Page 9 - ETMOL_117

‫הסבון של שכם‬

‫הסבון היה המוצר התעשייתי העיקרי בארץ שיוצא לארצות קרובות ורחוקות‬

‫הוא עמד יפה בתחרות כנגד התוצרת‬ ‫מאת נדב לידרור‬ ‫השימוש בסבון כחומר ניקוי ידוע‬
‫המערבית‪ ,‬והוא שווק ברחבי האימפ­‬ ‫זה אלפי שנים‪ .‬יש שמייחסים את‬
‫ריה העות׳מאנית‪ ,‬ואפילו באירופה‪,‬‬ ‫ייצור סבון משמן זית‪ ,‬ויש עדות כבר‬ ‫המצאת הסבון כבר לשומרים‪ .‬יש גם‬
‫וכמובן במצרים השכנה‪ ,‬ויוצא מן‬ ‫מן המאה ה‪) 10-‬של הגיאוגרף הערבי‬ ‫אולי רמזים מקראיים לשימוש בסבון‪,‬‬
‫הארץ הן בהובלה יבשתית והן בהוב­‬ ‫אל‪-‬מוקדסי( על ייצור סבון כזה בארץ‪,‬‬
‫לה ימית‪ .‬כלכלתן של שלוש מתוך‬ ‫כן יש עדויות מן התקופה הממלוכית‬ ‫ירמיהו)ב׳‪ (22 ,‬אומר‪ :‬״תכבסי בנתר‬
‫ארבע‪-‬חמש הערים המובילות בארץ‬ ‫ומראשית התקופה העות׳מאנית בארץ‪.‬‬ ‫ותרבי לך בורית‪ ,‬נכתם עוונך״‪ .‬לפי‬
‫במאה ה‪ 19-‬הושפעה ישירות מתע­‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן גם בימי הביניים המאוח­‬ ‫פליניוס הזקן)המאה הראשונה לספי­‬
‫שיית הסבון ומן המסחר בו‪ ,‬בעיקר‬ ‫רים‪ ,‬ואפילו בראשית העת‪-‬החדשה‪,‬‬ ‫רה( ידעו הפיניקים כבר במאה ה״‪6‬‬
‫שכם )כמרכז הייצור הראשי(‪ ,‬יפו‬ ‫היתה צריכת הסבון קטנה‪ ,‬בייחוד‬
‫)כמרכז ייצור ובעיקר כנמל הייצוא‬ ‫אמורים הדברים על סבון‪-‬לרחצה‪,‬‬ ‫לפני הספירה לייצר סבון על״ידי‬
‫הראשי(‪ ,‬וגם עזה‪ .‬תעשיית הסבון‬ ‫ופחות על סבון‪-‬לכביםה‪ .‬ישנה עדות‬ ‫הרתחת אפר צמחים יחד עם חלב־עזים‬
‫התמקדה דווקא במרכז הארץ‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬ ‫מן המאה ה‪ 17-‬על סבון‪-‬רחצה שנשלח‬ ‫והם היו סוחרים בו‪ .‬גם הקלטים הקד­‬
‫פי שזיתים גדלו בשפע גם בצפון‪.‬‬ ‫במתנה מאיטליה לגרמניה בצירוף‬ ‫מונים הכירו את הטכנולוגיה הזאת‪,‬‬
‫במאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪20-‬‬ ‫וייתכן שהמלה ״סבון״ מקורה במלה‬
‫פעלו בארץ עשרות מסבנות גדולות‬ ‫הוראות‪-‬שימוש‪...‬‬ ‫הקלטית סייפו‪ ,‬שיוחדה כנראה למוצר‬
‫על בסיס‪ ,‬שלא היה מוכר קודם‪-‬לכן‬ ‫המעבר המהפכני מייצור סבון‬
‫בארץ‪ :‬בעלי העסק השקיעו השקעות‬ ‫בקנה‪-‬מידה ביתי לייצור בקנה‪-‬מידה‬ ‫זה‪.‬‬
‫התחלתיות גבוהות‪-‬יחסית במבנה‬ ‫תעשייתי אירע לפני כמאתיים שנה‪.‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נראה שהשימוש‬
‫ובמיכון‪ ,‬ואחר‪-‬כך רכשו את חומרי‪-‬‬ ‫כתוצאה מכך הוזל מחירו של הסבון‬ ‫בסבון לצורבי ניקוי לא היה נפוץ בעת‬
‫הגלם‪ ,‬העסיקו עובדים )ששכרם שולם‬ ‫והוא הפך ממוצר מותרות למצרך‬ ‫העתיקה‪ :‬נהגו אז לטבול במים‪ ,‬או‬
‫לעתים בתוצרת( ומכרו את מוצריהם‬ ‫עממי‪ ,‬ועל רקע זה אפשר להבין את‬ ‫לסוך את הגוף בשמן‪ ,‬או להתבשם‪.‬‬
‫בשיווק סיטונאי‪ ,‬באמצעות סוחרים‬ ‫אמרתו של הכימאי הגרמני ליביג‬
‫ויצואנים‪ .‬רווחיות הענף נחשבה‬ ‫במאה ה‪ :19-‬״כמות הסבון שנצרכת‬ ‫לצורכי כביסה השתמשו בצמחים‬
‫על‪-‬ידי עם היא מדד מדויק לעושרו‬ ‫שמכילים חומרים אלקאליים מקציפים‪.‬‬
‫לגבוהה מאוד יחסית‪.‬‬
‫תהליך הייצור היה פחות או יותר‬ ‫ולתרבותו״‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל נעזרו במיני מלחית‪,‬‬
‫תהליך הייצור המסורתי‪ ,‬שבו נטלו‬ ‫עדעד‪ ,‬אהל‪ ,‬וכיוצא באלו צמחי מדבר‬
‫חלק שלושה חומרי‪-‬גלם עיקריים‪ :‬שמן‬ ‫הסבון של שכם‬ ‫ומלחה‪ ,‬שאחד או כמה מהם‪ ,‬או אפרם‬
‫זיתים‪ ,‬אפר צמחים ומים‪ :‬וכן חומרים‬ ‫השרוף‪ ,‬קרוי בספרות התלמודית‬
‫מסייעים ‪ -‬סיד‪ ,‬אולי מלח‪-‬בישול‪ ,‬גפת‬ ‫״אשלג״; בערבית קרויים צמחים אלה‬
‫)פסולת של זיתים לצורך ההסקה(‪,‬‬ ‫״קילי״‪ ,‬שם שמזכיר את המונחים‬
‫הכימיים ״קאליום״ ו״אלקאלי״‪ .‬גם‬
‫ולעתים גם תמציות בושם‪.‬‬ ‫פקעות של רקפת שימשו בארץ לכבי­‬
‫שמן הזיתים שבו השתמשו היה‬ ‫סה‪ ,‬ומכאן שמה הערבי ״סבונית א­‬
‫מאיכות ירודה‪ ,‬בדרך‪-‬כלל מבבישה‬
‫שניה‪ .‬השימוש בו‪ ,‬כמו גם השימוש‬ ‫רעי״ )סבון הרועים(‪.‬‬
‫בגפת‪ ,‬הכתיב את מיקומן של המסב­‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬קודם שנעשו‬ ‫בימי‪-‬הביניים המוקדמים חודשה‬
‫נות סמוך לבתי‪-‬הבד ולכרמי הזיתים‪.‬‬ ‫באירופה הטכנולוגיה של הפקת סבון‬
‫תפוזי יפו למוצר הייצוא העיקרי של‬ ‫על‪-‬ידי הרתחת שומן מהחי יחד עם‬
‫בית־חרושת לסבון דמיאני ביפו‬ ‫הארץ‪ ,‬היה הסבון של שכם בפרט‬ ‫אפר צמחים‪ .‬מרכזי ייצור התפתחו‬
‫והסבון הארצישראלי בבלל‪ ,‬הסחורה‬ ‫בערים צרפתיות ואיטלקיות בחוף הים‬
‫העיקרית‪ ,‬כמעט הבלעדית‪ ,‬שיוצאה‬
‫מן הארץ‪ .‬תעשיית הסבון הארצישרא­‬ ‫התיכון)וביניהן סאבונה‪ ,‬שיש הקוש­‬
‫לית התבססה על שמן זיתים‪ .‬עצי זית‬ ‫רים בין שמה לבין המלה ״סבון״(‪ .‬גם‬
‫גדלו אמנם בארץ כבר מקדמת‪-‬דנא‪,‬‬ ‫בגרמניה )ולקראת סוף ימי‪-‬הביניים‬
‫גם בצרפת ובאנגליה( התפתחו מרכזים‬
‫ומפריים הפיקו שמן לצריכה ביתית‬ ‫של ייצור סבון‪ :‬החיפוש בארצות אלו‪,‬‬
‫ולשוק המקומי‪ ,‬וכבר מתקופת הברונ­‬ ‫ובעיקר באנגליה‪ ,‬אחרי חומר‪-‬דלק‬
‫זה ואילך אף לייצוא לחוץ‪-‬לארץ‬ ‫לצורך הרתחת תערובת הסבון היה בין‬

‫)למצרים בפרט(; אולם תעשיית הסבון‬ ‫הגורמים שהובילו להתפתחותם של‬
‫על בסיס שמן הזית התפתחה מאוחר‬ ‫מכרות הפחם‪ ,‬תהליך שבסופו של דבר‬
‫יחסית‪ ,‬סמוך למאה ה‪ 10-‬כנראה‪,‬‬ ‫הביא למהפיכה התעשייתית‪ .‬במקביל‬

‫ולשיאה היא הגיעה רק בסוף התקופה‬ ‫נתברר שאת החומצה השומנית שדרו­‬
‫העות׳מאנית‪ .‬אז זבה ״הסבון של‬ ‫שה לייצור הסבון ניתן להפיק גם מן‬
‫שכם״ למוניטין רב ברחבי המזרח‬
‫התיכון כולו‪ ,‬בעיקר בקרב המוסלמים‪,‬‬ ‫הצומח‪ ,‬ושריחו של סבון כזה‪ ,‬ובפרט‬
‫שחששו מסבון אירופאי‪ ,‬שעלול‬ ‫סבון שמבוסס על שמן זית‪ ,‬נעים יותר‬
‫מריחו)של סבון שמבוסס על שומן מן‬
‫להכיל שומן חזיר‪.‬‬ ‫החי‪ :‬אי‪-‬לכך התפתח באגן הים‪-‬התיכון‬
‫מבחינת מחירו‪ ,‬לאו דווקא טיבו‪,‬‬