Page 10 - ETMOL_117
P. 10

‫מגדלי סבון במפעל בעזה‬                                ‫מפעל לסבון בשכם‬

‫התמצית שמתקבלת מהרתחת אפר פחת מאוד ייצורו של הסבון האשלגני מגדלים‪ ,‬עם רווח בין קוביה אחת‬

‫צמחי־יבשה במים היא החומר האלקא' המסורתי‪ ,‬וגם בארץ עברו יותר ויותר לרעותה‪ ,‬ורק לאחר כחודשיים נוספים‬

‫לי שקרוי אשלג‪ .‬הערבים נהגו לאסוף לייצור סבון ״קשה״ על בסיס סודה הן היו ראויות לשיווק‪.‬‬

                                    ‫לצורך זה צמחי ״קילי׳‪ /‬ואותם היו קאוסטית‪.‬‬
                                    ‫מייבשים ושורפים‪ ,‬ואת אפרם היו את הסבון הנוזלי יצקו על הרצפה‪,‬‬
                                    ‫מוכרים למסבנות‪ .‬מאז סוף ימי* שכוסתה קודם לכן באבקת סיד‪ ,‬בעובי‬
‫מסבנות מודרניות‬                     ‫הביניים ידעו להוסיף סיד כבוי לאפר שנקבע מראש כעוביה הרצוי של‬

                                    ‫הצמחים לצורך זירוז התהליך הכימי קובית סבון למכירה‪ .‬אגב ייבושה‬

‫של יצירת הסבון‪ ,‬שנמשך בדרך״כלל והתמצקותה של שכבה זו חתכו אותה בעשור הראשון של המאה הזאת‬

‫שבוע״שבועיים‪ :‬הסיד הובא למסבנות לקוביות בעזרת חוט‪ ,‬ובפטיש עץ נעשו כמה נסיונות של חלוצי־תעשיה‬

‫מכבשני״סיד‪ ,‬שהיו נפוצים מאוד )שבקצהו חותמות נחושת( הטביעו יהודים להקים בתי־בד מודרניים*‬
‫באזורים ההרריים של הארץ כמעט עד עליהן את הסמל המסחרי של המסבנה יחסית ולשלב בהם גם ייצור סבון‪ .‬מן‬
‫ימינו אלה‪ .‬כשנמצאה הדרך להפקה או של המוצר‪ .‬את קוביות הסבון‪ .‬הראוי להזכיר בהקשר זה את המפע­‬
‫תעשייתית של סודה ממלח״בישול סידרו לצורך המשך ייבושן בצורת' לים שהקימו בחדיד )בן־שמן( וליד‬

‫מוצא )״עמק הארזים״( נחום וילבוש‬

‫)אחיהם הצעיר של משה וגדליה‬

‫וילבושביץ ושל מניה שוחט( ודוב‬       ‫‪ 5500‬בני סלומון‬
‫קלימקר )שבתו רחל שוורץ‪ ,‬אמן של‬

‫רות דיין וראומה וייצמן‪ ,‬נפטרה לאח­‬

‫אברהם שלמה זלמן צורף שהגיע לארץ ב״‪ 1812‬עם תלמידי הגר״א‪ ,‬עשה רונה בשיבה טובה(‪.‬‬

‫מאז מלחמת*העולם הראשונה החל‬         ‫רבות למען ישוב הארץ ובין פעולותיו החשובות ‪ -‬החזרתה של חצר חורבת‬

‫רבי יהודה החסיד לרשותם של המתיישבים האשכנזים‪ .‬בנו אברהם שלמה ענף הסבון המסורתי בארץ לשקוע‪,‬‬

‫זלמן צורף עשה להקמת מפעלים יצרניים בירושלים והתיישבות חקלאית‪ ,‬כתוצאה מהשינויים במפה הפוליטית‬

‫נכדו יואל משה שכבר נקרא בשם סלומון‪ ,‬היה מעורכי העתונים העברים של המזרח‪-‬התיכון‪ ,‬מפיתוחן של‬

‫תעשיות סבון מקומיות )לאו דווקא על‬   ‫הראשונים וממייסדי פתח־תקוה‪.‬‬

‫ד״ר שמחה מנדלבוים‪ ,‬מבני המשפחה‪ ,‬ביקש לערוך רשימה של כל בסיס שמן זית( גם בארצות השכנות‪,‬‬
‫צאצאי סלומון עד היום וסבור היה שתהיה זו מלאכה לא ארוכה‪ ,‬משסיים את ובעיקר מהתפתחותה של תעשיית‬
‫הרישום נדהם‪ :‬הוא מנה כ־‪ 5500‬צאצאים של אברהם שלמה זלמן צורף הסבון במגזר היהודי בארץ ומחדירתם‬
‫ואשתו חאשה‪ .‬לפני זמן לא רב הוציא לאור ספר״אלבום מרשים ובו רשימת לשוק של הסבונים המודרניים הזולים‬
‫הצאצאים בשם ״עשרה דורות בארץ־ישראל״‪ ,‬מלווה בהקדמות‪ ,‬תעודות והטובים יותר‪ .‬היום כמעט לא נותרו‬
‫עוד מסבנות מסורתיות פעילות בארץ‪,‬‬
                                                     ‫וצילומים‪.‬‬
‫בני המשפחה מפוזרים בארץ ומיעוטם בארצות״הברית‪ ,‬רבים מהם חיים מתוך עשרות שפעלו בה לפני פחות‬
‫עדיין בירושלים או בפתח־תקוה‪ ,‬חלקם בשכונות החרדים‪ ,‬כאבות אבותיהם‪ ,‬ממאה שנה‪ .‬בתחומי ״הקו הירוק״‬
‫ואילו אחרים בקיבוצים ובמושבים ובשאר ישובי הארץ‪ .‬אתה מוצא ברשימה ידועים מבנים ששימשו כמסבנות‬
‫גם רבים המתייחסים למשפחה ״היריבה״ ‪ -‬ריבלין‪ .‬שתי משפחות אלו ‪ -‬בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬כמו המסבנה‬
‫סלומון וריבלין ״יריבות״ היו לעתים בירושלים של המאה הקודמת מי פעל של משפחת דאמיאני ביפו )בבניין‬
‫ומי עשה יותר‪ ,‬כיום שני הבתים מעורבים זה בזה וקשה לו לאדם לריב עם ״הסראיה הישנה״‪ ,‬היום המוזיאון‬
‫לתולדות יפו(‪ ,‬או מפעל השמנים‬
                                                     ‫עצמו‪...‬‬
‫הנטוש של משפחת חסונה בלוד‪.‬‬

                                                                                                     ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15