Page 5 - ETMOL_117
P. 5

‫משפחה יהודית בגרמניה בימי הבינים‬                               ‫בכל המקורות שהגיעונו מאירופה הנוצרית לא מצינו‬
                                                               ‫שניתנה רשות לבעל במקרה כלשהו להכות את אשתו‪ .‬רק‬
‫אדם ובגרימת בושה חטא חמור ביותר‪ ,‬ובכלל זה גם‬                   ‫במאה ה״‪ - 15‬שבה חלה מידה של ירידה במעמדה של‬
‫הכאת האשה‪ .‬מבחינת המכה אין די בפיצוי שהוא נותן‬                 ‫האשה בחברה היהודית באירופה ‪ -‬עולה לפתע עניין זה‪ .‬ר׳‬
‫לאשתו על הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לה‪ .‬והוא זקוק‬                 ‫ישראל איסרליין מאוסטריה התיר לבעל במקרה מיוחד‬
‫לעונש נוסף כדי שיכופר לו חטאו‪ .‬הכפרה‪ ,‬כידוע‪ ,‬היתה‬              ‫להכות את אשתו כדי לחנכה ‪ -‬רק בשעה שנהגה לקלל את‬
‫בתורתם של חסידי אשכנז‪ ,‬על‪-‬פי העיקרון של ״תשובת‬
‫המשקל״‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ .‬הכאת הבעל ‪ -‬בנוסף לעונשים‬                                                     ‫הוריה ולזלזל בכבודם‪.‬‬
‫אחרים שהוטלו עליו ‪ -‬באה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לשם כפרה מלאה‬              ‫כשרצה מהר״ם מרוטנבורג להביע את סלידתו מהכאת‬
                                                               ‫נשים בחברה היהודית‪ ,‬תיאר זאת כ״דרך הגויים״ וכ׳׳מנהג‬
                                                     ‫על חטאו‪.‬‬  ‫אומות העולם״‪ .‬העונשים שהטילו חכמים בגרמניה על‬
‫באשכנז אפוא התייחסו להכאת נשים ביתר חומרה מאשר‬                 ‫בעלים מכים וביטויים שונים בתשובותיהם מעידים אף הם‬
‫בכל מרכז יהודי אחר בימי הביניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור שגם‬              ‫על החומרה שבה ראו את המעשה‪ ,‬ובייחוד כשמדובר‬
‫בגרמניה ובצרפת היכו בעלים יהודים את נשותיהם‪ ,‬כבכל‬              ‫בבעלים שנהגו תמיד להכות את נשותיהם‪ .‬חכמי גרמניה‬
‫חברה אחרת‪ .‬כך ניתן לדייק גם מדבריו של ר׳ פרץ בר׳‬               ‫אף הטילו על הבעל־המכה עונשי גוף‪ .‬הרב שמחה משפירא‬
‫אליהו)סוף המאה ה‪ (13-‬לקהילות צרפת כנגד תופעה זו‪:‬‬               ‫פסק‪ :‬״לכן תקנסהו קנס חמור בין בגופו בין בממונו על מה‬
‫״והנה שמענו כי יש מבנות ישראל צועקות על זה ואינן‬               ‫שעבר‪ .‬אמנם צריך כפרה גדולה ותכבידו עליו להבא לפי‬
                                                               ‫הנראה בעיניכם״‪ .‬ומהר״ם מרוטנבורג הודיע‪ :‬״והעושה יש‬
                                          ‫נענות תוך קהלות״‪.‬‬    ‫להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני נידוי ואף‬
‫בשל ארבע סיבות עיקריות קשה היה להילחם בתופעה זו‬
‫בחברה היהודית בימי הביניים‪ :‬שכיחותה בסביבה הנוכרית‬                                                  ‫לקוץ ידו אם רגיל בכך״‪.‬‬
‫שבתוכה חיו ופעלו היהודים‪ ,‬שכן באירופה הנוצרית היתה‬             ‫ר׳ שמחה משפירא הציע לבית״הדין המקומי על דעתו‬
‫התופעה של הכאת נשים רווחת ומקובלת‪ ,‬אף שלא באותה‬                ‫ועל דעת חבריו להטיל חרם על הבעל עד שיתן גט לאשתו‪,‬‬
‫מידה כבארצות האיסלאם‪ .‬בחוקים של ערים שונות באירו­‬              ‫ואף לאלצו על‪-‬ידי גויים לעשות כן‪ ,‬כל זאת למרות התרח­‬
‫פה הוכרה רשמית זכותו של הבעל להכות את אשתו כדי‬                 ‫קותם של חכמים ככל האפשר מגט שניתן בכפיה‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫לאלצה לציית לו‪ .‬באוסף החוקים של העיר ארדנבורג‬                  ‫חכמים בספרד או ממגורשי ספרד התנגדו להכרעתו זו‪ .‬עם‬
‫שבפלנדריה מן המאה ה‪ 14-‬נקבע שהבעל רשאי להכות את‬                ‫זה‪ ,‬לא מצינו חכם אחד בגרמניה או בצרפת שלא הכיר‬
‫אשתו‪ ,‬לפוצעה‪ ,‬לחתוך חתכים בגופה מכף רגלה ועד ראשה‬
‫ולחמם את רגליו בדמה‪ .‬אם יעלה בידו לאושש אותה אחר‬                                       ‫בזכותה של האשה המוכה לתבוע גט‪.‬‬
‫כל זאת והיא תישאר בחיים‪ ,‬לא תהיה בכך משום עבירה על‬             ‫הפרט המעניין ביותר בבחינת עמדתם של חכמי ישראל‬
‫החוק‪ .‬היו מקומות שבהם הועמד הבעל לדין ונקנס‪ ,‬אבל רק‬            ‫באירופה הנוצרית‪ ,‬הוא ההבדל בין חכמי צפון צרפת ובין‬
                                                               ‫חכמי גרמניה מבחינת יחסם לבעל המכה‪ .‬חכמי צרפת‬
                                           ‫אם הפריז במכותיו‪.‬‬   ‫ראוהו כמי שהיכה אדם זר ולפי זה דנו את דינו‪ .‬מבחינת‬
‫שלושת הגורמים האחרים לשכיחות התופעה הם אופיה‬                   ‫האשה‪ ,‬היתה בקביעה זו משום התקדמות של ממש בהשוו­‬
‫של החברה במסגרת הפיאודלית‪ ,‬שבה היו הכל כפופים‬                  ‫אה לעמדתם של רוב חכמי ישראל בארצות האיסלאם‬
‫למרותו ולשבטו של מישהו גבוה יותר בסולם ההיררכי‪:‬‬                ‫שנדרשו לנושא זה‪ .‬עם זה‪ ,‬לדעת שניים מחכמי ישראל‬
‫שכיחות התופעה של נישואין בגיל צעיר ולעתים קרובות‬               ‫המובהקים שפעלו בגרמניה במאות ה‪ 12-‬וה‪ ,13-‬יש‬
‫אף בגיל הילדות ממש‪ :‬תפיסת עונשי גוף כחלק עיקרי‬                 ‫להחמיר עם בעל המכה את אשתו יותר מאדם שהיכה את‬
‫בחינוך ילדים בימי הביניים‪ .‬עדויות רבות לכך מצויות‬              ‫חברו‪ .‬זאת דעתו של ר׳ שמחה משפירא וחבריו)״ועונשו‬
                                                               ‫גדול ממכה חברו‪ ,‬כי היא יושבת לבטח אתו ודמעתה‬
                        ‫במקורות יהודיים שונים מאותה העת‪.‬‬       ‫מצויה״( ושל מהר״ם מרוטנבורג‪ .‬מהר״ם אף מעיד שזאת‬
                                                               ‫מסורת מקובלת בידיו מרבותיו‪ :‬״והמכה את אשתו מקובלני‬
                                                               ‫שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חברו‪ ,‬דחברו אינו חייב‬
                                                               ‫בכבודו‪ ,‬ובאשתו חייב בכבודה״‪ .‬מסורת זו מקובלת היתה‬

                                                                                                   ‫אצל עוד חכמים בגרמניה‪.‬‬
                                                               ‫מהו המקור להבדל זה בין גרמניה ובין צרפת‪ ,‬שני‬
                                                               ‫מרכזים שמורשתם הרוחנית היתה זהה בעניינים רבים?‬
                                                               ‫קשה לתת על כך תשובה חד‪-‬משמעית‪ .‬שתי האפשרויות‬
                                                               ‫המסתברות ביותר הן השפעת מעמדה הטוב בדרך כלל של‬
                                                               ‫האשה היהודיה בגרמניה למן המאה ה‪) 11-‬וזאת בעיקר‬
                                                               ‫בשל חלקה החשוב בעסקי סחר וכספים(‪ ,‬והשפעת מסורתם‬
                                                               ‫של חסידי אשכנז‪ .‬לא מצינו שום מרכז יהודי אחר במאות‬
                                                               ‫ה‪11-‬־ה‪ 13-‬שבו נהנתה האשה ממעמד חברתי כה טוב‪.‬‬
                                                               ‫הדבר מצא את ביטויו בתקנת המונוגמיה‪ ,‬באיסור לגרש‬
                                                               ‫אשה על‪-‬כורחה‪ ,‬בחלקה בפרנסת המשפחה‪ ,‬בגובה‬

                                                                                                ‫הכתובה‪ ,‬בחינוכה ועוד ועוד‪.‬‬

                                                                                 ‫מכות בגלל מכות‬

                                                               ‫אפשר שגם מסורתם של חסידי אשכנז השפיעה על‬
                                                               ‫פסיקתם של חכמי גרמניה הנזכרים‪ .‬לאשה ניתן כבוד רב‬
                                                               ‫בחברתם של חסידי אשכנז‪ .‬הם ראו בפגיעה בכבודו של כל‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10