Page 10 - etmol_134

‫החוזרים וזרם התרומות והתמיכה‬ ‫מאת אהרון יפה‬ ‫רוסיה עברה לנצרות במאה ה־‪.10‬‬
‫למפעלים הרוסים בארץ‪ ,‬גבר‪.‬‬ ‫לפני כן הגיעו מיסיונרים נוצרים־‬
‫על שליטי האימפריה העות׳מאנית‬ ‫יוונים לאזורים שהיו מאוכלסים בסל־‬
‫במלחמת קרים )‪ (1856-1855‬חזרה‬ ‫הנחלשת שתבטיח הגנה וביטחון‬ ‫בים והמירו את דתם של רבים מהם‪,‬‬
‫רוסיה‪ ,‬שלחמה בתורכים‪ ,‬להיות‬ ‫לעולי‪-‬הרגל לארץ הקודש יחד עם‬ ‫אך רק בשנת ‪ 988‬התנצר הדוכס‬
‫האויב השנוא ומרבית הנתינים‬ ‫זכויות שונות לנוצרי הארץ‪ ,‬הנתונים‬ ‫הגדול ולאדימיר מקייב ואימץ את‬
‫הרוסיים בארץ‪ ,‬חלקם הגדול אנשי‬ ‫האמונה היוונית־אורתודוכסית כדת‬
‫דת‪ ,‬גורשו‪ .‬אולם לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫לחסות מדינות אירופה‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬ובעקבותיו התנצרו רבים‬
‫החלו הרוסים בפעילות רבה להרחבת‬ ‫באזור הדנייפר‪ .‬כמרים אלה‪ ,‬ובראשם‬
‫השפעתם‪ .‬ב‪ 1858-‬רכשו נציגי הכנסיה‬ ‫נציג הכנסיה הראשון‬ ‫הכומר קיריל‪ ,‬הביאו אתם גם את‬
‫שטח אדמה גדול בירושלים ליד הדרך‬ ‫האותיות הרוסיות הידועות ככתב‬
‫ליפו‪ ,‬כדי להקים שם את מוסדותיהם‪,‬‬ ‫עד ‪ 1820‬טופלו כל ענייני ארץ‬
‫הקודש‪ ,‬ובכללם ענייני עולי הרגל‪,‬‬ ‫קירילי‪.‬‬
‫כנסיה‪ ,‬בתי‪-‬הארחה ומנזרים‪.‬‬ ‫בידי המשלחת הרוסית בקושטא‪.‬‬ ‫הרוסים הטמיעו את אמונתם החד­‬
‫הם החליטו להעלות את דרג הנציג‬ ‫בשנה זו נפתחה קונסוליה רוסית‬ ‫שה בלהט‪ .‬הדת הפכה לחלק אינט­‬
‫הדתי הרוסי בארץ‪ ,‬ובחרו לשם כך‬ ‫ביפו‪ ,‬שאל נמלה הגיעו אניות עולי‪-‬‬ ‫גרלי בחיי היום‪-‬יום וכל פעולה‬
‫מלומד צעיר מהפקולטה לתיאולוגיה‬ ‫הרגל‪ .‬ב‪ 184!-‬הונחה השגריר הרוסי‬ ‫חשובה לוותה בטקס דתי‪ .‬כן התפתח‬
‫של האקדמיה של סנט‪-‬פטרסבורג‬ ‫בקושטא לפתוח במגעים עם ״השער‬ ‫בין הסלבים נוהג העלייה לרגל למ­‬
‫בשם סיריל‪ .‬כדי לתת לו ולמשרתו‬ ‫העליון״ על מנת להקים מרכזי איכסון‬ ‫קומות קדושים‪ ,‬על‪-‬פי‪-‬רוב מנזרים‬
‫מעמד רם וסמכות רבה הוא מונה‬ ‫בארץ לעולי‪-‬הרגל ולאבטח את שיי‪-‬‬ ‫באתרים מרוחקים ואתרי קבורה של‬
‫לתפקיד הבישוף של מליטופול‪ ,‬איזור‬ ‫רותיהם‪ .‬באותה שנה נשלח לארץ‪-‬‬ ‫קדושים‪ .‬אבל העולים לרגל יצאו גם‬
‫בדרום רוסיה‪ .‬מעמד זה היה צריך‬ ‫ישראל שליח הכנסיה הרוסית הרא­‬ ‫לדרך ארוכה יותר מעבר לגבולות‬
‫לעמוד לו בעת הניסיונות לדחוק אותו‬ ‫שון‪ ,‬הארכימנדריט סיריל‪ .‬הוא יצא‬ ‫רוסיה — לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לארץ הקו­‬
‫לשוליים מצד אנשי הפטריארכיה‬ ‫לארץ כעולה‪-‬רגל בעל משכורת צנועה‬ ‫דש‪ ,‬מקום הולדתו וקבורתו של מייסד‬
‫היוונית של ירושלים ״מתחריהם״‬ ‫בת ‪ 1,200‬רובלים לשנה‪ .‬הוא הונחה‬ ‫הדת הנוצרית‪ .‬העדות הכתובה הרא­‬
‫של האורתודוכסים הרוסים‪ .‬כשהגיע‬ ‫להתאכסן במנזרים יוונים וכן לחזק‬ ‫שונה של עולה־רגל לירושלים מרו­‬
‫הבישוף לירושלים‪ ,‬ב‪ 31-‬בינואר‬ ‫את היחסים עם הפטריארך ‪ W‬ירוש­‬ ‫סיה‪ ,‬היא זו של הנזיר וארלאן משנת‬
‫‪ ,1858‬זכה לקבלת פנים חמה מעו‪-‬‬ ‫לים‪ .‬לארכימנדריט סיריל לא היה‬ ‫‪ . 1062‬במאה שלאחר מכן השאיר‬
‫לי‪-‬רגל ומערבים אורתודוכסים‪ ,‬הבי­‬ ‫מעמד רשמי‪ ,‬לא כסף ולא עורף‬ ‫האח אבוט דניאל תיאור מפורט של‬
‫שוף הצליח להשיג את הכרת‬ ‫פוליטי‪ .‬כל אלה גרמו לחזרתו המהי­‬ ‫מסעו לפלשתינה ולאתרים קדושים‬
‫הממשלה העות׳מאנית במשלחתו‪,‬‬ ‫רה לרוסיה‪ ,‬מבלי שהגשים הרבה מן‬ ‫בהם ביקר‪ .‬הנזיר מספר‪ ,‬כי הוא‬
‫כנפרדת מהפטריארכיה היוונית של‬ ‫הדליק אש תמיד בכנסיית הקבר בשם‬
‫המשימות שהוטלו עליו‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬שעד אז פעלו ביחד‪.‬‬ ‫ב‪ ,1843-‬לאחר מיון מועמדים רבים‪,‬‬ ‫״כל רוסיה״‪.‬‬
‫משימתו הראשונה של הבישוף‬ ‫התמנה הארכימנדריט פורפירי על‪-‬ידי‬ ‫משנפלה ירושלים ב‪ 1517-‬לידי‬
‫סיריל היתה הגברת ההשפעה האור‪-‬‬ ‫הסינור‪ ,‬הנהגת הכנסיה והממשלה‬ ‫התורכים עברה הפטריארכיה היוו‪-‬‬
‫תודוכסית‪-‬רוסית בין הערבים‪ .‬לשם‬ ‫הרוסית‪ ,‬כשליח הכנסיה לארץ הקו­‬ ‫נית‪-‬אורתודוכסית המקומית‪ ,‬הפטרו­‬
‫כך ייסד בית‪-‬ספר וכנסיה אורתודוכ­‬ ‫דש‪ .‬מעט לפניו מונה הבישוף האנג­‬ ‫נית של עולי‪-‬הרגל הרוסים‪ ,‬לקושטא‪.‬‬
‫סית‪ ,‬דאג לחזק את תדמית רוסיה‬ ‫ליקני הראשון אלכסנדר לבישוף‬ ‫גם פטריארך אנטיוכיה עבר לחצר‬
‫הקיסרית ואף‪-‬כי לא רבים המירו דתם‬ ‫האנגלי‪-‬פרוסי של ירושלים‪ .‬הארכימ‪-‬‬ ‫הפטריארך בקונסטנטינופול שם הת­‬
‫לאורתודוכסיה‪ ,‬הרי שערבים רבים‬ ‫נדריט פורפירי רכש את אמונם של‬ ‫רכזו ראשי הכנסייה האורתודוכסית‪.‬‬
‫ביקשו את חסותה והגנתה של המ­‬ ‫תושבים ערבים רבים‪ .‬מסופר כי עקב‬ ‫לקהילות המקומיות שוב לא היה‬
‫המחסור בתקציב הוא השתמש בכספי‬ ‫ייצוג בעל השפעה והגנה על האינ­‬
‫שלחת הדתית הרוסית‪.‬‬ ‫משכורתו כדי למלא את משימותיו‪.‬‬ ‫טרסים שלהם ועולי‪-‬הרגל שעשו‬
‫המשלחת התמקמה במנזר היווני‬ ‫דבר מסירותו לתפקידו התפשט במול­‬ ‫דרכם לארץ הקודש‪ ,‬נותרו כמעט‬
‫בתוך העיר העתיקה של ירושלים‬ ‫דת הרוסית באמצעות עולי‪-‬הדרך‬ ‫חסרי הגנה‪ .‬הם נפגעו בידי סוחרים‬
‫ובמקביל החלו העבודות לבניית הקונ­‬ ‫רמאים‪ ,‬שודדי דרכים ואף מורי‪-‬דרך‪,‬‬
‫סוליה‪ ,‬משרדי המשלחת הדתית‪ ,‬בית‪-‬‬
‫הארחה לעולי‪-‬רגל וכנסיה ב״מוסקו‪-‬‬ ‫ועברו במסעם השפלות רבות‪.‬‬
‫ביה״‪ ,‬הוא ״מגרש הרוסים״‪ ,‬העבודות‬ ‫מצב זה נמשך זמן רב‪ ,‬עד למאה ה‪-‬‬
‫נמשכו זמן רב‪ ,‬עד שקמו המבנים‬ ‫‪ .19‬אז החלו מעצמות אירופה ללחוץ‬
‫המפוארים המוכרים לנו עד היום‬
‫‪10‬‬