Page 14 - etmol_134
P. 14
דואר וברית מילה האחים המבותר -
בנקאים
האומנות השניה של ר׳ נטע-הירש ומוהלים
המבורגר ,היתה ניהול עסקי דואר
בתוככי העיר העתיקה .בימים ההם פשיטת הרגל הראשונה בירושלים
— מספר פרומקין — עוד לא היה
בית דואר רוסי בירושלים .המכתבים מאיר המבותר, מאת שבתי זכריה
והכספים שהיו באים בעיקר מרוסיה, סוכן דואר ביפו
היו נמסרים על-ידי רבי החובלים של
האניות הרוסיות ,לסוכן החברה של הצורך .הבנק היה הקונה העיקרי בסימטאות החשוכות של ירושלים
הם ביפו ,והסוכן היה מוסרם לאחיו בעיר של המחאות מבנקים מחו״ל. העתיקה ,פעל בסוף המאה ה־19
של ר׳ נטע-הירש — ר׳ מאיר לבנק היו קשרים עם בנקים גדולים ״בנק״ שיסדוהו וניהלוהו משך כעש
המבורגר ,ביפו .את הדואר עבור בערים הגדולות של אירופה ואמרי רים שנה האחים המבורגר ,ועל שמם
ירושלים היה מאיר מעביר לאחיו קה ,וסוחרי ירושלים היו קונים ממנו
אשר ״בעיר זו ...והיו בני אדם גם נקרא.
שוחרים לפתחו של ר׳ נטע-הירש המחאות של בנקים מחוץ לארץ. הבנק נמצא במורד רחוב דוד,
לדרוש ,אם הגיע מכתב מהמתרחצים השופט גד פרומקין מספר בספרו באיזור שנקרא ה״באזר״ .הוא הת
״דרך שופט בירושלים״ על הבנק חיל ,כפי שהחלו הבנקים היהודיים
בימה של יפו ...או מכתב מרוסיה״. וסביבתו :״משוק הבשמים ,בעיר האחרים — בעסקי חלפנות .נטע
החומר החשוב ביותר במחלקה זו העתיקה אנו פונים ימינה ,לכל אורך צבי-הירש המבורגר ואחיו פנחס,
של בית עיסוקי האחים המבורגר היו רחוב דוד עד ׳שער יפו׳ .מיד לימין בניו של ר׳ משה המבורגר )נובומס-
ה״פאווייסטקות״ ,הלא הם מכתבים הרחוב הצר הזה היה הבזאר — טה( ,סבבו בין החנויות בשווקי
עם שטרות כסף בתוכם ,שהיו נשלחים מבוא מקומר ארוך ורחב ששימש ירושלים ,ופרטו מטבעות של זהב
מרוסיה למוסדות ״החסד והצדקה״ כשוק התבואה ,ושם היינו קונים
וליחידים בירושלים ,בתוך מעטפת בד שעורה בשביל החמור של אבא. וכסף ל״כסף קטן״
לבנה שכתובת דוסית עליה וחותמות ממש מול הבזאר היתה חנות קטנה עסקיהם גדלו ובתחילת שנות ה80-
שעווה אדומות מכסות אותה פנים וצרה ,שניים על שניים ,שתפקידה של המאה ה ,19-שכרו חנות ברחוב
ואהוד .״פעמיים היו נזקקין לנטע- חשוב בחיי ירושלים של אותה ה״בטרק״ ,ועסקו בה בשולחנות,
הידש עם ׳פאווייסטקה׳ שכזו — תקופה .היתה זו חנותו של ר׳
אחת כשבאו לקבל אותה ,ואחת נטע-הירש המבורגר ,תלמיד חכם במתן אשראי וקבלת פקדונות.
כאשד נפתח המכתב במוסד והוציאו פיקח ונבון שעסק בכל שלוש יצחק שריון ,איש ירושלים ,מספר
ממנו את שטדות הדובל .ואז מיד חזדו אומנויותיו במסירות וחריצות רבה. בזכרונותיו על חיי המסחר בעיר ,על
לנטע-הירש למכדם ,ולקבל תמודתם על שתי אומנויות היתה פרנסתו, שלושה בנקים בירושלים — ״בנק
ובשלישית עסק לשם מצווה .בראש ולירד׳ ו״בנק פרוטיגר״ ,ומרחיב את
במטבעות המקום״. ובראשונה היה נטע-הירש שולחני, הדיבור על הבנק השלישי ,שיש
אם על שני העסקים — השולחנאות חלפן ובנקאי בזעיר אנפין .שולחן שקראו לו ״חצי בנק״ ,של האחים
והדואר — היתה פרנסתו של נטע־ החליפין שלו היה חציו בחנות וחציו
הירש ,חביבה מהם היתה עליו אומ מחוץ לחנות .בתוך החנות היה ארון המבורגר.
נותו השלישית שעסק בה לשם מצווה ברזל בו נעולים כל הכספים לשעות הבנק שכן בחנות קטנה ברחוב
והוא ,היותו מוהל .נטע-הירש ,כאחיו הלילה .נוסף לחלפנות שהעסיקה את הבזאר שרהיטיה היו קופת ברזל
פנחס ,וכאחיו מאיר ביפו ,היו מוהלים בעליה ,עשה גם בעסקי חליפין עם ישנה ,שולחן וספסלים אחדים .הונו
מומחים ,״וכשבאת בשעות הבוקר חוץ לארץ על-ידי הבנקים הגדולים היסודי של הבנק היה פעוט ,אבל
לחנותו של נטע־הירש ולא מצאתו, בהיות בעליו מעורבים עם הבריות,
ידע שיש לו ברית-מילה היום״ .זו יותר שהיה קשור עמהם״. רכשו את אמונם של מנהלי מוסדות
היתה סיבה מספקת לסגוד את ה״ב- על סמך תיאורו של פרומקין מסת תורה וחסד בירושלים ,של ״כול
נק״ ,כלומד ,להכניס את אדגז החלפ בר כי ״בנק המבורגר״ היה ממוקם לים״ ,והיו לסוכניהם .מנהלי המוס
במורד רחוב דוד ,בחנות שמספרה 72 דות וה״כוללים״ היו מוכרים את כל
נות פנימה ולתת ללקוחות להמתין. מול ״הבזאר הצלבני״ ,המשמש כיום ההמחאות וכסף הניר שקיבלו
איש החינוך אפרים כהן רייס ,כותב מתומכיהם באירופה ואמריקה לבנה
בספרו ״מזכרונות איש ירושלים״ כשוק למכירת ירקות. — את תמורתם היו מפקידים אצל
ומספר; ״בירושלים היו אז שני בנקים האחים והיו מושכים המחאות לפי
ו״חצי״ :הבנק של ולירו ,והבנק של
שפיטלר ,שוויצרי-אבנגלי ,שהיה 14
שותפו של פרוטיגר .׳חצי הבנק׳
היתה חנותם הקטנה של האחים
המבורגר ברחוב ה׳בטרק׳ .יתרון על
כל הבנקים נתתי ל׳חצי הבנק׳ דוקא.
בחנות זו אפשר היה לשמוע גם
חדשות מן העיר וגם מעט לשון הרע.
נטע-הידש המבודגד היה יושב תכו-