   ‫ובראשונה היה נטע‪-‬הירש שולחני‪,‬‬       ‫הדיבור על הבנק השלישי‪ ,‬שיש‬
‫אם על שני העסקים — השולחנאות‬        ‫חלפן ובנקאי בזעיר אנפין‪ .‬שולחן‬      ‫שקראו לו ״חצי בנק״‪ ,‬של האחים‬
‫והדואר — היתה פרנסתו של נטע־‬        ‫החליפין שלו היה חציו בחנות וחציו‬
‫הירש‪ ,‬חביבה מהם היתה עליו אומ­‬      ‫מחוץ לחנות‪ .‬בתוך החנות היה ארון‬                                ‫המבורגר‪.‬‬
‫נותו השלישית שעסק בה לשם מצווה‬      ‫ברזל בו נעולים כל הכספים לשעות‬      ‫הבנק שכן בחנות קטנה ברחוב‬
‫והוא‪ ,‬היותו מוהל‪ .‬נטע‪-‬הירש‪ ,‬כאחיו‬   ‫הלילה‪ .‬נוסף לחלפנות שהעסיקה את‬      ‫הבזאר שרהיטיה היו קופת ברזל‬
‫פנחס‪ ,‬וכאחיו מאיר ביפו‪ ,‬היו מוהלים‬  ‫בעליה‪ ,‬עשה גם בעסקי חליפין עם‬       ‫ישנה‪ ,‬שולחן וספסלים אחדים‪ .‬הונו‬
‫מומחים‪ ,‬״וכשבאת בשעות הבוקר‬         ‫חוץ לארץ על‪-‬ידי הבנקים הגדולים‬      ‫היסודי של הבנק היה פעוט‪ ,‬אבל‬
‫לחנותו של נטע־הירש ולא מצאתו‪,‬‬                                           ‫בהיות בעליו מעורבים עם הבריות‪,‬‬
‫ידע שיש לו ברית‪-‬מילה היום״‪ .‬זו‬                ‫יותר שהיה קשור עמהם״‪.‬‬     ‫רכשו את אמונם של מנהלי מוסדות‬
‫היתה סיבה מספקת לסגוד את ה״ב‪-‬‬       ‫על סמך תיאורו של פרומקין מסת­‬       ‫תורה וחסד בירושלים‪ ,‬של ״כול­‬
‫נק״‪ ,‬כלומד‪ ,‬להכניס את אדגז החלפ­‬    ‫בר כי ״בנק המבורגר״ היה ממוקם‬       ‫לים״‪ ,‬והיו לסוכניהם‪ .‬מנהלי המוס­‬
                                    ‫במורד רחוב דוד‪ ,‬בחנות שמספרה ‪72‬‬     ‫דות וה״כוללים״ היו מוכרים את כל‬
  ‫נות פנימה ולתת ללקוחות להמתין‪.‬‬    ‫מול ״הבזאר הצלבני״‪ ,‬המשמש כיום‬      ‫ההמחאות וכסף הניר שקיבלו‬
‫איש החינוך אפרים כהן רייס‪ ,‬כותב‬                                         ‫מתומכיהם באירופה ואמריקה לבנה‬
‫בספרו ״מזכרונות איש ירושלים״‬                        ‫כשוק למכירת ירקות‪.‬‬  ‫— את תמורתם היו מפקידים אצל‬
‫ומספר; ״בירושלים היו אז שני בנקים‬                                       ‫האחים והיו מושכים המחאות לפי‬
‫ו״חצי״‪ :‬הבנק של ולירו‪ ,‬והבנק של‬
‫שפיטלר‪ ,‬שוויצרי‪-‬אבנגלי‪ ,‬שהיה‬                                                                           ‫‪14‬‬
‫שותפו של פרוטיגר‪ .‬׳חצי הבנק׳‬
‫היתה חנותם הקטנה של האחים‬
‫המבורגר ברחוב ה׳בטרק׳‪ .‬יתרון על‬
‫כל הבנקים נתתי ל׳חצי הבנק׳ דוקא‪.‬‬
‫בחנות זו אפשר היה לשמוע גם‬
‫חדשות מן העיר וגם מעט לשון הרע‪.‬‬
‫נטע‪-‬הידש המבודגד היה יושב תכו‪-‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19