Page 6 - etmol_134
P. 6

‫לשיעורים; וכשעמדו פעם התלמידים‬          ‫‪m‬‬                ‫שלושה יהודים נודעים מן הבולטים‬
‫בפני בעיה קשה שלא ידעו את‬                                ‫באנשי הרוח במאה ה־‪ 12‬בבבל‪,‬‬
‫פתרונה‪ ,‬נכנס אבו אלברכאת‪ ,‬ביקש‬         ‫התאסלמו‬           ‫שיצרו יצירות חשובות בעברית‪ ,‬נטשו‬
‫רשות‪ ,‬וציטט את גלנוס באותו עניין‬       ‫הסלוסוף‬           ‫את דת אבותיהם והתאסלמו‪ ,‬הראשון‬
‫ואף ציין את הזמן המדויק שבו למדו‬                         ‫בהם היה אבו אלברכאת אבן מלכא‬
‫את הדבר‪ ,‬ומאז קיבלו אבו אלחסן‬                            ‫יליד בלד‪ ,‬הסמוכה למוצל‪ .‬לפי אחת‬
                                                         ‫הגרסאות היה אלברכאת רופא של‬
                              ‫וקירבו‪.‬‬                    ‫סןף אלדין שליט מוצל‪ ,‬בשנים ‪/50‬‬
‫נאמר שאחרי שהתאסלם ביקש אבו‬                              ‫‪ .1149‬לפי גרסה אחרת היה רופאו של‬
‫אלברכאת להוכיח שאמנם המיר את‬                             ‫הסולטאן מחמוד באזור ג׳באל במדי‪.‬‬
‫דתו בתום לב והכריז שהוא מבקש את‬                          ‫אשת מחמוד מתה ממחלה‪ ,‬ומפחד‬
‫קללת אלוהים על היהודים ועל בני‬                           ‫שמא יהרוג אותו הסולטאן‪ ,‬התאסלם‬
‫היהודים )כלומר גם על עצמו(‪ .‬על‬                           ‫אבו אלברכאת‪ .‬גרסה אחרת היא‬
‫מוהד׳ב שהיה רופא חשוב‪ ,‬נאמר כי‬                           ‫שהתאסלם אחרי שחיברו נגדו חרוזי‬
‫״היה תלמידו של אבו אלברכאת‪,‬‬                              ‫שטנה בהיותו יהודי‪ .‬על מעשי הריפוי‬
‫רופא יהודי‪ ,‬בבגדאד״‪ .‬בסוף ימיו‬                           ‫שלו סיפרו סיפורים נפלאים‪ .‬הוא‬
‫חלה אבו אלברכאת בצרעת‪ ,‬ניסה‬                              ‫ריפא חולה נפש שטען שיש לו כל‬
‫לרפא את עצמו‪ ,‬אך התעוור ומת‬                              ‫הזמן כד על הראש‪ ,‬על־ידי שציווה על‬
                                                         ‫שניים מעבדיו להפיל כאילו את הכד‪,‬‬
                          ‫ממחלה זו‪.‬‬                      ‫ולהראות לו מיד כד שבור שנפל‬
                                                         ‫כביכול מראשו‪ .‬במקרה של ׳דאחס׳‬
      ‫פירושים ותלמוד‬                    ‫המשווו‬           ‫)פנריציום‪ ,‬דלקת בציפורן( נהג לקטוע‬
                                       ‫והמתמטיסאי‬        ‫את פרק האצבע‪ ,‬שאם לא כן מתפשט‬
‫יש לנו ידיעות גם על הצד היהודי‬                           ‫הזיהום ועלול לגרום אף למוות‪ .‬הוא‬
‫בחייו ובפעילותו של אבו אלברכאת‪,‬‬             ‫מאת משה גיל‬  ‫ריפא את שיעולו של בגדאדי אחד על‬
‫הוא ברוך בן מלך‪ ,‬שידוע בזכות‬                             ‫ידי שציווה עליו לאכול ׳נאמג׳‪ ,‬מין‬
‫שרידים שנותרו מפירושיו לתלמוד‪.‬‬         ‫שלושה מן הבולטים‬  ‫פרי הדר שגרם להתגברות השיעול‪.‬‬
‫בכתבי הגניזה הקאהירית נמצאות‬               ‫באנשי הרוה‬    ‫שיטת הריפוי שלו עוררה תימהון רב‪,‬‬
‫מובאות מפירושיו‪ ,‬וכנראה שחיבר‬                            ‫בייחוד משום שהיה מחליט על‬
‫פירוש למסכת סוטה‪ .‬מי שעסקו‬             ‫היהודים בעיראק י‬  ‫האמצעים הדרושים לפי בדיקת הלי­‬
‫בימינו במחקר על אבו אלברכאת לא‬            ‫עברו לאיסלם‪,‬‬   ‫חה‪ .‬הוא מת בסביבות שנת ‪,1165‬‬
‫נתנו את דעתם לזהות זו עם ברוך בן‬                         ‫והוא בן שמונים )ויש האומרים‪,‬‬
‫מלך‪ .‬אמנם‪ ,‬יצחק בן אברהם אבן‬           ‫האם גרמה ל כ ^ ו‬  ‫תשעים( לפני מותו השיג את הבטחתו‬
‫עזרא‪ ,‬קורא לו בשיר שהקדיש לו —‬            ‫תנועה משיחית‬   ‫של הח׳ליפה שנכסיו יעברו לבנותיו‪,‬‬
‫נתנאל‪ ,‬שהוא תרגום עברי מקובל‬                ‫שנכשלה?‬
‫לשם הערבי הבת אללה )מתנת אלו­‬                                       ‫אף־על־פי שלא התאסלמו‪.‬‬
‫הים(‪ ,‬אבל בשום מקום אחר אינו‬                             ‫אבו אלברכאת נחשב כפילוסוף‬
‫נקרא — על פי כל הידוע — נתנאל‪,‬‬                           ‫הבולט בעיראק‪ ,‬והעריכו שאף הגיע‬
‫ואילו הכינוי אבו אלברכאת )אבי‬                            ‫לדרגת ״פילוסוף ממין אריסטו״‪ .‬על‬
‫הברכות( מתאים בלי ספק לאדם‬                               ‫כן נקרא בפי בני זמנו‪ :‬״אוחד‬
‫ששמו ברוך‪ .‬ואין מלכא הארמי אלא‬                           ‫אלזמאן״ )היחיד בדורו(‪ .‬הוא עצמו‬
‫מלך העברי‪ .‬אבו אלברכאת חיבר גם‬                           ‫לא הכחיש זאת‪ ,‬וביקש שיכתבו על‬
                                                         ‫מצבתו‪ :‬״זה קברו של אוחד אלזמאן‪,‬‬
                 ‫פירוש לספר קהלת‪.‬‬                        ‫אבו אלברכאת איש הלקחים‪ ,‬בעל‬
                                                         ‫ספר הלקחים״‪ ,‬כי החשיב מאוד את‬
   ‫משורר בנו של משורר‬                                    ‫ספרו זה‪ .‬חוץ מספר זה חיבר מספר‬
                                                         ‫מאמרים‪ ,‬בשביל הסולטן עיאת׳ אלדין‬
‫יצחק אבן עזרא‪ ,‬בנו של משורר‬                              ‫ובהם מאמר על הסיבה לזריחת‬
‫ספרד הנודע אברהם אבן עזרא‪ ,‬ליווה‬                         ‫הכוכבים בלילה והיעלמם בשעות‬
‫את יהודה הלוי במסעו למצרים ב­‬                            ‫היום‪ .‬עוד חיבר ספרים על תרופות‪,‬‬
‫! ‪ 114‬והמשיך משם לבבל‪ ,‬שם נפגש‬                           ‫בייחוד תרופות נגד רעלים‪ ,‬ואף כתב‬
‫והתידד עם אבו אלברכאת‪ ,‬העתיק את‬                          ‫איגרת על השכל ומהותו; חיבר קיצור‬
                                                         ‫של כתבי גלינוס ועוד‪ .‬על לימודי‬
            ‫פירושו לקהלת והעריצו‪.‬‬                        ‫הרפואה שלו מסרו שבימי נעוריו‬
‫דברים על יצחק בן אברהם אנחנו‬                             ‫ביקש להיות תלמידו של הרופא‬
‫מוצאים אצל אלחריזי‪ :‬״ועל שירי הבן‬                        ‫המפורסם בזמנו אבו אלחסן סעיד‪,‬‬
‫מזיו האב‪ .‬אך בבואו לארצות מזרח‪,‬‬                          ‫וזה לא קיבלו‪ ,‬מאחר שהיה יהודי;‬
‫כבוד ה׳ עליו לא זרח‪ .‬והסיר מעליו‬                         ‫אבו אלברכאת שיחד את שומר הסף‪,‬‬
‫מעילי הדת היקרים‪ ,‬ופשט את בגדיו‬                          ‫והוא נתן לו לשבת בפרוזדור ולהאזין‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11