Page 216 - peamim130
P. 216
מרקע קראי חילוני ,ובכל זאת נבחר להיות החכם הראשי של קראי קרים בשנת
1915ושל קראי ליטא ופולין בשנת - 1927כנראה בגלל מעמדו הציבורי ולא
בגלל למדנותו הדתית .מאז הוא פעל ללא לאות לנתק כל קשר בין הקראים לעם
ישראל .קיזילוב מתאר את ביקורו של שאפשאל בהליץ בשנת - 1929שבו פגש
במקרה את יצחק בן–צבי -ואיך הקראים המקומיים קיבלו את פניו בשירים
מיוחדים שהיו בהם מונחים יהודיים .למרות שמרנותה של קהילת הליץ ,גם היא
בסופו של דבר אימצה את התאוריות המפוברקות של שאפשאל שהקראים הם
עם תורכי ולא יהודי ,וקיזילוב מנסה להסביר כיצד קרה הדבר .רוב קראי הליץ
הפסיקו להשתמש בכתב עברי ואימצו את הרפורמות הדתיות של שאפשאל.
הכחשת יהדותם עמדה לקראים אלה בשואה ,שכן הנאצים קיבלו את טענתם
שאין להם קשר ליהדות ,לא בגזע ולא בדת .לכן קראי גליציה שרדו באופן פיזי
במלחמת העולם השנייה ,אבל לאחר המלחמה הקהילה ,שהייתה עכשיו בתחום
אוקראינה בברית–המועצות ,הלכה ונעלמה במהירות .בלאו הכי הייתה זו תמיד
כאמור קהילה קטנה ,וקשה היה לה להתאושש גם בגלל הלחץ הסובייטי האנטי–
דתי .אחד המלומדים האחרונים של הקהילה ,זרח זרחוביץ ,שם קץ לחייו בשנת
1952מרוב ייאוש .ובית הכנסת הקראי בהליץ נחרב בשנת .1985
*
נאמר על מייסדי 'חכמת ישראל' בגרמניה במאה התשע עשרה שהם רצו לסדר
ליהדות ,שכביכול עמדה לפני כיליון בזמנם ,קבורה מכובדת .אפשר לומר ששני
ספרים אלה ,המתארים האחד בית קברות ,והאחר קהילה קראית על סף ההכחדתה,
הם בבחינת קבורה לקהילות הקראיות במזרח אירופה .קשה לדמיין שקראי מזרח
אירופה ,שאיבדו קשר לא רק לעם היהודי אלא גם למסורות הקראיות עצמן ,יצליחו
להחזיק מעמד .הקהילה בארץ עדיין חיה וקיימת ושומרת על מסורותיה הדתיות
והאינטלקטואליות -ולאחרונה נציגיה אפילו גיירו נכרים בחוץ לארץ ליהודים
קראים -אבל מצב קראי מזרח אירופה שונה מאוד .שני ספרים אלה מהווים זיכרון
לקהילות קראיות שבמידה מסוימת הרסו את עצמן על ידי התנתקות משורשיהן,
ושלמעשה כמעט אינן קיימות עוד 5.יותר מ– 200שנה לאחר זיופיו של אברהם
פירקוביץ ולאחר שמונים שנה של התנתקות מוחלטת של קראי מזרח אירופה מהעם
היהודי ,יש לברך על שעכשיו יש בידינו שני ספרים אמינים המסוגלים לתרום
תרומה בלתי משוערת לחקר קהילות קראיות אלה.
5ברם לולא הניתוק מעם ישראל ,מן הסתם היו בני הקהילות 214
נספים בשואה.
עיונים וביקורת :דניאל י' לסקר
