Page 13 - ETMOL_117

‫נונד תימנתה‬

‫שמות אישים ומקומות וגילגוליהם‬

‫אשר בינו לבין הכפר א‪-‬ראמי)רמה( במערב‪.‬‬ ‫כפרוריא ‪ -‬ובעצם משנרכשו אדמותיו בשנת ‪ ,1912‬היה‬
‫קיבוץ צרעה בן‪-‬ימינו מגדל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם כרמים ‪ -‬של‬ ‫היישוב העתיד לקום שם צריך להיקרא קריית־משה‪,‬‬
‫גפן ליין‪ ,‬שקד ואבוקדו‪ .‬בלב שטח הברמים‪ ,‬מהלך שישה‬ ‫״לכבוד הגביר משה״מרדכי מנוסביץ״‪ .‬אך עיברותו העממי‬
‫קילומטרים ממערב לקיבוץ וסמוך לחורבת כפר‪-‬אריה‪ ,‬מצוי‬ ‫של שם החורבה‪ ,‬בעקבות צילצולו הערבי ‪ -‬כפר־אוריה ‪-‬‬
‫תל בטש )אל‪-‬בטאשי( ‪ -‬שכאמור‪ ,‬רואים בו את מקומה‬ ‫נעשה שגור בפי פועלי החווה אשר הוקמה כאן )וביניהם‬
‫לשעבר של תמנת‪-‬פלשתים המקראית‪ .‬אכן‪ ,‬אותם כרמי'‬
‫תמנתה של ספר שופטים‪ ,‬אך כפירי‪-‬אריות שוב א ‪UJ‬‬ ‫היה גם א״ד גורדון(‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הורגלו הכל לכינוי‬
‫זה‪ ,‬עד שהפך לימים ונעשה גם שם־הקבע של היישוב‪.‬‬
‫מהלכים בהם‪ ,‬כבימי שמשון‪...‬‬
‫ואילו מדרום לצרעה‪ ,‬בצד מושב ישעי שמעברו השני‬ ‫ב״מפת פויטינגר״ הנודעת‪ ,‬מן המאה ה*‪ - 13‬העתק מפת‬
‫של עמק נחל‪-‬שורק‪ ,‬מצויה חורבת גנים )ח׳רבת אם‪-‬ג׳נה(‬ ‫האימפריה הרומית במאה ה״‪ - 4‬מצוין בין ירושלים לאשק­‬
‫ובה מקאם א‪-‬נבי חידר! גם על ״אריה״ נוסף זה מביא‬
‫קלרמון‪-‬גאנו'מסורת מקומית‪ ,‬שעל‪-‬פיה מוצאו בכפר בית‪-‬‬ ‫לון מקום הנושא את השם כאפרריא‪ .‬מקובל להשלים אותו‬
‫נתיף )שהיום קיבוץ נתיב‪-‬הל״ה יושב לרגלי מקומו‬ ‫ולקרוא כאן כפר״זכריה‪ ,‬כשם אשר נשתמר בשעתו בפי‬
‫לשעבר‪ ,‬הצופה על עמק״האלה(‪ .‬אחיו של חיידר היה א­‬
‫שיח׳ עלין )״מפורסם‪ ,‬בעל‪-‬שם״(‪ ,‬שנעשה לימים אויבו‬ ‫הערבים בכפר היושב לרגלי תל‪-‬זכריה )תל עזקה( ונושא‬
‫בנפש‪ .‬גם על קברו ‪ -‬מבנה רבוע ללא גג‪ ,‬שאין ידו של‬ ‫את שמו‪ ,‬והיום עומד על מקומו מושב זכריה‪ .‬מסורת‬
‫סתת ניכרת בו ‪ -‬הצביעו בשעתם ערביי הסביבה בח׳רבת‬ ‫נוצרים קדומה‪ ,‬קובעת בו את קבר הנביא זכריה בן יהוידע‬
‫ואדי‪-‬עלין‪ ,‬שיש מזהים בה את אילון המקראית )יהושע‬ ‫הכוהן)דברי־הימים ב׳ כ״ד‪ ,(20 ,‬וכך הוא מופיע אף במפת‬
‫י״ט‪ - 43 ,‬היא אילון בית‪-‬חנן בנציבות בן‪-‬דקר‪ ,‬מלבים א׳‬ ‫מידבא מן המאה ה״‪ ,6‬בעוד מסורת יהודי ירושלים מצביעה‬
‫ד׳‪ .(9 ,‬מקומה של זו‪ ,‬המכ‪Y‬נה היום חורבת'עילין‪ ,‬בראש‬ ‫על מקום קבורתו של זכריה בן יהוידע בין קברי נחל‪-‬‬
‫נחל שמש )ואדי עלין( ‪ -‬לרגלי ״המשלט המשותף״‪ ,‬הנודע‬ ‫קידרון‪ .‬מפת״פויטינגר מציינת‪ ,‬מירושלים עד כאפרריא‪,‬‬
‫מימי מלחמת‪-‬העצמאות‪ ,‬בשוליה המזרחיים של העיר בית‪-‬‬ ‫״מהלך ‪ 24‬מילין״‪ ,‬שהם ‪ 34.5‬קילומטר‪ .‬ואמנם‪ ,‬בעוד‬
‫שבתוואי הכביש הקדום ירושלים־בית״גוברין‪ ,‬דרך ביתר‬
‫שמש‪.‬‬ ‫ועמק־האלה‪ ,‬המרחק מירושלים אל זכריה הוא כ״‪ 38‬ק״מ ‪-‬‬

‫בין צרעה ואשתאול‬ ‫הרי שדרך שער־הגיא אינו אלא ‪ 35‬ק״מ בלבד‪.‬‬
‫אך יש גם אפשרות אחרת‪ :‬שמו הערבי הקודם של כפר־‬
‫‪13‬‬ ‫אוריה‪ ,‬״ח׳רבת כפרוךןא״‪ ,‬מלמד‪ ,‬אולי‪ ,‬כי במקום זה‬
‫דווקא )שאף־הוא מהלך ‪ 34‬ק״מ מירושלים!( ישבה בעבר‬
‫אותה כאפרריא של מפת״פויטינגר ואפשר שבימי‪-‬קדם היה‬
‫שמה כפר״אריה‪ .‬חיזוק להנחה זו יש בעובדה‪ ,‬שהערבים‬
‫נהגו לכנות את המקום גם ״ח׳רבת אל״אסד״ )האריה(!‬
‫ייתכן אפוא‪ ,‬כי השם כפר־אריה הריהו פרי מסורת עממית‬
‫מימי־קדם‪ ,‬המבוססת על כך שכאן‪ ,‬על אס״הדרך ממחנה״דן‬
‫אל תמנת״פלשתים‪ ,‬בין כרמיה לשעבר ‪ -‬שיסע שמשון את‬
‫האריה כמסופר בספר שופטים‪ ,‬ולימים אף רדה דבש‬
‫ממפלת גווייתו וחד למרעיו את החידה הנודעת‪ :‬״מהאוכל‬

‫יצא מאכל ‪ -‬ומעז יצא מתוק״)שופטים י״ד‪.(14-5 ,‬‬

‫זכה האריה‪ ,‬שכמה וכמה שמות לו בלשוננו‪ ,‬וכבר עמדו‬
‫על״כך חז״ל‪ :‬״שישה שמות יש לארי‪ ,‬אלו הן ‪ -‬ארי‪ ,‬כפיר‪,‬‬
‫לביא‪ ,‬ליש‪ ,‬שחל‪ ,‬שחץ״ )סנהדרין דף צ״ה‪ ,‬עמוד א׳(‪ .‬כך‬
‫הדבר אף בערבית שבה חמישה שמות לאריה ‪ -‬אסד‪ ,‬חידר‪/‬‬
‫סבע‪ ,‬לבואה‪) ,‬לביאה(‪ ,‬לית׳ )ליש(‪ ,‬לבד מכינוייו ללעזון‬

‫המדוברת‪:‬י אבו״אל״אשבאל )אבי הגורים(‪ ,‬אבו״אל‪-‬ח׳ארת׳‬
‫)אבי החורש‪ ,‬עובד״אדמה(‪ ,‬״אבו״פראס״ )אבי הטורף(‬

‫ואבו‪-‬לבד׳)בעלשפע(‪...‬‬

‫במרום הגליל‪ ,‬למשל‪ ,‬אנו מוצאים צירוף מגוון של כינוי‬
‫האריה‪ .‬ראשיתו ‪ -‬בשמותיהם הערביים של ג׳בל חידר ושל‬

‫כפר״הדרוזים עין‪-‬אל״אסד‪ ,‬הסמוך לו בדרום״מזרח‪ .‬אלה‬
‫הולידו סדרת שמות עבריים מצלצלים‪ :‬ההר נקרא עתה גם‬
‫״הר האד״י״‪ ,‬בגרשיים ‪ -‬ראשי‪-‬תיבותיו של הכינוי ״האלו­‬

‫הי ר" יצחק )לודןא(״‪ ,‬גדול המקובלים בצפת במאה ה‪!16-‬‬
‫״הר כפיר״ ממזרח לו‪ ,‬מעל עין‪-‬אל״אםד‪ :‬״חורבת‪-‬כפיר״‬
‫)ח׳רבת א‪-‬טחונה( בצלעו! ״נחל האר״י״‪ ,‬החוצץ בין שני‬
‫ההרים! ובן עין‪-‬לביאה‪ ,‬בתוך הכפר עצמו‪ ,‬ועין‪-‬האר״י‬