Page 23 - etmol 80

‫שפירסם שדמו לכרוזים של הפרטיזנים‪.‬‬ ‫שיחדור איזור וילנה‪ ,‬לשילובנו בתנועת ״הבריחה״• לארץ־‬
‫חלפו עשר שנים נוספות‪ .‬אני החילותי לחקור את תולדות‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫המרד היהודי‪ .‬ביקשתי לבדוק‪ :‬מה קרה באמת‪ ,‬במחצית‬
‫הראשונה של שנות הארבעים‪ ,‬וכיצד התקשרו ביניהן‬ ‫חזרה להונגריה‬
‫התופעות הקוטביות‪-‬לכאורה‪ :‬היאוש והיוזמה‪ :‬הטבח והמ­‬
‫רד‪ .‬בחקר נושאים אלה נרתם יחד עמי חברי‪-‬לנשק ביערות‪,‬‬ ‫הפגישה הבאה היתה לא פחות מפתיעה‪ :‬בשלהי מלחמת־‬
‫צבי בר‪-‬און‪ ,‬שהיה איתי במחנות הפרטיזנים ביערות ליטא‬ ‫העולם‪ ,‬בפברואר ‪ ,1945‬היינו כבר‪ ,‬אני עם קבוצת חברי‬
‫ורוסיה‪ .‬תוך‪-‬כדי המחקר הגענו יום אחד לצריפו של אבא‬ ‫המחתרת ופרטיזנים מליטא הסובייטית‪ ,‬בדרך לנמלי אירד‬
‫קובנר בקיבוץ עין‪-‬החורש ועמנו מכשיר‪-‬הקלטה מסורבל ‪-‬‬ ‫פה‪ ,‬כדי לעלות משם במעפילים לארץ־ישראל‪ .‬התקדמנו‬
‫כדי לרשום את הראיון‪ .‬בנוסף להסבריו המקיפים‪ ,‬שהסתכ­‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬בעיקר בטרמפים על־גבי משאיות צבאיות‬
‫מו על עובדות שהיו עלומות לנו‪ ,‬שמענו מפיו לראשונה את‬ ‫של הצבא האדום‪ .‬חלק מן החברים היו מחופשים ליוונים‬
‫משוחררי מחנות־ריכוז החוזרים למולדתם‪ .‬על פרשת״‬
‫גירסתו על פגישתנו הראשונה ביער‪ ,‬ואלה דבריו‪:‬‬ ‫דרכים באיזור הגבול הפולני־צ׳כוסלובקי נעצרה לפתע‬
‫״זכורה לי הפגישה הרשמית שרציתי שיהיה ידוע עליה‬ ‫המשאית־הצבאית בה נסענו והנהג פתח בשיחה עם חברו‬
‫גם לפיקוד‪ ,‬מכיוון שכל קשר כזה היה חשוד וגם בלשו‬ ‫במשאית צבאית סמוכה‪ .‬הבחנתי שבמשאית השניה ישב‬
‫אחרינו‪ ...‬רכוב על סוס הגעתי למשמר המחנה שלכם‪,‬‬ ‫אבא קובנר ולידו אשה לבושה בגדי איכרים‪ .‬היתה זו צביה‬
‫למזלנו עמדו אז במשמר כמה חברים יהודים‪ ...‬וזכור לי‬ ‫לובטקין‪ ,‬ממפקדות המרד בורשה‪ ,‬ואתם גם הפרטיזן‬
‫שלשני הצדדים היתה זו פגישה מעודדת מאוד‪ ...‬לאחר‪-‬מכן‬ ‫הנודע לייזר לידובסקי‪ ,‬במדי קצין סובייטי‪ .‬ללא שהיות‬
‫קיימנו במידת האפשר קשר עם היהודים שביער‪ ,‬בעיקר עם‬ ‫ושאלות הטיל עלי אז אבא קובנר לנסוע בדחיפות ללובלין‬
‫חברי התנועה‪ ...‬אנחנו גם חיברנו איגרת שתוכנה היה‪:‬‬ ‫ולבצע שם פעולה מסויימת בשירות הבריחה‪ .‬למרות הדרך‬
‫תולדות המאבק שלנו בגיטו‪ ,‬לקח המאבק הזה והרעיונות‬ ‫המסוכנת שבתי לבדי על עקבי לפולין קיבלתי על עצמי‬
‫על מה שעלינו לעשות ביער‪ ,‬ולקראת מה עלינו להנחות‬ ‫שליחות זו מתוך שיכנוע בתוקף סמכותו של אבא קובנר‪,‬‬
‫עצמנו עם השיחרור‪ .‬איגרת זו נמסרה בחשאי מיד ליד וגם‬
‫הוחדרה לתוך המחנה של הקובנאים‪ ...‬אף זוכר אני‬ ‫אם בתור ראש מטה ״הבריחה״ ואם כחבר בכיר ונערץ‪.‬‬
‫שבעיצומה של התכונה לקראת כיבוש וילנה והיציאה‬ ‫לא עברו חודשים רבים ושוב מצאתי עצמי מסב עם אבא‬
‫מהיער דאגנו לכך‪ ,‬שתימסר הוראה לכל אנשינו באשר הם‬ ‫קובנר באירוע חגיגי‪ .‬היה זה המיפגש הידוע‪ ,‬עזנערך ביולי‬
‫שם‪ ,‬כיצד עליהם לנהוג בבואם חזרה למקום מגוריהם לאחר‬ ‫‪ 1945‬בעיירה האיטלקית טרוויזיו‪ ,‬בין שרידי הפרטיזנים‬
‫השיחרור‪ ...‬אגב‪ ,‬בתוך דאגה לקשר הזה שלא יהיה מקרי‬ ‫ממזרח״אירופה ובראשם "אבא קובנר‪ ,‬לבין חיילים‬
‫בלבד‪ ,‬קבענו גם קשרים‪ .‬מצדנו היתה זו רוז׳קה ומצדכם‬ ‫ארצישראלים מהבריגדה ויחידות יהודיות אחרות‪ .‬תוך כדי‬
‫היה ברוך‪ ,‬ואני מוכרח לציין שבתולדות יחידות פרטיזניות‬ ‫האזנה לדברי הקילוסין הנרגשים של המארחים‪ ,‬נפגשו‬
‫שאני יודע עליהן בכתבי התנועה הפרטיזנית ־ קשרים‬ ‫מבטינו וברכנו זה את זה במנוד ראש‪ .‬לא עברו רגעים‬
‫מעטים ומאן־דהוא תקע בכפי פתק ובו הוראה סתומה‪:‬‬
‫כאלה היו נדירים בהחלט״‪.‬‬ ‫״להעביר שלושה מחיילי הבריגדה למחוז חפצם״‪ .‬במקום‬
‫וע ת אמר‪ :‬הרבה יש לנו לדבר על מה שקרה‪ .‬ע ת אתפנה‬ ‫חתימה ‪ -‬באה אות א׳ מסוגננת‪ .‬הרי זו הוראה מאבא קובנר‪.‬‬
‫עוד אני תוהה על הכתוב‪ ,‬התייצבו לפני השלושה במדיהם‬
‫לכך‪.‬‬ ‫ובצרורותיהם‪ .‬הסתבר שהללו מיוצאי הונגריה‪ ,‬״הורשו״‬
‫לערוך ביקור חטוף במולדתם כדי לחפש את בני משפחותי­‬
‫סמלו של דור‬ ‫הם אם נותרו בחיים‪ .‬ועלי‪ ,‬שאך זה עתה הגעתי משם‪ ,‬הוטל‬
‫לחזור ולחצות את הגבול בין אזורי־הכיבוש הבריטי‬
‫עברו שלושים שנה מאז אותה פגישה‪ .‬לפני שנה נפטר‬ ‫והסובייטי ולשמש להם מורה־דרך‪ .‬הדרך אמנם היתה נהירה‬
‫אבא קובנר‪ .‬הוא לא הספיק או לא יכול היה לדון ולדבר על‬ ‫לי‪ ,‬שכן אך יומיים לפני־כן עברתי בה‪ ,‬תוך היתקלות לא‬
‫מה שקרה ליהודים באירופה בין השנים ‪ .1945-1940‬הדבר‬ ‫נעימה בזקיפים סובייטיים‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן מילאתי את השלי­‬
‫הוא אולי מעבר ליכולת אנושית‪ ,‬גם של אדם בעל כשרון‬ ‫חות בלי התנגדות‪ .‬כשחזרתי בשלום‪ ,‬אבא כבר לא היה‬
‫ביטוי גדול כפי שהיה לאבא קובנר‪ .‬אולי מבין שורות שיריו‬
‫מבצבצים כמה נסיונות לפתרון‪ ,‬גם תהיות שלנו‪ ,‬גם אי‬ ‫במקום ושוב לא ראיתיו על אדמת אירופה‪.‬‬
‫הבנה שלנו עד היום כיצד יכולים היו בני־אדם לרצוח‬
‫בני‪-‬אדם אחרים חסרי מגן באכזריות רבה כל כך‪ .‬אולי זו‬ ‫שיחה עם קובנר‬

‫תהיה תהןה לדורות‪.‬‬ ‫שלוש שנים לאחר‪-‬מכן‪ ,‬כאשר מלחמת‪-‬העצמאות עדיין‬
‫אבא קובנר חי כל אותן שנים בישראל‪ ,‬ארבעים שנה‪,‬‬ ‫התנהלה במלוא תוקפה‪ ,‬נקלעתי‪ ,‬לוחם בודד מן הגדוד‬
‫ודמותו היתה שלובה ושזורה בכל מעשיה‪ .‬הוא היה סמל‪,‬‬ ‫הירושלמי ״מוריה״‪ ,‬לדרום הארץ ועיני צופיות לטרמפ‬
‫שכן חי במיקת ההיסטוריה היהודית בדורותינו ‪ -‬נער‬ ‫שיקחני לכיוון מחנה ספרנד‪ .‬במכונית שעצרה לאספני‬
‫בתנועות הנוער החלוציות במזרח אירופה שמהן באו בוני‬ ‫מצאתי סרן צנום השקוע בשרעפיו‪ .‬כאשר נעור באחת‬
‫הארץ בין שתי מלחמות העולם‪ :‬משורר בעברית בגולה; מן‬ ‫החניות והזדקף הערתי לתומי עד כמה הוא דומה לאבא‬
‫הקוראים למרד ומשתתף במלחמת הפרטיזנים‪ :‬הוא היה‬ ‫קובנר‪ .‬הקצין אישר את ניחושי ותוך שניות אחדות כבר‬
‫במארגני הבריחה הגדולה וההעפלה‪ ,‬שהביאה את רבבות‬ ‫היינו שקועים בסיפור קורותינו מאז העליה הבלתי‪-‬ליגלית‬
‫השרידים אל הארץ ואילמלי בואם לא יכלה לבוא לעולם‬ ‫ועד הלום‪ .‬בין היתר הקשיתי לשאול כיצד הוא‪ ,‬הפרטיזן‬
‫עצמאותה‪ .‬הוא היה לוחם במלחמת השחרור‪ ,‬והפרטיזן‬ ‫המובהק‪ ,‬לא מצא דרכו לשורות הפלמ״ח‪ ,‬אלא משמש‬
‫שלחם בחזית רוסיה‪ ,‬הביא את עוצמת הרגשות מן המלחמה‬ ‫כקצין ביחידה צבאית ״שיגרתית״‪ .‬על כך ענה שלא המס­‬
‫הגדולה שם כדי להנחילה לצברים שרובם לא הכירו מעודם‬ ‫גרת היא הקובעת כי אם היחיד שבקרבה המסוגל גם‬
‫ארץ של גולה‪ .‬הוא היה שותף לנסיון לחיות חיי שוויון‬ ‫להשפיע עליה‪ .‬מחמת העובדה שחודשים רבים עברו עלי‬
‫בקיבוץ‪ ,‬ומפעל חייו האחרון ‪ -‬בית התפוצות בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫בירושלים הנצורה לא הגיע אלי דבר עלילותיו כקצין‬
‫שמאות‪-‬אלפי יהודים מהארץ ומכל העולם באים אליו‪ ,‬ושבו‬ ‫החינוך וההסברה בחטיבת ״גבעתי״‪ ,‬על הדפיס‪-‬הקרביים‬
‫ביקש אבא קובנר לאצור ולשמר את תולדות היהודים‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬את סיכום נסיונם‪ ,‬את המטען אשר רכשו‬
‫שם ואת מה שהביאו עמם כדי להערותו בתוך חיינו בארץ‪.‬‬

‫‪23‬‬