Page 7 - ETMOL_117

‫האתר הוא מתקופת הממלוכים‪ .‬למבנה‬
‫החאן שני חלקים עיקריים‪ .‬בכניסה‬
‫נמצא אולם השוק וחנויות‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫פנימה יותר‪ ,‬נמצאת חצר רחבה ובה‬

‫מבני חניה‪ .‬החלק הקדמי של החאן‬
‫שימש בעבר כמקום מסחר‪ ,‬ואילו‬

‫החצר והמבנים־הפנימיים היו מקומות‬
‫לינה וחניה‪ .‬בשלהי שלטונם‪ ,‬הפכו‬
‫התורכים את חאן אל סולטאן לבית*‬

‫סוהר‪.‬‬

‫בית יעזק‬

‫רחוב השלשלת‬ ‫העולה בעקלתון דרומה לכיוון הרובע‬ ‫לאחד הבתים מתקופת הממלוכים‬
‫שברחוב קשורה אגדה יהודית קדומה‪.‬‬
‫ווייס‪ ,‬בספרו ״בשעריך ירושלים״‪,‬‬ ‫היהודי‪ .‬סימטה זו נקראת היום ‪-‬‬ ‫המדובר בבית שכניסתו מפוארת‪,‬‬
‫כותב על יהודי בשם יחזקאל ליליינטל‬ ‫״רחוב פלוגת הכותל״‪ .‬בערבית נקר­‬ ‫וכינויו תורבה״כילאניה‪ .‬הבית עומד‬
‫שהיתה לו בסוף המאה הקודמת חנות‬ ‫את הסימטה ‪ -‬״דראג׳ אל תאבונה״‪,‬‬ ‫בצד שמאל של הרחוב‪ ,‬מול הסימטה‬
‫למכירת ירקות בעיר‪-‬העתיקה‪ ,‬ברחוב‬ ‫דהיינו‪ ,‬״מדרגות התנור״‪ ,‬וזאת כיוון‬
‫השלשלת‪ .‬ירא שמים היה ואדם ישר‬ ‫שבסימטה זו פעלה בעבר מאפיית‬ ‫המובילה לכותל־המערבי‪.‬‬
‫ונאמן על הבריות‪ ,‬והיה מספק להרב‬ ‫בימי הבית השני ובתקופת התלמוד‬
‫מבריסק‪ ,‬הרב דיסקין‪ ,‬פירות וירקות‬ ‫פיתות ו״בייגאלאך״‪.‬‬ ‫היו מקדשים את החודש העברי על־פי‬
‫כי נאמן היה עליו ביותר בנוגע לתרו­‬ ‫עדות ראיה של עדים‪ ,‬שהיו מעידים כי‬
‫בן ירושלים אליהו מינץ סיפר לנו‪,‬‬
‫מות ומעשרות ופירות שביעית‪.‬‬ ‫כי משפחתו ומשפחות יהודיות נוספות‬ ‫ראו את הירח בחידושו‪.‬‬
‫גרו משך שנים בסימטת התנור‪ .‬הוא‬ ‫בית״הדין שלפניו העידו היה מתא­‬
‫משפחת ילין‬ ‫הזכיר את חנות ״בית הבד״ שהיתה‬ ‫סף בבית מיוחד ששם שמעו את‬
‫קיימת לפני סימטה זו‪ .‬בעלי המקום‬ ‫העדים‪ ,‬והיו מחליטים על קידוש החו­‬
‫בין המשפחות היהודיות שהתיישבו‬ ‫היו משתמשים בגמל שהיו מכסים את‬ ‫דש‪ .‬בית זה מכונה במשנה ‪ -‬״בית‬
‫ברחוב השלשלת היתה גם משפחת‬ ‫עיניו‪ ,‬עת שהיה מסובב את גלגל האבן‬ ‫יעזק״‪ .‬מסורת יהודית טוענת כי הבית‬
‫יהושע ילין‪ ,‬אביו של איש‪-‬החינוך‬ ‫האמור שהוא לא רחוק ממקום המק­‬
‫לשם סחיטת הזיתים לשמן‪ .‬איש ירוש­‬
‫וחוקר שירת ספרד דוד ילין‪■.‬‬ ‫לים יהושע חזן סיפר לנו‪ ,‬כי בשנות‬ ‫דש‪ ,‬היה בית‪-‬יעזק‪.‬‬
‫בספר ״קורות משפחה אחת״ מספ­‬ ‫מרחוב השלשלת יוצא רחוב צפונה‪,‬‬
‫רת רבקה אלפר את סיפורה של משפ­‬ ‫ה‪ 20-‬המאוחרות החזיק הסנדלר‬ ‫ופניו לכיוון החצר ובית‪-‬הכנסת של‬
‫בנימין פנסו את חנותו בחנויות האפי­‬ ‫כולל רייסין‪ ,‬שם התפללו בעבר‬
‫משמנה‪-‬וסלתה של היהודים ״הפרו­‬
‫לות‪.‬‬ ‫שים״ בירושלים‪ .‬כמה צעדים משם‬
‫המדפיס הירושלמי יודא אהרן‬ ‫היתה חצר נוספת ‪ -‬״כולל גליציה״‬
‫ובית‪-‬הכנסת ״ציון המצוינת״‪ .‬רחוב‬
‫זה נקרא במאה הקודמת על‪-‬ידי יהודי‬

‫ירושלים ‪ -‬רחוב חברון‪.‬‬
‫רחוב השלשלת הוא למעשה הגבול‬
‫הצפוני של הרובע היהודי‪ .‬שלטונות‬
‫ישראל‪ ,‬מאז ‪ ,1967‬שיפצו את הבתים‬
‫הישנים ברובע היהודי‪ ,‬ובנו בתים‬
‫חדשים עד קו זה‪ .‬מעבר לרחוב‬
‫השלשלת נשאר האזור כמעט כפי‬

‫שהיה כל השנים‪.‬‬

‫מדרגות התנור‬

‫במשך המאה ה‪ 19-‬ועד שנות ה‪30-‬‬
‫של המאה ה‪ ,20-‬שימש רחוב השלש­‬
‫לת כציר מרכזי אל הכותל המערבי‬
‫ולאזור היהודי שברחוב חברון‪ .‬אולם‬
‫גם בו ובסביבתו גרו משפחות‬
‫יהודיות‪ ,‬ואף התקיימו בו כמה‬

‫מוסדות‪.‬‬
‫מאזור החנויות‪-‬האפילות‪ ,‬מול שוק‬
‫אל סולטאן‪ ,‬מתחילה סימטה מדורגת‬

‫?‬