Page 2 - etmol_129
P. 2
העורך :שלמה שבא ••
מועצת המערכת; פרופ׳ שלמה סימונסון,
פרופ מינה רוזן ,ד״ר שלמה נצר ,עקיבא דורון ,פרופ׳ יוסף גו מי עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
המערכת; המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל-אביב
הפקה :י .אלקוני -הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 14056 .תל-אביב 40ו ו ,6טלפון ו 56ו03-685
סדר לוחות והדפסה :דפוס ״א .אורן״ בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 80. -ש״ח
גליון בודד 14. -ש״ח
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
בגליון זה מאה שנה
במלאות מאה שנה לייסוד תשנ״ז הוכרזה כ״שנת הציונות״ .לפני מאה שנה ,בקיץ ,1897התכנס הקונגרס הציוני
הראשון בבאזל ,לפי קריאתו של הרצל ,והקים את התנועה הציונית .בעצם קמה
התנועה הציונית תוקדש הציונות 15שנה לפני כן :אגודות חובבי־ציון שנוסדו ברוסיה וברומניה לשם התיישבות
יהודית בארץ־ישראל ,הקימו כעשרים מושבות חקלאיות ברתבי הארץ .אולם ב־1897
השנה בארץ ובתפוצות נוסדה התנועה המדינית ,שלה מוסדות והנהגה ,במטדה להקים מדינה יהודית ,בחזונו
של הדצל שהתפדסם שנה לפני כן בספד .תנועה זו שילבה בתוכה את אגודות
לבעיות התנועה .בשער - ההתיישבות ופעלה בכל הדרכים -על״ידי עליה ,התיישבות ,פעילות מדינית וצבאית,
ובסופו של דבר ,חמישים שנה כמעס לאחר כינוס הקונגדס הדאשון -קמה המדינה.
אניה מביאה עולים לנמל יפו, עד 1948היתה הסכמה על מטרתה של הציונות -יסוד מדינה עצמאית שבה ידוכז
חלק גדול מהעם .למטרה זו הגיעו הציונים החילוניים והדתיים ל״שביתת נשק״
כרזה בניריורק בשנת ,1925 בהשקפותיהם השונות .היו חילוקים בתוך המחנה הציוני על הדדכים להשגת מטדותיה
ועל רקע זה פרשה המפלגה הרוויזיוניסטית מהתנועה ויסדה תנועה משלה ,אולם
בעמוד אחרון -כרז1ת
כאמור המטרה היתה אחת -עצמאות.
נוספות • הרב יהודה הלוי השנים הראשונות לקום המדינה הוקדשו לקליטת העליה ,להתיישבות גדולה ,להקמת
ערים וישובים ותעשיה ,לביסוס כלכלי ולהקמת צבא חזק שהצליח לעמוד במלחמות
עמד בראש יהוד יפו ולנצח בהן .עתה ,כחמישים שנה לאחר קום המדינה ובחג המאה של התנועה הציונית
כחמישים שנה ,על הרב ועל נתעוררה השאלה :מהי הציונות כיום?
ושאלה זו מפלגת את העם בצורה קשה מאוד .יש האומרים כי ציונות כיום משמעה
הקהילה מאמר מאת ד״ר חנה לבסס ולחזק את מדינת ישראל שמספר יהודיה מתקרב לחמישה מיליון ,להעמיק את
מטען התרבות היהודית ,על כל צדדיה החילוניים ,המסורתיים וההיסטוריים ,ולשמש
דם בעמוד • 3אלון גלובמן
כמרכז תרבותי מאחד ליהודי העולם.
מספר על ״כדורי״ שהיה בית־ ואחרים אומרים שהציונות בצורתה הישנה לא סיימה את תפקידה ויש להמשיך וליישב
את שטחי ארץ ישראל שנכבשו במלחמת ששת הימים ,להקים בהם ערים וכפרים ולא
ספר ייחודי בתקופת המנדט, לוותר עליהם לעולם .בין שתי העמדות עמוקה התהום ונראית לעתים כבלתי ניתנת
בעמוד • 6חבורת אמריקאים לפתרון.
ומחלוקות עמוקות נתגלו גם בנושאים אחרים :שביתת״הנשק בין הציונים החילוניים
שהאמינו בסופו של העולם והדתיים נראית לעתים כבאה אל סיומה .הדתיים־החרדים שהתנגדו לציונות
בחדפות ,מאחר שראו בה נסיון להתגרות ברצון שמים ,השלימו בדיעבד עם המדינה,
התיישבה ב־936ו באברתור ותובעים יותר ויותר הכרה של חוקי הלכה ודת יהודיים .לעומת אלו ,ישנם הטוענים
כי הציונות סיימה את תפקידה ועכשיו צריכה ישראל לנהוג ככל מדינה ולדאוג
בירושלים ,מאת אהרון יפה,
ליושביה בלבד.
בעמוד • 9א.נ .יפה פירסם כשחוגגים מאה שנה למפעל כלשהו ובוודאי למפעל היסטורי כמו הציונות -ראוי
לעסוק בעבר ,לחקור ,לדון ולספר .אולם הציונות והמדנה עומדות כיום לפני סכנות
לאחרונה ספר על סופדם רבות ,ונראה כי מן הראוי לא לעסוק הרבה בעבר ,אלא להעמיק ולחפש דרך לעתיד ,כדי
שהמפעל בן המאה יעמוד לדורות רבים והמשותף בו יהווה בסיס לכל יושבי הארץ
יהודים ברומניה; בעמוד 10 ושום מחלוקת וריב לא יסכנו אותו ,שאם לא נעסוק בכך היום ,מי יודע אם הקרעים
הוא כותב על הרב והדוקטור שנתגלו עד כה נתונים יהיו לאיחוי.
משה גאסטר ,סופר ,חוקר החתם את ידידיך על עתמול
והיסטוריון ,רב ספרדי ראשי
באנגליה ,שותף ויריב להרצל
• מוטב שפחה מאשר צרה -
אמרו הנשים בימי הביניים ^,
מדעת היהודים ; t
והסכימו להכניס שפחות
לביתן ,מאת ד״ר רות למדן,
בעמוד • 12פיק״א מנסה
צורת התיישבות חדשה
בפרדס־חנה ,מאת יעל קוק,
בעמוד • 14פרופ׳ דב לחן
מספר על ראשית ההתיישבות
היהודית בליטא ,בעמוד .17
בימים אלו יצא בעריכת פרופ׳
לוין ובהוצאת ״יד ושם״ ספר
קהילות ליטא ,לכסיקון רב
ממדים • מתנות לרב דוד
אופנהיים ,בעמוד • 20יהודים
בבית־המשפט טוענים
המוסלמי של ירושלים,
בעמוד • 21בעמוד אחרון
-כרזות
